הערכה: "כ-20 אלף עסקים צפויים להגיע לתהליך של הקפאת הליכים; רק כ-4% מהם ישרדו"

כך מעריכים ב-CofaceBDI את עומק המשבר הכלכלי בישראל • יותר ויותר בעלי עסקים פונים למסלול של הקפאת הליכים: "הקורונה השמידה את העסק" • ברשות הגבייה חוששים: "כשתיגמר לבנקים הסבלנות, וייגמרו המענקים והחל"ת, נראה גידול בפתיחת תיקי הוצל"פ"

הפגנת השולמנים (למצולמים אין קשר לכתבה). "אוויר לנשימה לעסקים" / צילום: כדיה לוי
הפגנת השולמנים (למצולמים אין קשר לכתבה). "אוויר לנשימה לעסקים" / צילום: כדיה לוי

תהליך של הקפאת הליכים נועד לתת לעסקים פסק-זמן שמאפשר להם לדחות ביצוע התחייבויות ולעכב תביעות נגד החברה על-מנת להתאושש ולהחזיר חובות לנושים. תהליך דומה שמיועד לאנשים פרטיים או עוסקים מורשים קיים במסגרת הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל). נראה שמשבר הקורונה שולח יותר עסקים לתהליכים כאלה, בשעה שרבים מהם נקברים תחת הרי החובות. הבעיה היא שאם העסק סגור בגלל מגבלות הקורונה והוא ממשיך לצבור חובות והפסדים, הקפאת הליכים הופכת שעון מתקתק לסופו של העסק, ולא מהווה פתרון לעסקים המושבתים.

לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית חברת המידע העסקי Cofacebdi, כ-65 אלף עסקים נקלעו לקשיים בגלל הקורונה, בנוסף לכ-55 אלף שנמצאים בקשיים בשגרה. לפי הערכות BDI, כ-20 אלף חברות ועסקים יגיעו למצב של הקפאת הליכים בשל המשבר, ומתוכם לכל היותר 3%-5% יצליחו לשרוד.

לפי נתוני הוצאה לפועל, נכון להיום ישנם כ־593 אלף חייבים שפתוחים נגדם מעל 2 מיליון תיקים. ב-2020, שנת הקורונה, עלה מספר התיקים שנפתחו ב-6% - מ-300 אלף ל-318 אלף, זאת לעומת עלייה של 4% בין 2018 ל-2019. הנתונים מגלים כי בעוד שבחודשי המשבר הראשונים, מרץ עד מאי, נרשמה ירידה במספר תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו, החל מחודש יוני נרשמה עלייה קבועה במספר התיקים, בהפרשים של בין 2,000 תיקים בחודש יותר מאשר ב-2019, ל-9,000 תיקים חדשים יותר בחודש אחד (באוקטובר 2020 לעומת 2019).

האם ניתן לייחס את העלייה במספר התיקים שנפתחו דווקא לקורונה? ברשות האכיפה והגבייה אומרים כי בשלב זה לא ניתן לייחס את כל העלייה במספר התיקים לקורונה, אם כי ברור שהנתונים משקפים במידה מסוימת גם את המשבר הכלכלי וכבר רואים את ההשפעה הראשונית שלו על החובות של האוכלוסייה.

עם זאת, ברשות האכיפה והגבייה מעריכים כי הגרוע מכול עוד לפנינו, והחשש הוא כי כאשר תיגמר התמיכה הממשלתית בציבור, גם לשכירים וגם לעצמאים, תהיה פה קריסה משמעותית יותר וחובות שיבואו לידי ביטוי בהליכי הוצאה לפועל. לדברי ראש רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ', "אנחנו חוששים כי כאשר הבנקים יאבדו את סבלנותם, ותיגמר תקופת המענקים ותשלומי החל"ת, נראה גידול משמעותי הן בפתיחת תיקי הוצאה לפועל והן בפתיחת תיקי חדלות פירעון".

לדבריו, "רשות האכיפה והגבייה פעלה עוד מתחילת משבר הקורונה לקידום חוק המעניק הקלות לחייבים בהוצאה לפועל שנפתחו להם תיקים מספטמבר 2020, ועוד קודם לכן. ההקלות כוללות פריסת תשלומים, הפחתת 50% מהריבית, הפחתה בשכ"ט ובאגרה והקפאת הליכי גבייה, כגון עיקולים. בנוסף, בסגר הראשון הוקפאו רוב הליכי הגבייה ובהמשך מתוקף חוק הקורונה לא ננקטים הליכים מבצעיים הוצאת מעוקלים, תפיסת כלי רכב וצווי הבאה. בנוסף, ניתן תמיד לפנות לרשמי הוצאה לפועל בבקשות לביטול הליכים וצווי תשלומים. גם במרכז לגביית קנסות פותח מנגנון לפריסת חובות ולהפחתת תוספות פיגורים ואלפי חייבים כבר נעזרו בו".

 
  

"יש קורונה, אבל אין עם מי לדבר. התחננתי למנהלת המיוחדת שתיתן לנו זמן"

תקופה קצרה לפני תחילת שנת הקורונה קיבל נ' אישור מבית המשפט להבריא את החברה שהקים. בשלב מסוים תכנון כלכלי לקוי הוביל את העסק לקשיים, החובות נערמו והוא נכנס להקפאת הליכים. תוכנית הבראה נבנתה כדי לאפשר לעסק לעשות סדר ולהתרומם, אבל פרט אחד משמעותי היה חסר במשוואה העתידית הזו: הקורונה.

נ' עוסק בשיווק דיגיטלי, בעיקר עבור מסעדות - אחד התחומים שספגו את המכה הקשה ביותר. "אלו כ-450 מסעדות שאיתן אנחנו עובדים באופן שוטף. בתוך שלושה חודשים גייסנו כמעט 100 אלף שקל לקופת החברה, אבל פתאום בפברואר באה הקורונה - ויחד איתה התחילו ביטולי צ'קים של מסעדות. אולם אירועים בראשון לציון, שמגלגל מיליונים, החזיר לי צ'ק של 700 שקל, ואמר לי לתבוע אותו. המון צ'קים חזרו, והחברה קרסה", הוא מספר. "פיטרתי את כל העובדים - עשרה אנשים, ונשארתי לבד. המחזור שלי היה חצי מיליון שקל בחודש, אבל הקורונה השמידה לי את העסק".

ההתחייבויות של העסק הפכו באחת לא רלוונטיות. אם רגע לפני הקורונה הוא כבר ראה את קו האופק, כעת הוא ניצב בפני מציאות בלתי אפשרית, שמאיימת על יכולתו להבריא את העסק בתקופה שהוקצבה לו. "נאלצתי ללכת לבית המשפט ולבקש להתחיל את ההבראה ביוני 2021", הוא אומר. "יש קורונה, אבל אין עם מי לדבר. התחננתי למנהלת המיוחדת שתיתן לנו זמן. אנשים לא מוכנים להתחייב לעסקאות ארוכות טווח, למרות שלנו יש הוצאות. אני נשאר עם 150 שקל מעסקה. זו קטסטרופה כלכלית. אני 15 שנה עצמאי, ובחיים שלי לא עברתי דבר כזה".

קיבלת בתקופה הזו סיוע מהמדינה?
"קיבלתי 750 שקל לחשבון. חוץ מזה, ממש כלום. אני מרוויח 50 אלף שקל בחודש, ונשאר עם 15 אלף שקל, שבהם אני צריך לשלם שכירות ומזונות. אני נשאר עוד לפני הוצאות של אוכל ודלק עם 1,000 שקל. אני מגדיל את הגירעון שלי. פעם הייתי שלוש פעמים בשנה בחו"ל, נוסע בג'יפ. היום, לפעמים יש לי 50 שקל בכיס, אני אומר לעצמי - אני מניע את האוטו ויוצא מהבית. אני צריך לקנות בכסף הזה קוטג' לילדים. אין כסף, והבנק לא נותן אשראי. כשהגעתי לבנקאי, הוא צחק לי בפרצוף".

נ' הוריד מחירים, עשה שינויים בעסק וניסה להתאים את עצמו. אלא שבתקופת הקורונה לא רק הקושי הכלכלי גבר: אמו נפטרה מקורונה ואביו נפטר מסרטן בתוך חודשים בודדים. "אמרתי לבית המשפט לא לעשות לי הנחה, רק לחכות שהקורונה תיגמר. שלחנו בקשה לבית המשפט, אחרי שהמנהלת המיוחדת רצתה לבטל את כל ההסדר, כשאני נאבק עם המשבר הזה שהעסק נקלע אליו, אחרי ששני ההורים שלי נפטרו. אני מחכה להחלטה של בית המשפט, ומקווה שיבינו שאני רוצה לשלם ולהבריא את החברה, יש לה הרי פוטנציאל, רק תנו לי זמן. אני לא יכול לבד".

עו"ד קובי צאיג המתמחה במשפט מסחרי והליכי חדלות פירעון ומייצג את נ', מסביר "שכדי לאפשר אוויר לנשימה לעסקים הללו, המדינה צריכה לסייע לעסקים שנפגעו בתקופת הקורונה בשלושה דברים: האחד - זירוז קבלת המענקים והסרת חסמים ובירוקרטיה כדי שהמענקים יוכלו לסייע מידית לפני שהעסק קורס. השני - לדחות תשלומים לתקופה של שנה על-מנת להקטין את ההוצאות של בעל העסק; והשלישי - לתת הלוואות בערבות מדינה שהמדינה תהיה ערבה לבנקים בשיעור של כ-50% מגובה ההלוואה ולא בשיעור של 15%, וכך לתמרץ את הבנקים לתת הלוואות לעסקים עם בטוחה אמיתית לבנקים", הוא אומר.

"ביום שהכריזו על סגר, הבנקים עצרו את כל הפעילות העסקית בענף" 

לקוח אחר של צאיג הוא ד' ממרכז הארץ, בעל עסק בינוני לייבוא מוצרי מזון. כשהמסעדות ובתי המלון חדלו לפעול נאלץ ד' להשמיד טונות של תוצרת, בעוד שלקוחותיו ביטלו המחאות ועסקאות וקראו לו להגיע לאסוף מהם סחורה שכבר נמכרה. "ביום שהכריזו על סגר, הבנקים עצרו את כל הפעילות העסקית בענף ובכל העסקים הקשורים אליו. הבנקים הורידו הוראה שלא נוגעים בצ'קים של מסעדות. אם הייתי צריך כסף לתזרים והיה לי אותו בצורה של צ'קים דחויים, לא יכולתי לעשות עם זה כלום".

ד' לא הצליח לקבל הלוואה בערבות מדינה מפני שהעסק שלו מצוי בענף המוגדר בסיכון גבוה. "נוצר צוואר בקבוק. מצד אחד, המחזור צנח לאפס והבנקים לא איפשרו להשתמש בצ'קים עתידיים; ומהצד השני, צ'קים שלי שהיו בחוץ אצל ספקים המשיכו כרגיל. מצאתי את עצמי בלי כיסוי. לא הלוואה בערבות מדינה, לא כלום.

"קיבלתי מענקים שלא יכולתי לגעת בהם כי בבנק נוצר חור. כל כסף שנכנס לשם נבלע. הבנקים דאגו לעצמם... נהיה כאן מעגל. משם להוצאה לפועל וחדלות פירעון, הדרך הייתה קצרה".

"לקחו לי את האוטו ב-12:00 בלילה, רכב שמשמש אותי לעבודה" 

"כשהבנקים התחילו ללחוץ וראיתי שהחובות גדולים, פניתי לעו"ד. "הוצאה לפועל דפקו לנו בדלת, והייתה כאן התמוטטות. מי יכול להתמודד עם דבר כזה? כן קורונה, לא קורונה, זה לא מעניין אותם. הוצאה לפועל פעלה כרגיל. לקחו לי את האוטו ב-12:00 בלילה, רכב שמשמש אותי לעבודה. האופציה של לדפוק לי כל יום בדלת ולערער את הביטחון של המשפחה, זה משהו שאני לא אעמוד בו. לא הייתה ברירה אלא לפנות להליך הזה, כדי לעצור את הצונאמי".  

"באה הקורונה ומי שהיה על סף קריסה - קרס, אבל זה לא הסוף"

עמותת 'דף חדש' פועלת כדי לצמצם את היקף האשראי הצרכני בישראל, לקדם פתרונות יצירתיים שיאפשרו יציאה מהירה מחובות, ומאגדת עורכי דין המחויבים לאמנה מסודרת ולמחירים הוגנים וברי השגה. תומר רבינוביץ', מנכ"ל העמותה, סבור כי הקורונה מאיצה 'התפוצצות' של בעיה קשה שגוררת החברה הישראלית כעשור. "לפני הקורונה, 40% מתושבי ישראל היו במינוס כרוני. אנחנו 'מדינה בהלוואה'", הוא אומר. "היקף ההלוואות קפץ בעשור האחרון - 200 מיליארד שקל בשנה שחילקו הבנקים למשקי הבית. בממוצע, כל משפחה בישראל לוותה 100 אלף שקל. ערב הקורונה, 700 אלף איש היו בהליכי הוצאה לפועל, והיו 20 אלף פושטי רגל חדשים כל שנה.

"באה הקורונה. מי שהיה על סף קריסה - קרס, אבל זה לא הסוף", אומר רבינוביץ'. "את הגל הגדול אנחנו עדיין לא רואים. בנק ישראל צופה שהוא יגיע במרץ או במאי כשיפסיקו את הקפאת ההלוואות, או ביוני כשייגמרו החל"תים. מי שמחזיר הלוואות, לא יוכל להחזיר אותן. משרד המשפטים מעריך שיהיו כ-70 אלף פושטי רגל חדשים, והוא לא ערוך להתמודד איתם".

לדבריו, המדינה חייבת לפעול כדי לא לדחוף אקטיבית אזרחים לחדלות פירעון. "בחדלות פירעון, גם הבנקים לא רואים כסף, אולי 3% מהחוב אחרי חמש שנים. ועדיין, המדינה מסלילה את כולם לחדלות פירעון. הפתרון המתבקש במצב כזה הוא הסדר. תעזרו לאנשים להגיע לשם. המדינה לא יכולה לעזור לכולם. היא צריכה לאפיין. מי שמתרסק לגמרי שילך למסלול של חדלות פירעון, מי שלא צריך הלוואות כי יש לו חסכונות או פתרונות - ייסתדר. צריך למקד את המאמץ בנמצאים בתפר".

צרו איתנו קשר *5988