נתוני הצמיחה ל-2020 מספרים סיפור הפוך מהתמונה האמיתית

כשמתעמקים מעט בנתוני הצמיחה של המשק שפורסמו אתמול רואים שהביצועים הכלכליים של ישראל היו כמעט החלשים ביותר משאר המדינות • למעשה, בתחום הצריכה הפרטית המספרים של ישראל נראים ממש לא טוב

בנימין נתניהו וישראל כץ / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו וישראל כץ / צילום: רויטרס

הירידה בתמ"ג הישראלי של 2.4% בשנת 2020 מעידה לכאורה שהכלכלה הישראלית התמודדה טוב יותר עם המגפה מאשר ארה"ב, אירופה, יפן ומדינות נוספות. רק המדינות באסיה עקפו אותנו. אבל, ככה זה נראה רק במבט ראשון. כשמתעמקים מעט בנתונים רואים שהתמונה היא למעשה די הפוכה. הביצועים הכלכליים של ישראל היו כמעט החלשים ביותר משאר המדינות.

איך זה מסתדר? הרי מספרים הם מספרים. התשובה היא, שכפי שזה קורה פעמים רבות, שאלוהים נמצא בפרטים.

הירידה הקטנה יחסית בתמ"ג הישראלי בהשוואה למדינות האחרות נובעת רק מדבר אחד, היצוא. במרבית המדינות בעולם היצוא ירד בשנה שעברה, אפילו בשיעור דו-ספרתי. בישראל הוא הצליח לרשום צמיחה, קטנה אומנם של 0.6%, אבל בכל זאת בניגוד לכל העולם.

איך היצוא הישראלי הצליח לשגשג כשהעולם היה במשבר כבד?

התשובה היא, שהוא לא כל כך הצליח. יצוא השירותים מישראל ירד ב-2.7% למרות הצמיחה היפה של יצוא השירותים של חברות ההיי-טק. הצמיחה נרשמה דווקא ביצוא הסחורות בשיעור של 5.2%. לצורך השוואה ב-2019 יצוא הסחורות עלה ב-0.7%, ב-2018 ב-2.1% וב-2017 הוא בכלל ירד ב-0.2%.

איך יכול להיות שדווקא בשנת המשבר הקשה ביותר בכל העולם, יצוא הסחורות מישראל הצליח לא רק לצמוח אלא גם להכות ביצועים מהשנים הקודמות?

חלק מההסבר קשור ביצוא היהלומים שצמח בשיעור חריג של 21.7%, אבל חלק קשור לעסקאות בודדות וחריגות בחברות גדולות שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מפרסמת את פירוטן. רוב מפעלי היצוא הישראליים חטפו מכה בשנה שעברה, בדיוק כמו מתחריהם בחו"ל. לכן, העלייה ביצוא שהצילה את התמ"ג הישראלי כולו היא אירוע שלא כל כך קשור לכלכלה בכללותה ולא מאפיינת אותה.

מה שכן מאפיין את הכלכלה זאת הצריכה הפרטית. היא מתייחסת לכלל משקי הבית בישראל ומושפעת מהמצב הכלכלי במדינה, משוק העבודה, מרמת השכר, מהסנטימנט של משקי הבית ביחס למצבם הכלכלי והמצב הכלכלי במדינה.

בתחום זה המספרים של ישראל נראים ממש לא טוב. הצריכה הפרטית אצלנו ירדה בשנת 2020 ב-9.4%, הרבה יותר מהירידה של 3.9% בארה"ב, 4.9% בקוריאה ו-6.4% ביפן. אפילו בצרפת, שסבלה קשה מהמגפה והסגרים, הירידה בצריכה הפרטית הייתה קטנה יותר של 7.1%. רק בבריטניה הפגיעה הייתה קשה יותר מאשר בישראל.

מדוע הצריכה אצלנו ירדה כל כך חזק? קשה לדעת בדיוק. יתכן והיו בישראל יותר ימי סגר. אולי, התמריצים שמעודדים צריכה היו קטנים יחסית למדינות האחרות. אנחנו רק יודעים שהירידה במדד הסנטימנט הצרכני בישראל לעומת המצב לפני המגפה הייתה בין החזקות ביותר בקרב המדינות החברות בארגון ה-OECD. עוד אנחנו יודעים שהירידה בשיעור התעסוקה בישראל בשנה האחרונה הייתה כמעט הגדולה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, מה שהיה יכול להשפיע על הצריכה הפרטית.

כעיקרון, תנאי הרקע של ישראל נתנו לה יתרון בהתמודדות עם המגפה. השפעת התיירות הנכנסת על הכלכלה שלנו הרבה יותר קטנה ממרבית מדינות המפותחות, בטח האירופאיות. משקל ענפי המסחר, התחבורה, האירוח והאוכל, שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהמגפה, נמוך בכלכלה הישראלית מאשר בארה"ב או באירופה. אולם, היתרונות לא באו לידי ביטוי בתוצאות הסופיות.

ניתן רק לקוות שהכלכלה הישראלית תדע למנף את הצלחת החיסונים במהלך של יציאה מהמשבר. אולם, מנגד, יש לנו בחירות ואין תקציב שהיה יכול לסייע מאוד בהזנקת המשק מהמשבר.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב-דש