זיהום הזפת בחופי ישראל: "חמור יותר מאסון עברונה"

160 ק"מ של חוף בישראל זוהמו בזפת טרייה לאחר הסערה ופעולות הניקיון הידניות צפויות להיערך שבועות ארוכים ועשויות להביא לדחיית עונת הרחצה בקיץ • בינתיים אין אפשרות להעריך את גודל האסון, אך השפעתו על בעלי חיים רבים ובתי גידול בטבע צפויה להיות הרסנית

צב מכוסה בזפת שנמצא בפלמחים / צילום: דוד חלפון, רשות הטבע והגנים
צב מכוסה בזפת שנמצא בפלמחים / צילום: דוד חלפון, רשות הטבע והגנים

ממדי זיהום חופי ישראל בזפת, הולכים ומתבהרים: 160 ק"מ של חוף בישראל זוהמו בנתחי זפת טרייה, המאיימת על אזורים נרחבים בהם בתי גידול אקולוגיים משמעותיים. בחלק מהחופים, כיסתה הזפת כ-15% מהחוף, כאשר פעולות הניקיון הידניות צפויות להיערך שבועות ארוכים. רק בנווה ים, ניקו אתמול עשרה מתנדבים יותר מ-3 טונות של זפת, שנמצאו בשטח של כ-200 מטרים של חוף בלבד. החופים שספגו את הפגיעה הגדולה ביותר עד כה, הם חיפה דרום, חוף נתניה, חוף שמורת גדור ונחשולים.

"זה אסון הטבע החמור ביותר שקרה בעשרות השנים האחרונות בישראל, הרבה יותר חמור מעברונה ואשלים", אמר הבוקר בהערכת המצב של המשרד להגנת הסביבה שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים. "האסון הזה מתפרס מהדרום בניצנים ועד ראש הנקרה. הוא עולה על החוף ומחסל בתי גידול, ומטמין בזפת בעלי חיים וצמחייה. הניקוי של האסון הזה ייקח הרבה מאוד זמן. הניקוי עצמו, ייפגע קשות בתשתיות החוף. כולם צריכים להתגייס למצב החירום הזה ולנקות את הזוועה הזו. אני מקווה שנצליח להתארגן בימים הקרובים למבצע הניקוי".

אסון הנפט מאיים גם על פתיחת עונת הרחצה לציבור, כך לפי יו"ר איגוד ערים שרון כרמל וראש מועצת חוף הכרמל אסיף איזק. לדבריו, "בימים האחרונים אנו עדים לאחד מהנזקים הסביבתיים הגדולים ביותר שידעו חופי הים שלנו. ברגעים אלה אנו נאבקים יחד עם מתנדבים מכל רחבי הארץ בניקיון חופים, דבר חסר תקדים. לא נוכל לפתוח את עונת הרחצה במצב הזה. אנו חייבים שכל הגופים יירתמו עם רשויות החוף לנקות את החופים. זה אסון סביבתי בסדר גודל שלא ידענו כמותו. אני קורא לכל משרדי הממשלה להירתם ולעזור לנו". עד כה, מלבד המשרד להגנת הסביבה - אף שר או גורם בממשלה, לא השמיע קולו בנושא.

זפת בחוף הבונים / צילום: בן רוזנברג, רשות הטבע והגנים
 זפת בחוף הבונים / צילום: בן רוזנברג, רשות הטבע והגנים

ניקיון החופים מורכב מאוד

אירוע "זפת בסערה", החל שלשום עם הסערה החורפית. בבת אחת, החלו להיפלט טונות רבות של זפת (נפט שהחל להתגבש), אל רצועת החוף הארוכה של ישראל. נכון לעכשיו, מקור הזיהום הכבד לא זוהה. ההערכה הנוכחית היא שמדובר בתקלה או בשפיכה מכוונת של נפט ממכלית גדולה של אונייה. כיוון שקשה מאוד לזהות מפגעים המתרחשים בזמן אמת בלב ים, המפגעים נמלטו, וישראל נותרה להתמודד עם הזיהום הכבד שהגיע לשטחה, לאחר שפגע בים. ככל שלא יאותרו הפוגעים, ישראל תאלץ גם לשאת בעלויות הניקיון הכבדות בעצמה.

פעולת ניקיון החופים מורכבת מאוד. אם לא די בכך שאת הזפת לא ניתן לאסוף באופן מכני בסביבה החופית הרגישה ועל כן נדרשים מתנדבים רבים שיסייעו באיסוף ידני עדין, גושי הזפת סחפו עמם עצמים רבים מהים, והפכו לגושי פסולת מעורבת גדולים.

חרדון מצוי שנמצא חי כשהוא מכוסה בזפת בחוף דור / צילום: אייל כהן, רשות הטבע והגנים
 חרדון מצוי שנמצא חי כשהוא מכוסה בזפת בחוף דור / צילום: אייל כהן, רשות הטבע והגנים

"זוהי פסולת מעורבת בזפת - כל טון זפת שמגיעה מהים, הופכת להיות 10 טון פסולת, שכן היא צוברת אליה חול, צדפים, אצות, שאריות פלסטיק ופסולת אנושית שונה שנפלטה לים", מסביר רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. "במקרים מסויימים, הזפת היא כ-5% בלבד מהפסולת שנאספת. ההנחיה שלנו היא להפריד את הזפת משאר הפסולת במידת האפשר, ולקלף באופן ידני את הזפת לתוך שקית בשימוש בכפפות. בהרבה מאוד מהמקרים אין מה לעשות ומקבלים פסולת מעורבת. אנחנו שמים אותה על יריעות אטומות בעומק החוף, עד שתפונה לאתר סילוק סופי".

פסולת מעורבת בשמן דורשת טיפול מיוחד. האפשרויות הקיימות הן טיפול ביולוגי או טיפול בשריפה. בישראל ישנם אתרים בהם ניתן לקלוט את הפסולת המזהמת שמצטברת מיום ליום בשטחי החופים, אך בשלב זה, אין יעד סילוק סופי למקום אשר בו תטופל פסולת הזפת, ובמשרד להגנת הסביבה מתמקדים בסילוק הפסולת המזיקה מרצועת החוף.

חוף דור מכוסה בזפת / צילום: יוסי אוזן, רשות הטבע והגנים
 חוף דור מכוסה בזפת / צילום: יוסי אוזן, רשות הטבע והגנים

הפגיעה העיקרית עדיין סמויה מהעין

את היקף הפגיעה הימית ואת מיקומה, קשה לאתר בשלב זה, ובשל מזג האוויר הסוער, לא ניתן להעלות לאוויר מסוקים שיסייעו באיתור ראשית המפגע, וגם לא להשתמש בספינות. "זהו אירוע חמור של מפגע סביבתי. אלפי טונות של זפת נפלטו לים, מדובר על מפגע בחלק היבשתי והימי של החופים", אמר הבוקר בהערכת מצב בשטח מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי. "ראינו מראות עצובים מאוד של בעלי חיים שנפגעו, וזהו אירוע מתגלגל. עד שעות אלו, לא יכולנו לקיים סיורים מוטסים לתוך הים כדי לבדוק האם יש כתמי שמן שעוד יכולים להגיע לחופים, ולנסות לעצור את האסון המתקרב, ככל שהוא קיים. אנחנו נערכים יחד עם הרשויות לניקוי החופים, שכן יש משמעות למהירות בהיבט הזה".

צב מכוסה בזפת שנמצא בפלמחים / צילום: דוד חלפון, רשות הטבע והגנים
 צב מכוסה בזפת שנמצא בפלמחים / צילום: דוד חלפון, רשות הטבע והגנים

עמיר מדגיש: תמונות הצבים המתים ובעלי החיים האחרים שנפגעו בתקרית ותמונותיהם שטפו את הרשתות החברתיות, הם רק חלק מהסיפור. הפגיעה העיקרית, כך נראה, סמויה מעיניינו בשלב זה. "הבעיה העיקרית בזיהום ים בשמן אלו בעלי החיים שאנחנו לא רואים. בעלי החיים המיקרוסקופיים, למשל הפינטו פלאנקטון, הם אלו שנפגעים באופן הכי קשה", אומר עמיר. "הים הוא מערכת אקולוגית רגישה מאוד. נמצא בה מערך ייצור המזון שלנו. הפיטופלנקטון הוא מקור שרשרת המזון עבור האצות, הצבים והיונקים הגדולים יותר. אם פוגעים בתחילת השרשרת, צפויה פגיעה גם בהמשכה. המזל שלנו, הוא שאותו נפט הגיע לחופים שלנו במצב צבירה של זפת ולא במצב נוזלי, ולכן הנזק האקולוגי הוא נמוך יותר ממה שיכול היה להיות".

צרו איתנו קשר *5988