מנהל זה לא מקצוע, בטח לא בשוק הפרטי

מנהלים שבטוחים שהם יכולים לעבור בין תחומי עיסוק בהצלחה סבורים שניהול זה מקצוע וטוענים ש"לא צריך להיות כבשה לפני שהופכים לרועה צאן" • המיתוס הזה, שנולד במגזר הציבורי, גורם לרבים מהם לבזבז זמן בשליחת קורות חיים • ניהול וקריירה

אורנה רודי / איור: גיל ג'יבלי
אורנה רודי / איור: גיל ג'יבלי

 תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה. מנהלים ועובדים כאחד נאלצים לעכל שינויים מהירים ולהסתגל אליהם תוך כדי תנועה. איך מנהלים ומתנהלים בעולם כזה? במדור החדש "ניהול וקריירה" נציג בפניכם את מיטב המומחים שיציעו דרכים להתמודד עם עולם העבודה המשתנה, או לכל הפחות ייתנו לנו כמה נקודות למחשבה 

הרבה מאוד אנשים, ובכללם בכירים, סבורים שמנהל זה מקצוע. לשיטתם, אין חשיבות לתוכן המקצועי של המערך שבראשו עומד המנהל, ועל כן אין מניעה שמנהל ינוע בין תחומי עיסוק ומקצועות שונים, גם אם לא עבד בהם יום אחד בחייו, ובלבד שהוא בעל כישורי ניהול טובים.

האם מנהל טוב אכן יצליח בכל תחום שינהל בלי קשר למקצועו ולרקורד התעסוקתי שלו? נראה שלא, אחרת סמנכ"ל הכספים של תנובה יכול היה לנהל את מרכז הפיתוח של גוגל בישראל, ולהפך, ומנכ"ל קוקה קולה יכול היה להחליף את מפקד חיל האוויר, שבתורו יכול היה להתמנות למנכ"ל בית חולים הדסה.

מיתוס שנולד במגזר הציבורי

אז איך נולד המיתוס השגוי הזה? כרגיל, במגזר הציבורי. שם עדיין ממשיכים להעמיד מנהלים בראש יחידות ארגוניות ללא כל ניסיון מקצועי רלוונטי, ובצה"ל פיתחו את הקונספט הזה לרמה של אומנות. האמת היא שהם יכולים להרשות לעצמם, ממילא לא מחויבים שם לתוצאות וגם לא נמדדים על פי ביצועים, אז מה הבעיה לכהן בתפקידים בכירים על אף ובלי קשר לאיכות הביצוע?

במגזר העסקי, לחברות אין הפריבילגיה הזאת. זכות הקיום שלהן מותנית בביצועים, לכן כמעט לא מגייסים מנהלים ללא ניסיון מספק בתחום המקצועי שהם אמורים לנהל, מוכשרים ככל שיהיו. בשוק הפרטי לא מאמינים שמנהל יכול לקבל החלטות טובות רק על סמך כישורי ניהול ובלי שיש לו ניסיון בעולם המקצועי שהוא מנהל, הם גם לא דוגלים ברעיון שהמנהל הנ"ל יכול לסמוך על בעלי המקצוע המנוסים הכפופים לו לצורך קבלת החלטות מושכלות.

פרדוקס מחפשי העבודה

לכן במגזר העסקי הרוב המכריע של המנהלים מתקדמים לתפקידי ניהול רק באותו עולם מקצועי שבו צמחו וצברו ניסיון, ולעתים מנהל מתקשה לעבור לתפקיד ניהולי במקצוע שלו בחברה הפועלת בתחום אחר. למשל, מנהלי מוצר בהייטק מזוהים מאוד עם הדומיין שבו צמחו ולכן מתקשים למצוא עבודה כמנהלי מוצר לחברות שפועלות בשווקים אחרים, זאת להבדיל ממנהלי שיווק בהייטק שהמעבר שלהם בין תעשיות ושווקים הוא טבעי.

מעניין שלעתים אותו אדם אוחז בשתי הגישות המנוגדות הללו, שמשתנות בהתאם לסיטואציה שבה הוא נמצא. כשהוא מגייס מנהלים, הוא מתעקש על ניסיון מאוד ספציפי באותו עולם מקצועי, אבל כשהוא עצמו מחפש עבודה ומעוניין להרחיב את טווח האלטרנטיבות - אין מבחינתו כל בעיה לחפש תפקידי ניהול במקצועות חדשים לחלוטין.

ההסברים לכך נעים בין "אני לומד מהר" לבין "כדי להיות רועה טוב לא צריך להיות לפני כן כבשה". זה בערך מה שאמר לי מנהל תחום בבנק השקעות גדול שמעונייןלהתברג בתעשיית ההייטק כ-COO או בכל תפקיד אחר המדווח למנכ"ל, "לא חשוב איזה". הבנקאי לא חושב שיש בעיה, הוא בטוח בכישורי הניהול המשובחים שלו וביכולתו ללמוד תחומים ועולמות מקצוע חדשים במהירות, הגם שהוא מודה כי בעברו כמנהל בבנק התעקש על גיוס בעלי ניסיון ספציפי בבנקאות בלבד.

בזבוז זמן יקר

מתי בכל זאת ניתן לעבור לתפקיד ניהולי במקצוע אחר? למשל, כאשר יורדים בסולם למקצוע שנמצא נמוך יותר בפירמידת מיצוב המקצועות, למשל מניהול פיתוח לניהול בדיקות, מניהול שיווק לניהול תקשורת שיווקית, מניהול כספים לניהול רכש, וכן הלאה. 

ברוב המקרים האחרים, זה לא אפשרי, ומי שיתמיד בחיפוש תפקידים שלא בתחום הניסיון שלו עתיד להסב לעצמו הרבה מאוד תסכול, ובעיקר לבזבז זמן יקר בתחושה שהוא מחפש עבודה, כאשר בפועל הוא סתם מפיץ קורות החיים לרוחות השמים.

ולמי שבכל זאת מתעקש על ניהול בתחום מקצועי חדש לגמרי, שינסה את מזלו במגזר הציבורי. אם יש שם מי שחפץ ביקרו, קיים סיכוי לא מבוטל שיצליח במשימה. ואל תשכחו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. 

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה