עוד לפני הקורונה: מחצית מבני ה-35-18 בישראל עדיין גרים עם ההורים

צעירים רוצים עצמאות? לא ככל שזה נוגע למגורים • לפי סקר חדש של הלמ"ס לשנת 2018, כמחצית מגילאי 18-34 גרים אצל ההורים • המצב נכון עוד טרם משבר הקורונה, שהחזיר צעירים רבים לבתי הוריהם • לפי הסקר, התופעה מאפיינת הן את הציבור היהודי והן את הערבי

צעירים נשארים לגור עם הוריהם / צילום: Shutterstock
צעירים נשארים לגור עם הוריהם / צילום: Shutterstock

יותר צעירים נשארים לגור אצל הוריהם, כך עולה מסקר של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שעוסק בדפוסי מגורים בישראל ושמתייחס לשנת 2018. על פי הסקר, ב-2018 כמחצית הצעירים (גילאים 18-34) התגוררו אצל הוריהם, ללא בן או בת זוג או ילדים משלהם. בכך ניכרת עלייה במספרם. תופעה זו התלוותה לדחיית נישואין לגיל מאוחר יותר, והיא מאפיינת הן את הציבור היהודי והן את הערבי.

ב-2018 מנתה ישראל כ-1.96 מיליון צעירים בגילאים 18-34, מהם כמחצית, 978 אלף, גרו אצל ההורים; 42% גרו עם משפחה משלהם וכ-7% גרו לבד או עם שותפים במשק בית לא משפחתי. צעירים המשרתים בשירות החובה נמנו על המתגוררים במשק הבית של ההורים, אלא אם הייתה להם כתובת אזרחית אחרת.

לפי הלמ"ס מגורים עם ההורים היו נפוצים יותר בקרב גברים צעירים מאשר בקרב נשים צעירות: 56% מהגברים וכ-44% מהנשים בגיל 34-18 גרו עם הוריהם, ללא בן/בת זוג או ילדים משלהם. עם העלייה בגיל, יורד שיעורם של הצעירים הגרים עם הוריהם.

בדרך כלל, מגורים עם ההורים נפוצים יותר בקרב צעירים ערבים מאשר בקרב צעירים יהודים. פער גדול במיוחד נמצא בקרב גברים בני 34-25, כשבחתך גילאים זה גברים ערבים גרו עם הוריהם בשיעור גבוה של פי 1.6 מגברים יהודים. נשים ערביות בגיל 29-25 גרו עם הוריהן בשיעור גבוה של פי 1.2 מנשים יהודיות, ובגיל 34-30 בשיעור גבוה פי 1.4.

בשנת 2000, גרו למשל 35.5% מהגברים היהודים הצעירים בני 25-29 אצל הוריהם, ואילו ב-2018 - 40.3%; אצל הנשים גרו בטווח גילאים זה 17.6% אצל הוריהן בשנת 2000 ואילו ב-2018 השיעור קפץ ל-26.9%.

אצל האוכלוסייה הערבית, השינוי היה חד אף יותר: 50.2% מהגברים הערבים בני 25-29 גרו אצל הוריהם בשנת 2000 ואילו ב-2018 גדל שיעורם ל-66.4%. אצל הנשים 23.9% גרו אצל ההורים בשנת 2000 ואילו ב-2018 שיעורן קפץ לשליש.

עוד נמצא כי ככל שהאוכלוסייה דתית יותר, המגמה של צעירים להישאר לגור בבית נפוצה יותר, מאשר בחברה החילונית. הסיבה לכך היא שהצעירים החילונים גרו יותר במשקי בית לא משפחתיים או במגורי יחד. צעירים שלפי הלמ"ס הוגדרו כדתיים ודתיים מאוד גרו פחות עם הוריהם, ועוד פחות מהם צעירים חרדים, בגלל שהקימו משפחה בגיל צעיר יותר, הן בהשוואה לחילונים והן בהשוואה למסורתיים.

לעומת זאת, באוכלוסייה הערבית, אחוז הצעירים הדתיים והדתיים מאוד שגרו עם הוריהם היה גבוה מעט מאחוז הצעירים החילונים והמסורתיים. מדובר כאמור בעלייה בשיעור הנשארים בבית ההורים.

צרו איתנו קשר *5988