"יש הרבה נגרים שיגידו שמגפת הקורונה השפיעה לטובה - למרות שלא אצל כולם זה היה ככה"

איתמר דהן (34), נגר, בעלי "מסה" בעמק חפר • משכיר מקום לנגר נוסף, ומקווה להביא עוד • "בסה"כ אני מבסוט מהמצב עכשיו" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

איתמר דהן, נגר / צילום: Meytal Gispan
איתמר דהן, נגר / צילום: Meytal Gispan

איתמר דהן, בן 34, הוא נגר. בחודש האחרון הוא שוקד על פתיחתו של עסק חדש משלו אחרי שהיה שותף ב"נגרייה הקואופרטיבית". את המקום החדש מגדיר דהן כ-wework לנגרים. "מסה זה שולחן בספרדית. לעולם הנגרות הגעתי כי זה בדם שלי. מאז ומתמיד עשיתי שטויות וניסיונות בבית. אבא שלי היה עושה פרגולות בזמנו החופשי, ואני הייתי עוזר לו. לפני עשר שנים, במהלך מחשבות על מה אלמד באוניברסיטה, החלטתי ללכת לקורס נגרות של משרד העבודה, ומשם התפתחתי".

הקורונה השפיעה על התחום?
"יש הרבה שיגידו שזה השפיע והשפיע טוב, למרות שלא אצל כולם זה היה ככה. אני מנהל קבוצת ווטסאפ של כ-200 נגרים שעוזרים זה לזה ועושים שיתופי פעולה. קראתי לזה 'נגרים בשביל אחרים', הזמנתי את מי שאני מכיר, וצמחה קבוצה ממש נחמדה של עצמאים בעלי נגריות שמשתפים ידע ומתייעצים. בקורונה היו שאמרו שקיבלו הרבה הזמנות כי אנשים נשארו בבית, ראו מה חסר להם, ולחלק היה אפילו כסף פנוי כי לא טסו לחו"ל.

"את הנגרייה הקואופרטיבית סגרנו בגלל בעיה תזרימית ובהשפעת הקורונה. ממש בתחילת המגפה התחלנו שני פרויקטים לריהוט וילות בתל אביב, אבל עם הסגר הראשון נאסרה כניסה של פועלים פלסטינים לישראל, והפרויקט, במקום להימשך שלושה חודשים, נגרר לשישה, וזה פגע בכל התכנון הכספי שלנו. לא פשטנו רגל, אלא פשוט לא הייתה לנו מוטיבציה לצאת מהמצב שנקלענו אליו, והחלטנו להתפצל.

"בהתחלה המשפחה עזרה לי, אבל לא יכולתי לחכות ופתחתי מיד משהו חדש. היום אני יוצא בקונספט שחשבתי עליו הרבה שנים - קהילתיות. בעבר הייתי בפנמה שנתיים, ועבדתי בבניית הוסטלים מעץ. יחד עם זוג חברים קנדי, בניתי על אי מקום שכולו עץ. שם גם נתפסתי לרעיון הקהילתיות, וזה גם מה שהוביל אותי לפתוח את קבוצת הווטסאפ. נוסף על כך, פתחתי גם קבוצת ווטסאפ אחרת בשם 'נגרים בשביל אחרים', שבה יש כ-60 חברים. אני מקבל בקשות מיוחדות מעמותות, מפרסם בקבוצה, ומי שיכול נרתם לעזור בהתנדבות.

"מסה נמצאת בעמק חפר ויש בה מכונות יפיפיות. בחצי מהמקום אני עושה עבודות נגרות, והחצי השני הוא שולחנות עבודה להשכרה, בין אם לנגרים מנוסים או כאלה שהם רק בתחילת הדרך. למעשה, החלפתי מישהו שדווקא סגר עסק משלו בגלל הקורונה - ועכשיו הוא משלם לי רבע מהמחיר ששילם קודם, ושוכר ממני שולחן עבודה. זה הרבה יותר משתלם לו. אנחנו עומדים בתקנות - יש פה רק 5 שולחנות, והמקום גדול מאוד. התקווה שהיא למשל שכשיהיו עוד נגרים נוכל להעביר עבודות מאחד לשני, כך שלא יהיה מי שיישאר בלי עבודה. הלקוחות שלנו הם אנשים פרטיים, למרות שעכשיו אני עובד על פרויקט של בית ספר. מכרזים זה משהו שקשה לנגרים פרטיים לעשות, אבל לשמחתי הצלחתי".

מה החלום הגדול שלך?
"לעשות מה שעשיתי בפנמה - לעבוד עם עץ מלא. כרתתי שם עצים בג'ונגל עם מסורי שרשרת, היינו מיבשים אותם כדי לעבוד איתם בהמשך. דאגנו לזה גם מבחינה סביבתית; היו לנו אישורים וידענו איזה עץ מותר לכרות ואיזה לא. בלי להתחשב במקומיים זה לא היה עובד. בסה"כ אני מבסוט מהמצב עכשיו. הקורונה דחפה אותי להגשים רעיון ישן, אבל אם לא הייתה קורונה ולא הייתי נקלע למצב הזה, יכול להיות שהייתי חוזר לפנמה".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988