בסוף נישאר בלי צל: העצים נעלמים לטובת מיזמי תמ"א 38

מצד אחד, תושבים שזועמים ששני אורנים מפרידים בינם לבין מימוש פרויקט תמ"א 38 • מצד שני, אלפי עצים שנכרתים בכל שנה לטובת פרויקטים של התחדשות עירונית • "המדינה תצטרך להחליט מה חשוב לה" • פרויקט מיוחד 

רחוב הבנים 9,  רמת גן. שני עצי אורן הוכרזו  כעצים לשימור / צילום: איל יצהר
רחוב הבנים 9, רמת גן. שני עצי אורן הוכרזו כעצים לשימור / צילום: איל יצהר

כבר כמה שנים שהדיירים ברחוב הבנים 9 ברמת גן מבקשים לבצע פרויקט תמ"א 38 שיחזק את עמידות המבנה מפני רעידות אדמה, ושישדרג את דירותיהם. הם כבר בחרו יזם ופנו לעירייה, אבל הפרויקט תקוע בשל מחלוקת שהפכה עם השנים לשכיחה בפרויקטים דומים: איך לטפל בעצים שבמגרש. במקרה שלהם מדובר ב-12 עצים, אשר הרשויות אישרו לכרות עשרה מהם. עם זאת, שני עצי אורן גדולים וותיקים שמצויים בחלקו הדרומי של המגרש הוכרזו על ידי יועצת הנוף של העירייה ועל ידי פקיד היערות הארצי כעצים לשימור, דבר שמקשה על ביצוע הפרויקט.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

"כל פרויקט כזה מוסיף שלמת בטון ומלט, אבל מאבד את מרבד הגנים", הייתה עמדת העירייה בהליך ערר מצד היזמים. עו"ד אבי חסון, המייצג את היזמים בפרויקט, אומר שבכוונתם להגיש עתירה, וכי במצב הנוכחי הפרויקט "מחוסל".

לדבריו, "המדינה צריכה להחליט מה חשוב לה. 11 משפחות שגרות בבניין ישן שלא מחוזק מרעידות אדמה, שכבר ראו מהחלון טילים נופלים במלחמת המפרץ והתמודדו עם עץ שנפל במגרש שלהם בחורף שעבר, או שיותר חשוב העצים וטבע עירוני".

 
  

עד שתהיה תשובה לתהייה של חסון בדבר עמדת המדינה, הנתונים מלמדים שב"קרב" בין פרויקטים נדל"ניים לבין העצים - ידם של האחרונים בדרך כלל על התחתונה.
ליאורה אלינר, יועצת לענייני תמ"א 38 ורישוי, חקרה את הנושא כחלק מלימודי תואר שני בבית הספר פורטר ללימודי סביבה של אוניברסיטת תל אביב.

עבודת המחקר שלה מתמקדת בהשפעת קידום פרויקטי תמ"א 38 ברמת גן על העצים הוותיקים, ומסקנתה חד משמעית: התוכנית מחסלת את העצים הוותיקים בתחומי המגרשים ולעתים גם ברחובות עצמם. חיזוק המבנים והרחבתם מביאים לחיסול מוחלט של העצים הוותיקים, בתחום המגרש ולא פעם גם ברחוב. כמו כן, מה שמוגדר ע"י הרשויות כ"פיצוי נופי", כלומר, נטיעת עצים חלופיים, איננו מייצר משמעות מיוחדת עבור הסביבה.

לדבריה, היא החליטה להתמקד ברמת גן בשל מדיניותה בעבר (כיום מדיניות העיר הפוכה) לתעדף פרויקטי תמ"א 38. לשם השוואה, בין 2005-2016, ניתנו בעיר היתרים ל־307 פרויקטים, בעוד שבתל אביב המספר עמד על 184. שלא במפתיע "מפת הפרויקטים" מגלה שהם מרוכזים ברחובות הצרים בשכונות הוותיקות, שמשופעים בעצים.
אלינר מדגימה בעבודתה: בבניין ברחוב יואב בשכונת חרוזים ברמת גן נכרתו עצי קתרוסית, וושינגטוניה ומכנף נאה. העץ היחידי שניצל, מסוג צאלון, דוכא באמצעות גיזום אגרסיבי ובקושי שרד.

בבניין אחר שברחוב חד נס לא סומנו חלק מהעצים בבקשה להיתר ועל כן הם נכרתו. גם ההנחיה על נטיעת 12 עצים במגרש עצמו וברחבי העיר, כפיצוי נופי, לא יושמה. בפרויקט אחר ברחוב רוקח לא התקבלה חוות דעת של פקיד יערות, ואולם מהמסמכים ניתן היה ללמוד ש-43% משטח המגרש היה מכוסה בצמחייה. כיום, כמות הצמחייה עומדת על 2% בלבד, וזה לא מפתיע היות שחניון תת קרקעי תופס 100% מתכסית המגרש.

ליאורה אלינר. "לסמן את העצים בשלב מוקדם" / צילום: תמונה פרטית
 ליאורה אלינר. "לסמן את העצים בשלב מוקדם" / צילום: תמונה פרטית

"העצים לא היו במודעות"

אלינר מסבירה שאין באמת הבנה לתרומה של העצים לערים. "תמ"א 38 עובדת בקנה מידה קטן בתוך המרקם העירוני הקיים, שנשען בעיקר על העצים הפרטיים, ולכן, הפגיעה יותר משמעותית. לדעתי עצים בכלל לא היו במודעות של מהנדסי העיר הקודמים".

כדי שלא להגיע למצבים שפרויקטים רבים נעצרים בשל המחלוקת סביב העצים, הפתרון שהיא מציעה הוא לסמן את העצים כבר בשלב מוקדם של התכנון. "צריך שבכל אגף הנדסה של רשות עירונית יהיה נאמן עצים, שהגנה על עצים תהיה תפקידו: מיפוי העצים, נתינת ערכיות לעצים וקביעת מנגנוני הגנה על העצים. כל אלה כרובד ראשון, לפני התכנון. רובד נוסף זה פיצוי לעיר ולנופים על כל עץ שנכרת. ברגע שנכרתים עצים בפרויקט חייבים לתת פיצוי אמיתי עם בתי גידול אמיתיים, שיאפשרו לעצים לשגשג".

שהעצים יהיו רכוש משותף

רמת גן אינה היחידה. סיכום חלקי וראשון מסוגו לבקשות כריתת עצים לפי ערים לשנת 2020 מעלה שבראשון לציון ראשון נכרתו 7,701 עצים, בירושלים 2,655, בת"א 2,042, בר"ג 1,372, ובחיפה 686.

המספרים, שאסף מתכנן הערים שי הרשקו, מתבססים על נתונים של פקיד היערות הארצי, וגורמים בענף מייחסים רבות מהכריתות לפרויקטים של התחדשות עירונית, בדגש על תמ"א 38.

פרופ' יפעת הולצמן גזית, מרצה בבית הספר למשפטים על שם חיים שטריקס במסלול האקדמי המכללה למינהל, העלתה פעם את הרעיון שיש להתייחס לעצים, שנמצאים בממשק עם הרחוב או עם בניין גובל, כאל "רכוש משותף", בהסתמך על סעיף 49א' לחוק המקרקעין.

אלינר לוקחת את העניין צעד אחד קדימה ומציעה שכל העצים, הן ברחוב והן בתחומי המגרשים הפרטיים, ייתפסו כנחלת הכלל, ושבדומה למבנים לשימור הם ייהנו מהגנה גבוהה יותר מאשר במצב כיום.

כדאי לדעת

חשוב לבחון את עניין העצים בשלבים מוקדמים יותר של הפרויקט. בנוסף, במשרד החקלאות פרסמו לאחרונה "ילקוט פתרונות להקמת בתי גידול לעצים במרחב העירוני המרוצף", שבו רעיונות מכל העולם, לנטיעת עצים ברחובות שעוברים התחדשות.

צרו איתנו קשר *5988