סימולטורים חכמים ומשקפי מציאות רבודה: כך מתכננים 5 מיזמים לשנות את שוק העבודה

תחרות שיזמה תנועת אור לקידום הנגב והגליל מציעה 600 אלף דולר להשקעה בסטארט-אפים צעירים שמבקשים לפתור בעיות תעסוקה שהוחרפו בתקופת הקורונה • אנחנו מספקים הצצה לחזון של חמישה מתוך 12 המיזמים שהגיעו לקו הגמר • ניהול וקריירה 

הכנה לעבודה באמצעות סימולציות / צילום: Shutterstock
הכנה לעבודה באמצעות סימולציות / צילום: Shutterstock

תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה. מנהלים ועובדים כאחד נאלצים לעכל שינויים מהירים ולהסתגל אליהם תוך כדי תנועה. איך מנהלים ומתנהלים בעולם כזה? במדור החדש "ניהול וקריירה" נציג בפניכם את מיטב המומחים שיציעו דרכים להתמודד עם עולם העבודה המשתנה, או לכל הפחות ייתנו לנו כמה נקודות למחשבה 

תקופת הקורונה מאתגרת את שוק התעסוקה, שפלט החוצה מאות אלפי אנשים, לפחות באופן זמני, אך גם דוחפת אותו קדימה במובנים רבים. כך, לדוגמה, עבודה מרחוק, שרוב המעסיקים נרתעו ממנה ועובדים יכלו רק לפנטז עליה, עתידה להיות מודל מקובל, והעובדה הזאת לבדה עשויה לסייע לאוכלוסיות מודרות מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית להשתלב מחדש בשוק העבודה. במקביל, טכנולוגיות שהיו בגדר חזון עתידי מתחילות להתממש כאן ועכשיו.

כדי להבין את המכשולים ואת ההזדמנויות שיצרה הקורונה, די להסתכל על רשימת המיזמים שמתמודדים כעת על השקעה של 600 אלף דולר סך הכול במסגרת מיזם "מדינה למופת" של תנועת אור לקידום הנגב והגליל. לתחרות ניגשו 302 מיזמים, ולישורת האחרונה הגיעו 12 שמנסים לפתור בין השאר קשיי תעסוקה של צעירים, פרילאנסרים ואוכלוסיות גיוון.

לדברי מנכ"ל תנועת אור, רוני פלמר, כל קבוצה נדרשה להציג מיזם הקשור לקורונה ולהוכיח כמה משרות תוכל לייצר ולכמה אנשים תיתן הזדמנות להיכנס לשוק העבודה. בוועדת ההשקעות יושבים לצדו בכירים במשק כמו איש ההון-סיכון מייקל אייזנברג, מנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר תאני, פרופ' דן אריאלי, רקפת רוסק עמינח, דניאל שרייבר, ישראל דנציגר, ד"ר מירב גלילי, אלי פלאי, רים יונס, מיקי קליגר ופרופ' גילה קורץ.

רוני פלמר,  מנכ"ל תנועת אור / צילום: תמונה פרטית
 רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור / צילום: תמונה פרטית

"הקורונה מאיצה את ההזדמנות לשינוי פני התעסוקה בישראל", אומרת אליאור בר, מנהלת מיזם "מדינה למופת". אנחנו מאמינים שזוהי השעה להעז, לבנות ולנקוט פעולות שיחזקו ויבססו את המשק הישראלי וקוראים ליזמים להוביל את שינוי פני התעסוקה הישראלית".

אליאור בר, מנהלת "מדינה למופת" / צילום: תמונה פרטית
 אליאור בר, מנהלת "מדינה למופת" / צילום: תמונה פרטית

חמישה מיזמים שהגיעו לקו הסיום ומייצגים את האתגרים של שוק העבודה הנוכחי צדו את עינינו במיוחד.

Job360: להתכונן ליום עבודה במציאות וירטואלית

המטרה: הקניית מיומנויות רכות וגישור על פערים תרבותיים למועמדים מהחברה הערבית ומהחברה החרדית, בעזרת מציאות מדומה

מובילות המיזם: אמירה קאסם מנצרת (מנכ"לית) וחני סבג מבני ברק (מנהלת פיתוח תוכן)

קאסם וסבג נפגשו במפגש זום וגילו שהדומה בין החברות שהן מייצגות רב על השונה. יחד הן מציעות סדנאות תעסוקה שבהן מועמדים עושים סימולציה, בעזרת משקפי מציאות מדומה, לראיונות עבודה ולשבוע הראשון בעבודה, וכן מתרגלים מיומנויות נדרשות בשוק העבודה. כלי המציאות המדומה מתריע על התנהגות "לא נכונה" במהלך הסימולציה.

לדברי היזמיות, 60% מהנשים הערביות ו-58% מהגברים החרדיים אינם נמצאים בשוק העבודה, ומועמדים רבים מתקשים להתקבל למשרות בגלל פערים תרבותיים. לדוגמה, בשתי החברות לא נוהגים להסתכל בעיני המרואיין, וזה נתפס כחוסר ביטחון עצמי. קאסם אומרת שמועמדים ערבים מתקשים להציג את ציפיות השכר שלהם, וסבג מוסיפה כי מועמדים חרדים לעתים אינם יודעים כיצד עליהם להתלבש לראיון עבודה.

גם אחרי שהתקבלו לעבודה, השבוע הראשון עשוי להיות מאתגר. קאסם אומרת שרבים אינם מסוגלים להתמודד עם הקשיים ופשוט נעלמים. הטכנולוגיה מאפשרת להם לתרגל את הנורמות המקובלות, להבין כיצד חותמים על חוזה, מה זה להיות פרואקטיבי וליזום בעבודה ולא רק למלא הוראות, ועוד.

היזמיות מבקשות לפתח את הפלטפורמה כך שתוכל ללוות עובדים מהחברות האלה לאורך זמן, כך שיוכלו לתרגל את המיומנויות הדרושות ולשפר אותן. הן שואפות להציע את השירות למרכזי הכוון, לשירות התעסוקה ולזרוע הרווחה בשלטון המקומי. בעתיד ירצו להקים מרכזי מציאות מדומה בתוך המוסדות כך שמועמדים יוכלו לתרגל את ראיונות העבודה והעבודה עצמה.

Worqly: לפשט את תהליך היציאה לעצמאות

המטרה: פיתוח אפליקציה לפתיחה וניהול של עסק עצמאי

מוביל המיזם: בן לוריא, עמית מחקר למדיניות ציבורית באוניברסיטת אוקספורד

פריחתה של "כלכלת החלטורה" בשנים האחרונות וביתר שאת בתקופת הקורונה, שבה עלה למשל הביקוש לשליחים, היא העומדת מאחורי המיזם של לוריא, בן 27 בלבד. לדבריו, האפליקציה עונה על שני צרכים: הקושי הבירוקרטי בפתיחת תיק במס הכנסה וההתנהלות הפיננסית.

"במקום ללכת למס הכנסה פיזית או לחלופין לקחת רואה חשבון, אנחנו מאפשרים להירשם בפשטות, באופן מקוון ומיידי. השלב השני מאפשר התנהלות פיננסית פשוטה למי שלא מבינים בפיננסים. כשאתה עובר לעצמאות, צריך להבין כמה לשלם לפנסיה, לביטוח לאומי, למס הכנסה ולעוסק מורשה גם מע"מ. עבור צעירים שרוצים לצאת לעצמאות ולעבוד בוולט, דוגמה, זו שפה זרה. נציג באפליקציה דשבורד שאומר כמה אתה מכניס נטו וכמה הולך להפרשות חובה".

לוריא שואף להשיק את האפליקציה לקראת הקיץ. המודל העסקי הוא מנויים: עוסק פטור ישלם 80 שקל בחודש ועוסק מורשה 160 שקל בחודש.

מילוי דוח שנתי יהיה שירות פרימיום. "בחזון שלי זה עסק חברתי, לא ניסיון לעשות רווח מטורף", הוא אומר.

Side Project Club: לקבל מנטורינג במקום להירשם לקורסים

המטרה: התנסות ולמידה של כישורים חדשים באמצעות השתתפות ב"פרויקטי צד" בעבודה, שמספקים מרחב, קהילה וליווי בפיתוח יוזמות. המיזם מחבר בין אנשי מקצוע שונים, וכולם פועלים בהתנדבות.

מובילי המיזם: רועי מונין, שניר שריסט ורות מואטי.

במסגרת התחרות, הציעו המייסדים את השלב הבא של המיזם: מנטורינג קצר מועד ומרוכז לעובדים בחברות במקום קורסים ארוכים וממושכים. "המטרה היא לקחת את הפורמט הזה ולתת אותו כשירות לעובדים", אומר מונין. "אם עובד רוצה ללמוד אנדרואיד, החברה יכולה לקנות מאיתנו שוברים ואנחנו מחברים לו 'סיידר' אחד על אחד ובערב הראשון שהם נפגשים הם יכולים להפיק משהו שהוא ישתמש בו למחרת בעבודה. המטרה היא לקחת עובדים מנקודה A לנקודה B בתהליך מאוד קצר. 'הסיידרים' יקבלו תשלום על זה, וזה עוד יתרון. אם אין לך עבודה או יש לך ואתה צריך הכנסות מהצד, אתה יכול בתהליך קליל לעבוד עם מישהו ערב בשבוע על מה שאתה טוב בו ולהרוויח. החברה מרוויחה מזה, כי מדובר בהליך מזורז ולעובד זה נותן המון מוטיבציה ללמוד. זה מודולרי יותר מאשר קורס של 12 שבועות".

Speak: לדעת אם רמת האנגלית שלכם מספיק טובה

המטרה: לתת למועמדים לעבודה מושג אמיתי לגבי רמת האנגלית שלהם

מובילי המיזם: איתן נוימן (מנכ"ל), חנן קופיאצקי והבלשנית ד"ר אליזבת לוי

ידיעת אנגלית היא אחד הכישורים הבסיסיים והחשובים בשוק העבודה. חברת speak, שהוקמה לפני ארבע שנים, מציעה כבר היום לחברות ולאוניברסיטאות מבחן מבוסס בינה מלאכותית של עשר דקות שבו המועמד מקליט את עצמו עונה לשאלות מסוימות ומקליד תשובות בכתב, כך שניתן לקבל תמונה ברורה על רמת האנגלית שלו. בשלב הבא, החברה רוצה לפנות למשתמש הקצה. תמורת 45 שקל (15-25 דולר מחוץ לישראל) יוכל המועמד ללימודים או לעבודה לבחון את עצמו ולקבל ציון, שיוכל לשמש אסמכתא בקורות החיים.

 
  

Skillset: לעקוף את מסננת קורות החיים

המטרה: ליצור סטנדרט שקוף בתהליך האיתור והגיוס, שיאפשר למועמדים רבים יותר לעבור את מסננת קורות החיים

מובילות המיזם: מיה הובר ומור פנפיל, שתיהן מתחום הריפוי בעיסוק

אחת הבעיות המוכרות בשוק העבודה היא הקושי לעבור ב"מסננת" קורות החיים. Skillset שואפת ליצור סטנדרט התאמה חדש, שיחליף את תהליכי האיתור והגיוס המבוססים על קורות חיים וירחיב את הזדמנויות ההעסקה. החברה מספקת סימולטורים חכמים שמאפשרים למועמדים להתנסות בעבודה עצמה - לדוגמה, לעבוד עשר דקות במוקד שיחות טלפוני או כנותן שירות בתחום הביטוח. אם המועמדים עוברים את הסימולציה בהצלחה, שמם מועבר לחברה. לעובד עצמו הסימולטור מאפשר להתנסות בסוג העבודה ולבדוק אם היא מתאימה לו.

לדברי הובר, כרגע החברה מתמקדת במוקדי תמיכה טלפונים, תחום הביטוח ובדיקות האיכות, במקומות שיש בהם תחלופה גדולה ואבטלה מבנית, אבל הכוונה היא להיכנס לתחומים נוספים. לדבריה, פיילוט שעשו בתחומים האלה הניב תוצאות מוצלחות. כך, לדוגמה, שני עובדים עם מוגבלות שסירבו להגיש מועמדות למוקדי שירות התנסו בסימולטור ולאחר מכן נקלטו לעבודה.

השאיפה היא שהטכנולוגיה תוכל "על הדרך" לבדוק התאמה של המועמדים לא רק לתפקיד שעליו הם מתמודדים, אלא גם לתפקידים אחרים. לדברי הובר, ארגונים יכולים לחסוך כך 30% מעלויות הגיוס ולשפר ב-20% את סיכויי ההישארות בחברה.

צרו איתנו קשר *5988