מסעדות | פיצ'ר

מה עושים עם ממרח צלפים? מארז המזווה של מסעדת רוטנברג

בשנים האחרונות שקעו הילה ויזהר סהר באיסוף, ליקוט, כבישה המלחה, ייבוש ושימור של חומרי גלם מהטבע • בחסות הקורונה והסגרים הפך מזווה המסעדה שלהם לזמין במשלוח בכל הארץ

חבילת ההפתעות של מסעדת רוטנברג: אוסף מפתיע של צמחים מקומיים / צילום: אפיק גבאי
חבילת ההפתעות של מסעדת רוטנברג: אוסף מפתיע של צמחים מקומיים / צילום: אפיק גבאי

יש מעט מאוד מסעדות שאני מתגעגע אליהן. הקורונה המזורגגת הזו גרמה לי להשתבלל עוד יותר מהרגיל, אם זה אפשרי בכלל. קשה לי לדמיין מסעדה, להוציא את מאורת הבירות של מתי והפאב של עמירם (ואלו כידוע אינן מסעדות אלא בתי מרזח ותיקים במיוחד) שחשוב לי במיוחד שייפתחו כבר שנית.

אבל יש כמה חריגות. מסעדות שאליהן אני מתגעגע תמיד, גם כשהן זמינות ופתוחות. עזבה בכפר ראמה היא מקום כזה, דיאנא בנצרת שלדאבון הלב כבר לא תשוב להיות כשהייתה אחרי שדוחול ספדי עזב אותה לאנחות. אולי יש עוד. אני לא זוכר כרגע.
אחת מיוחדת כזו, ואולי מיוחדת מכל האחרות, היא רוטנברג של הילה ויזהר סהר.

רוטנברג, שעליה כבר כתבתי כאן לא פעם בעבר, היא לא רק מסעדה נפלאה, אלא כזו ההולכת ומשתבחת לאורך השנים ועושה זאת כנגד כל הסיכויים, בסוף העולם ממש. אחרי הכול, מי בכלל מדמיין לנסוע לגשר הישנה, על הגבול הירדני, ולאכול ארוחת גורמה במקום שבו הטמפרטורה מטפסת בקיץ למשהו שמזכיר תנאים שמתאימים אולי לחמין בתנור, לא לבני אנוש.

מסעדת רוטנברג. איסוף, ליקוט, כבישה, המלחה, ייבוש ושימור של חומרי גלם מהטבע / צילום: אפיק גבאי
 מסעדת רוטנברג. איסוף, ליקוט, כבישה, המלחה, ייבוש ושימור של חומרי גלם מהטבע / צילום: אפיק גבאי

אלא שהאוכל, היין והאווירה ברוטנברג שווים את המאמץ, כפי שיודעים כבר לשמחתי ולשמחת בני הזוג סהר לא מעט סועדים. בין הסגרים ההדוקים יותר ופחות עלו אליה לרגל לא מעט אנשים שהיו מוכנים להגיע למקום הנידח והיפהפה הזה, רק כדי להצטייד בסלסלת פיקניק מושקעת במיוחד ולא לסעוד במסעדה עצמה. ללמדכם.

בשנים האחרונות שקעו הילה ויזהר בחקירת הטבע סביבם, איסוף, ליקוט, כבישה, המלחה, התססה, ייבוש, שימור ובעיקר שימוש בחומרי גלם מקומיים מסביבתם המיידית. זה בלט גם בתפריט המסעדה כשעוד הייתה פתוחה (במהרה בימינו שוב, אמן), בסלסלות הפיקניק ועכשיו גם ביוזמה החדשה של בני הזוג - משלוח המגיע עד פתח הבית של מיטב תוצרת המזווה יוצא הדופן שלהם.

הילה סהר. ליקוט חומרי גלם מהטבע / צילום: אפיק גבאי
 הילה סהר. ליקוט חומרי גלם מהטבע / צילום: אפיק גבאי

נער הייתי וגם זקנתי, ולא זכור לי שאי פעם נתקלתי במוצרים מיוחדים ולא צפויים כל-כך. צנצנות, שקיות ובקבוקונים קטנים ומופלאים שאפילו למקרא שמם בלבד אתם כבר במקום אחר. אוסף של צמחים מקומיים שמעט מאוד אנשים, אם בכלל, העלו אי פעם על דעתם להשתמש בהם במטבח של מסעדת גורמה או בכלל. אפילו היין, שלא הם עושים, מגיע מיקב שמעולם לא שמעתי עליו. יקב תל ברמת הגולן. גראנש צעיר ומקסים במיוחד.

הנה לפניכם רשימת הפלאות של הילה ויזהר:

מלח סרפד - אבקת סרפד מעורבת במלח המחמיאה לכל מנת דג.
חומץ בן יין עם פרחי ליים - כל מה שעושים עם חומץ אפשר גם איתו. ניחוח הדרי שובה לב.

פירות ינבוט מיובשים - ינבוט השדה נחשב כמזיק בחקלאות. זהו עץ תת קרקעי (כן-כן), שרק מעט ממנו מציץ מעל פני הקרקע, וכמעט עשרים מטר קבורים תחתיה. הפירות שלו, כשהם מיובשים, הופכים למשהו שמזכיר קצת שיטאקי וכיף לגרד אותם על מרק כמו שעשיתי אני כשמיהרתי לגרדו על מרק קרופניק ביתי.

ממרח צלפים וחרדל בר - גן עדן ממש. כל חובב צלפים (אני למשל) יתענג על הפלא הזה מצלפים וחרדל, שליקטה הילה ממש ליד המסעדה.

ממרח צלפים וחרדל בר / צילום: אפיק גבאי
 ממרח צלפים וחרדל בר / צילום: אפיק גבאי

ממרח לימון שרוף - הילה ויזהר שורפים קצת לימונים ואז טוחנים עם הקליפה. על דג, על הלחם ומבחינתי אפילו עם כפית.

סלק כבוש - פרוסות דקות של סלק מותססות עם זרעי כוסברה. הרוטנברגים ממליצים, ואני מצטרף (ניסיתי) להגיש אותם עם סביצ’ה של דג ים (אינטיאס, טרחון, פלמידה לבנה, טונה). קלי קלות. קוביות דג נקי מעור ומעצמות עם מיץ לימון, קצת נענע קצוצה, מלח, פלפל, שמן זית והכול יושב על פרוסות הסלק. אפשר גם לאפות דג עממי כמו בורי ולהגיש אותו עם הסלקים הללו.

קולורבי כבוש - הפתעה ענקית. מי היה מאמין שאפשר וכדאי לכבוש קולורבי, ירק שנחשב לשיא השעמום (אחר כך כבשו הילה ויזהר גם שורש פטרוזיליה, שעוד ממתין בצנצנות למשלוח הבא).

ריבת דלעת וצ’ילי - גם מי שלא משוגע על ריבות, ימצא עניין בריבה יוצאת הדופן הזו.

נדמה לי שאפילו התיאורים הלקוניים שלי כאן, מספיקים כדי לסבר את האוזן ולהדגים עד כמה מיוחדים ויוצאי דופן מוצרי המזווה של מסעדת רוטנברג. אם זה לא מספיק לכם, קחו בחשבון שעל-ידי רכישתם, אתם משקיעים קצת בעתיד שלכם, כלומר באפשרות לשוב ולפקוד את המקום החד-פעמי והמופלא הזה גם אחרי שכל הטירוף הזה יהיה מאחורינו, במהרה בימינו, אינשאללה.

כל הטוב הזה מגיע בארגז עץ ממוחזר יפהפה, וזמין עד סוף פברואר (לכבוד חודש שבט הם קוראים לו שבטנברג). אחר כך יתחלף המגוון. 

חומץ בן יין עם פרחי ליים / צילום: אפיק גבאי
 חומץ בן יין עם פרחי ליים / צילום: אפיק גבאי

חבילת מזווה (הכוללת מלח סרפד, חומץ בן יין עם פרחי ליים, פירות ינבוט מיובשים, ממרח צלפים וחרדל בר, ממרח לימון שרוף, סלק כבוש, קולורבי כבוש וריבת דלעת וצ’ילי): 375 שקל. אפשר להזמין בטל’ 04-6752237 ולהתעדכן ב- rutenbergrest@gmail.com