בחירות 2021 | פרשנות

ממשלת נתניהו השישית? הבחירה של בנט, הושטת היד של סער והקריצה של סמוטריץ'

הסקרים עד כה מראים כי סיכויי נתניהו להקמת ממשלת ימין-חרדים גבוהים למדי • מה יכול לפתות את בנט לחבור ללפיד, מה הוביל לציוץ הפסקת האש של סער עם בנט ולמה המשותפת והמפלגות הציוניות כבר לא

נפתלי בנט / צילום: אורון בן חקון
נפתלי בנט / צילום: אורון בן חקון

ממשלת נתניהו השישית?

חמש ממשלות הקים בנימין נתניהו מאז הראשונה ב-1996 שבה ניצח על חודם של אלפי קולות את שמעון פרס בבחירה הישירה, ועד ממשלת החליפות קצרת המועד עם בני גנץ, ודומה כי האפשרות הסבירה ביותר נכון לעכשיו היא כי יקים גם את הממשלה הבאה, השישית שלו.

מיזם הגדלת הכוח של מפלגות הכיפות הסרוגות, פוטנציאל קואליציוני מובהק, הוכתר בהצלחה. סמוטריץ' צירף את הימין הרחוק שבנט לא רצה, וסיכוייו לעבור את אחוז החסימה ואף להגיע ל 5-6 מנדטים - גדולים. בצירוף המפלגות החרדיות, המספרים מגיעים כבר לעשירייה החמישית של מנדטים, וכל שנותר הוא לקבל את נפתלי בנט וימינה שישלימו את התמונה ואת הקואליציה.

המונח "סקר פנימי" קוסם תמיד בעיקר לנו העיתונאים, שכן הוא משקף לכאורה סקר "אמיתי" ואמין יותר שנועד לקבלת החלטות פוליטית במפלגה שהזמינה אותו. אבל המונח משמש גם לצרכי הכוונה ויצירת מצגים. כמה כאלה התגלגלו אלינו ביומיים האחרונים, וכולם מעניקים למפלגות שהעבירו אותם, יותר מנדטים מבממוצעי הסקרים האחרונים.

אם להסתמך על הסקרים עד כה ועימם ניתוח הפספוסים של הסקרים בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, ביחד עם רוב הסקרים הפנימיים שקיבלנו, סיכויי נתניהו להקמת ממשלת ימין-חרדים גבוהים למדי. בבסיס ההנחה הזו ההערכה כי נפתלי, שלא פסל עד כה אף אחת מהאפשרויות, יעדיף את ממשלת נתניהו.

בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן-הארץ
 בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן-הארץ

הברירה של בנט: סמוטריץ' או הורוביץ

נפתלי בנט הצליח במשימתו להחזיר את המפלגה העיקרית של הציונות הדתית (מחילה סמוטריץ' - זה שם גנרי) להיות לשון המאזניים בין שני גושים פוליטיים. אמנם לא בין ימין לשמאל באופן מובהק שכן הימין היום גדול בהרבה, אבל חלק ממנו הצטרף לגוש רל"ב - ליברמן לפני שנתיים וגדעון סער כעת.

לפי תמונת המצב המשתקפת בסקרים לשני הצדדים, יש סיכוי להקים קואליציה. האחת שהוזכרה של נתניהו החרדים והימין הדתי, והשנייה שתכלול את יש עתיד, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, כחול לבן העבודה וגם מרצ. כל אלה לא מספיקים לקואליציה לבד, אלא בסיוע נוסף, המשותפת או ימינה. המשותפת כבר לא בעסק ונפרט בהמשך מדוע, בנט יצטרך להחליט בסוגיה סמוטריץ' או הורוביץ.

התשובה לכאורה ברורה מאליה. רוב מכריע של מצביעי בנט הם אנשי ימין או מקסימום מרכז ימין, והצטרפות לממשלה שאותה ינחה יאיר לפיד (שמצעו מדבר על פתרון שתי מדינות) ככינור שני או שלישי לא באה בחשבון, בעיקר כשבה נמצאת גם מרצ, הכי שמאל שיש ומפלגת העבודה החדשה של מיכאלי. מהלך כזה כמוהו כהתאבדות פוליטית עבור בנט, שמטרתו העיקרית האסטרטגית היא לא בקרב הנוכחי, אלא בזה העתידי שלאחר נתניהו, קרב הירושה בימין.

ובכל זאת, מה יפתה את בנט? רק דבר אחד: השתתפות ברוטציה על כס ראש הממשלה. גם לימינה ברור כי לא ניתן יהיה לדרוש זאת ללא מספר מנדטים שמצדיק זאת, יש מי שאומר מספר דו ספרתי, וסוג של שוויון מול סער, אבל בלי זה, במקרה של שוויון, בנט בממשלת נתניהו. גם שם ידרוש ויקבל תיקים כבדים כמו הביטחון, אולי המשפטים ותיקים כלכליים. יש סיכוי שנתניהו ימסור לו את האוצר אפילו, כפי שעשה ללפיד וכחלון. ומה עמדת בנט בענייני המשפט? במפגש זום עם יוצאי חיל האוויר השבוע אמר: "יש לי ביקורת חריפה מאוד על הפרקליטות ועל מערכת אכיפת החוק. אני לא מגבה את פרקליטות והמשטרה סביב נושא נתניהו. אני כן סומך על שופטי ישראל, אני בעד קציבת כהונת רה"מ וחוק צרפתי, אבל נגד חקיקה רטרואקטיבית".

בנט ילך עד הסוף עם הסירוב להצטרף רשמית לאחד משני המחנות. הוא מתמיד בביקורת על נתניהו, ובימינה חוששים עוד כי הישג דו ספרתי של המשותפת ימנע קואליציית ימין. אבל המבט שם אסטרטגי כאמור לעתיד שלאחר נתניהו, ולמאבק עם גדעון סער ועם יורשים אחרים מהליכוד לראש הממשלה ארוך השנים. בדיקות שנעשו בהקשר הזה מציבות את בנט במקום גבוהה ברשימת הסיכויים, לא מעט בגלל הטינה לסער בקרב הליכודניקים על שנטש את נתניהו וחבר למחנה שנגדו.

סער: הפסקת אש עם בנט

לאחר כמה חילופי מהלומות השבוע בתקווה חדשה החליטו כי קרב הבוץ הזה עם ימינה ובנט אולי לא כל כך עוזר, בוודאי לא לתדמית הנקייה שמנסים להציג במפלגה. גם החשיפה של דפנה ליאל ב-N12 על הפצת כתבות ממומנת דרך חברת אאוטבריין שאותה יזמו די בוודאות אנשי תקווה חדשה, לא עזרה למצב. לתלונה שהגישה ימינה נרשמו להגיב עורכי הדין של תקווה חדשה, משמע הם נוטלים אחריות. לכאורה יש עבירה על סעיף 17 לחוק הבחירות שמחייב כי פרסום ממומן יראה מי מימן אותו, וכאן זה לא נעשה.

סער פרסם ביום חמישי ציוץ בזו הלשון: "‏נפתלי בנט, לישראל חשוב שנלך ביחד ונעשה שינוי במדינה. טובת המדינה מחייבת את החלפת נתניהו כדי לאחד את העם ולהקים ממשלה יציבה. תקווה חדשה תתמקד רק בכך. אתה לא היריב שלנו והמשך ההתגוששות בינינו תשרת רק את נתניהו. לפיכך, היא תיפסק מצידנו, גם אם זה יהיה באופן חד-צדדי." הפסקת אש - הודנה, מתוך הכרה אולי כי למרות המאבק על אותו מאגר קולות בערך, צריך את בנט לקואליציה העתידית.

 

לבצלאל סמוטריץ' הייתה אמירה במעניינת בנושא, במסיבת עיתונאים ענה לשאלה מה הוא חושב על העימות בנט-סער : "אני לא מתערב באיך השמאל מחלק את קולותיו". אחר כך ניסה למתן כשאמר שהעקיצה נאמרה בחיוך.

סמוטריץ' קורץ לחרדים

לסמוטריץ' צפויים להיות קולות גם בחברה החרדית. השאלה רק כמה. במאגר הפוטנציאלי הזה, השוליים הרכים של החברה החרדית, אלה המשתלבים יותר ופתוחים לציבור, ביחד עם הימניים המובהקים שתומכים בבצלאל פינת בו גביר, ועימם הזועמים על יהדות התורה שמנהיגיה נתפסים כמי שלא הצליחו למנוע את הפגיעה הגדולה של משבר הקורונה בציבור החרדי.

סמוטריץ' משתדל לא לדרוך על בהונותיהם של הח"כים החרדים, אבל פונה לציבור הזה בדרך מתחכמת. הוא נתפס כפוליטיקאי יעיל ומיניסטר מוצלח (משרד התחבורה) וביום חמישי פרסם את מצעו בעניין החינוך, שבו הקדיש פרק נרחב למערכת החינוך של ילדי חסידות חב"ד, וככלל לחרדים שילדיהם מעדיפים את מערכת החינוך הממלכתית הקרויה חמ"ד. הוא הבטיח לפעול לחיזוק המערך הזה ולהיאבק למען פתיחת בתי ספר של חמ"ד במקומות שבהם הפוליטיקאים החרדים עוצרים זאת. הוא הביע שמחה ותמיכה בתהליכי השינוי בחברה החרדית אך הוסיף כי אלה צריכים לקרות מתוך הציבור החרדי ולא בכפייה. אנשיו מציגים סקרים והערכות המראים מנדט עד שניים מהמגזר החרדי וסמוטריץ' מקווה כי הפנייה שלו לעבר משרד החינוך, המשמעותי בתקציביו, תסייע גם לקבלת קולות חרדיים.

המשותפת והמפלגות הציוניות - כבר לא

כותב שורות אלה שמע לפני מעט פחות משנתיים מפי איימן עודה, יו"ר המשותפת, על הכוונה לרדת מהיציע למגרש ולהשתתף באופן פעיל במהלכים הפוליטיים. עודה, מנהיג צעיר, הכניס את השינוי הדרמטי בתפיסה לאור דרישת הקהל. הציבור הערבי אומר בכל סקר ומשאל כי רצונות בנציגים שסדר העדיפויות שלהם יהיה הוא עצמו ובעיותיו. פחות ענייני הפלסטינים, פחות עימותים בתקשורת בעברית עם הפוליטיקאים האחרים, יותר מעורבות ופעילות למענו.

ח"כ סמי אבו שחאדה / צילום: יח"צ בל"ד
 ח"כ סמי אבו שחאדה / צילום: יח"צ בל"ד

לקח מערכת בחירות אחת עד שזה קרה. בספטמבר 2019 גנץ קיבל 9 מ-12 חברי המשותפת כממליצים אצל הנשיא. 3 חברי בל"ד לא המליצו, בעיקר כי גנץ ולפיד לא רצו בהמלצה הזו. בבחירות האחרונות, כל המשותפת על 15 חבריה המליצו והיו נכונים להשתתף. אלא שעם סירובם של לוי-אבקסיס, הנדל והאוזר להסתמך עליהם (כמו גם כמה וכמה אחרים בכחול לבן) והקמת ממשלת האחדות הפריטטית, נרשמה אכזבה רבתי במשותפת. פרשת ופרישת רע"מ הביאו למשבר של ממש וגם להוצאת המפלגה היותר פרגמטית מהרשימה המשותפת. לא ברור אם רע"מ תעבור את אחוז החסימה. התוצאות בסקרים ממש לא מובהקות, אבל במשותפת כבר הלכו לאחור, ויאיר לפיד יכול לשכוח מתמיכה של חבריה במועמדותו להקמת ממשלה. על סער ובנט, אם יקרה המצב שבו יעברו את לפיד, אין בכלל על מה לדבר.

על השינוי "הזה ניתן היה ללמוד גם מבחירתו של ח"כ סמי אבו שחאדה לתפקיד יו"ר מפלגת בלד, במקום ח"כ מטאנס שחאדה. בראיון לגלובס חוזר אבו שחאדה לעמדות המוכרות, שלפיהן, המקור להתנגדות העקרונית הזו הוא לפיו אי היכולת להיות מעורבים בקואליציה שהאויב שלה הוא בני העם הערבי-פלסטיני: "אנחנו לא רוצים להיות חלק מקואליציה שתחליט אם לכבוש את עזה. הניסיון של השתתפות ערבים בממשלות או קואליציות ציוניות. לא מוביל למקומות טובים, הנסיגה מהעמדות העקרוניות לא מקדמת אותנו. ולבד מכך, איך נוכל לתמוך בקואליציה שאנחנו רחוקים מאוד מאוד מקווי היסוד שלה. מצעי מקצת המפלגות הפוטנציאליות בה גזענים ומסוכנים, וכל המפלגות הציוניות לא רואות בכלל שיש עם פלסטיני. אנחנו בוודאי לא נמליץ ולא נרצה שום שותפות בקואליציה, ואפילו לא גוש חוסם". עם זה הוא מסייג, "הצבעה טכנית אחת? אולי, נשקול. כדי להוריד מהשלטון את נתניהו שהוא אמנם חכם וכלכלן מבריק אבל מפחיד, מסוכן, אנטי מוסרי ומושחת".

ההסכם של המשותפת כולל סעיף של קבלת החלטות ברוב, כלומר, לכאורה יכולות חד"ש של עודה ותע"ל של אחמד טיבי לכפות החלטה על בל"ד. אבל במצב העניינים הנוכחי, אומר לנו אבו שחאדה: "כל המשותפת למדה לקח, לא ניכנס שוב לאותו הבור, ולא נרשה לחזור על הטעויות מהבחירות הקודמות".

צרו איתנו קשר *5988