אחד הענפים המותירים את החותם הסביבתי הגבוה ביותר הוא ענף המזון. אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, ושטחי הקרקע המוגבלים הופכים את גידול המזון למאתגר. בתוך כך, המשקים החיים שבהם מגודלים בעלי החיים למאכל לא רק תופסים קרקעות רבות ומובילים לבירוא של יערות גשם, אלא גם מובילים לזיהום סביבתי כבד. בשנים האחרונות, סטארט-אפים בעולם מפתחים בשר המגודל על תרבית תאים במעבדה, במטרה לספק פתרון סביבתי ותזונתי עבור האנושות שנים קדימה.
אך עד כמה הפיתוחים הללו סביבתיים, ומתי יהפכו נגישים במחירם עבור הציבור? מחקר חדש שבוצע על ידי פירמת המחקר העצמאית CE Delft, מנסה לענות על השאלות הללו לאחר בחינת נתונים של 15 חברות בשר מתורבת, וחמישה יצרני בשר מעובד, ומעלה כי אילו מפעלי הבשר המתורבת יתבססו על אנרגיה מתחדשת, בשר מעבדה עשוי להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של תעשיית הבשר ולהתחרות במחיריו בתוך פחות מעשר שנים.
המחקר בדק מתקני ייצור בשר מתורבת בקנה מידה גדול, עם יכולות ייצור של עשרת אלפים טון בשנה, ומצא שעד שנת 2030 המחיר של הבשר המתורבת המיוצר בקנה מידה זה יכול לרדת למחיר של 5.66 דולרים לקילו ( 2.57 דולרים לפאונד). מדובר בממוצע מחירים עבור כלל המוצרים הנמצאים כעת בפיתוח - מבשר בקר, לעוף, דגים וחזיר. בניגוד לתעשיית הבשר הקונבנציונלית, לאחר פיתוח תאי בעלי החיים במעבדה והעלאת כושר הייצור, לא צפויים הבדלי מחיר משמעותיים בין המוצרים השונים. יחד עם זאת, מוצרים מבוססי יונקים הם קלים יותר לפיתוח, וצפויים להיות הראשונים שיושקו לשווקים.
חברת EAT JUST מוכרת בסינגפור בסמוך להפקה מנת נאגטס ב-17 דולר, מחיר הנחשב הפסדי. בארץ, מחירי המוצרים המוערכים של החברות נעים בשלב זה בין עשרות למאות דולרים, אך מדובר בהערכות בלבד שכן המוצרים עדיין אינם מתקרבים ליציאה לשווקים. חברת פיוצ'ר מיט הישראלית, הנחשבת למתקדמת בעולם בתחום, הצהירה לאחרונה כי בשנה הקרובה תצליח להוציא מוצרים ראשונים לשווקים ולהפחית את העלויות לכדי כ-20 דולר לק"ג.
כיום, מחירו של בשר היברידי (בשילוב עם חומרים מהצומח - מוצרים אלו טרם הגיעו לשווקים), עומד על עשרות דולרים לפחות. העלאת כושר הייצור תוביל לירידה משמעותית במחירים, באופן שיאפשר לבשר המתורבת להתחרות מול הגרסאות השונות של הבשר הקונבנציונלי.
לפי המחקר, בשר מתורבת צפוי להיות פחות מזהם, בהשוואה לכל סוגי הבשר הקונבנציונלי. את פליטות הפחמן המחמירות את ההתחממות הגלובלית, בשר הבקר המיוצר במעבדה יפחית בכ-92%, בשר החזיר בכ-52% ועוף בכ-17%.
יתר על כן, השימוש בקרקע צונח דרמטית; בשר בקר מתורבת, המוצר המזהם ביותר בתעשייה הקונבנציונלית, ישתמש ב-95% פחות קרקעות. כשייצור הבשר המתורבת מתבסס על אנרגיה שאיננה מתחדשת, טביעת הרגל הפחמנית שלו עולה, אך נותרת נמוכה משמעותית ביחס לבשר קונבנציונלי. כלומר, שימוש באנרגיה מתחדשת מהווה גורם מרכזי להגברת ההשפעה של בשר מתורבת על התמודדות עם משבר האקלים.
ד"ר תום בן אריה, המדען הראשי של שותפי המחקר, The Good Food Institute Israel, מסביר כי הניתוח מספק בסיס נתונים ברמת אמינות גבוהה לממשלות ולגופים המעוניינות לייצר מערכת מזון בטוחה יותר ועמידה בפני שינויי האקלים.
לדבריו, "על בסיס הנתונים, ניתן לבסס הקצאת מימון למחקר ופיתוח, הנחשב חיוני להאצת ההתקדמות של תעשיית הבשר המתורבת בקנה מידה עולמי. עד היום ממשלות מימנו את התחום רק ב-6.5 מיליון דולר למחקר אקדמי, ויש להן תפקיד מכריע בזירה. זה סכום מזערי לעומת פוטנציאל השוק. החברה הראשונה בתחום בארץ הייתה צריכה להתבסס על מימון המונים. בהשקעה לא גבוהה, ישראל יכולה להפוך למעצמה בתחום, ולהכניס לקופת המדינה בהמשך מיליארדים".
בן אריה מוסיף כי "פוטנציאל הרווח הוא כלכלי, מוסרי וסביבתי. כ-40% מהאדמות החקלאיות בעולם משמשות את משק החי. בשר מתורבת חוסך כ-95% באדמות ואינו דורש קרקע ושדות לגידול בעלי החיים והאכלתם. מעבר מחקלאות קונבנציונלית של בעלי חיים לייצור בשר מתורבת יכול לפנות קרקע כדי לשקם את המערכות האקולוגיות. עבור ישראל, מדינה צפופה עם שטח מוגבל ושיעור ילודה גבוה, מדובר בתעשייה שיכולה לחולל שינוי משמעותי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
