הממשלה לבג"ץ: עומדת על סירובה לפרסום תמלילי הקורונה; גנץ דורש לפרסם

לתגובת המדינה לעתירה לפרסום תמלילי ישיבות הממשלה בנושא משבר הקורונה, צורפה עמדתו של גנץ שקורא לחשיפת התמלילים: "יש ערך רב לשיתוף הציבור במלוא הנתונים המקצועיים והשיקולים שעומדים לנגד עיננו" • הממשלה: מתנגדת לפרסום התמלילים כדי לא לפגוע בקבלת ההחלטות

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה
בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

המדינה מסרה היום (ב') לבג"ץ את תגובתה לעתירה לפרסום תמלילי ישיבות הממשלה בנושא משבר הקורונה והמשיכה לעמוד על סירובה לפרסם את התמלילים. לצד זאת, לתגובה צורפה עמדתו של ראש הממשלה החליפי בני גנץ לפיה יש לחשוף את התמלילים. עוד צוין כי גנץ פנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט טרם הגשת התגובה בדרישה לקיים דיון בממשלה בעניין פרסום התמלילים.

לעמדתו של גנץ, "התפרצות נגיף הקורונה היא נושא מרכזי וראשון במעלה סדר יומה של ממשלת ישראל, ולשם ניהול המשבר הבריאותי נדרש שיתוף פעולה ציבורי מלא. חשיפת תמלילי הדיונים במסגרת הממשלה עומדת בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ויש ערך רב לשיתוף הציבור במלוא הנתונים המקצועיים והשיקולים שעומדים לנגד עיננו בבואנו לקבל החלטות קשות ביחס לניהול המגיפה, הכלכלה ושגרת החיים בישראל".

גנץ מוסיף כי "בשבועות האחרונים נחשף הציבור למידע חלקי ומגמתי המוקלט ומודלף מישיבות הממשלה. עובדה זו משפיעה באופן שלילי על האמון הציבורי באופן עבודת הממשלה ובנבחריו שרק חשיפה מלאה של תמלילי הדיונים תוכל לסייע בהשבתו. שקיפות שלטונית הנה הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם פגיעה באמון הציבור, כל שכן בעת משבר זו".

לשכת ראש הממשלה, הממשלה והיועץ המשפטי טוענים באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה כי אין להתיר את פרסום התמלילים. לעמדתם אף מעמדת גנץ עולה שדרך המלך לפרסום הפרוטוקולים היא רק באמצעות החלטת הממשלה.

המדינה מנמקת את התנגדותה בכך שיש לאזן את זכות הציבור לפרסום התמלילים מול "שיקולים מתחרים כבדי משקל שקיבלו אף הם עיגון בחוק חופש המידע, ובכללם החשש מפני 'האפקט המצנן' אשר עלול להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של חברי הממשלה ועל טיבו".

"נראה כי אי פרסומם של תמלילי ישיבות הממשלה, לצד פרסומם של חומרי רקע וחומרים רבים נוספים הנוגעים להחלטות הממשלה בנושא ההתמודדות עם משבר הקורונה מאזנים כראוי בין אינטרסים של שקיפות וחופש מידע, לבין חשיבות קיומו של דיון פתוח וענייני בישיבות הממשלה נטול אפקט מצנן", נטען בתגובה.

הממשלה מרכזת את טיעוניה בצורך בקיום שיח ענייני וחופשי במסגרת ישיבות הממשלה כאשר מודגש כי צורך זה רלבנטי בעוצמה רבה ביחס לדיונים הנוגעים לניהול משבר הקורונה. "הדיון הפנימי מאפשר לשרים להציג את העמדה הראויה בעיניהם בכל עניין קונקרטי באופן חופשי ומשוחרר מלחצים", נטען בתגובה.

מידע בעל חשיבות אדירה לציבור

בעתירה נטען כי סיווג תמלילי דיוני הממשלה בעניין הקורונה כסודיים נעשה שלא בצדק מאחר ולא מדובר בדיונים ביטחוניים אלא בדיונים אזרחיים-רפואיים. עוד נטען נגד התוצאה הקשה של סיווג הפרוטוקולים כחסויים, כי לפי הסיווג הם יופקדו בארכיון המדינה ולא ניתן יהיה לפרסמם למשך 30 השנה הבאות.

עוד נטען בעתירה כי המידע בתמלילים הוא בעל חשיבות אדירה לציבור והסתרתו פוגעת באמון הציבור, שהוא קריטי לשיתוף הפעולה של האזרחים ולהצלחת המאמץ הלאומי לבלימת המגפה וכי ניהול של משבר כזה מחייב התגייסות ציבורית.

במסגרת המאבק לחשיפת התמלילים וחומרי הרקע התיר בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט אלי אברבנאל) לפרסם חומרי רקע שהיוו את הבסיס התיאורטי לשורה ארוכה של החלטות במלחמה בנגיף הקורונה ובמשבר הכלכלי.

הבג"ץ הוגש על ידי הכתבת המדינית של "הארץ", נעה לנדאו, שיזמה את המאבק והתנועה לחופש המידע שכתבה את העתירה. אליהם הצטרפו גלובס והעיתונאים טל שניידר וחן מענית, "כלכליסט" והעיתונאי תומר גנון, תאגיד השידור "כאן" והעיתונאי שאול אמסטרדמסקי ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

צרו איתנו קשר *5988