צ'ק אין | ראיון

משכורת של 8,000 שקל נטו, עבודה באילת ואף אחד לא מגיע

אילת מתעוררת מחדש, והישראלים כבר בדרך, אבל גם האתגרים לא מפסיקים להגיע • בני זרח, מנכ"ל ומבעלי רשת אסטרל, מספר בראיון כי הוא נאלץ לדחות פתיחה של שלושה מלונות בגלל מחסור בעובדים • עוד אתגר מציבה דובאי, שתיפתח לישראלים השבוע: "היא נותנת לאילת פייר פייט, אבל נדע להתמודד"

הבריכה של מלון אריאה באילת / צילום: אסטרל
הבריכה של מלון אריאה באילת / צילום: אסטרל

רק לפני שבועיים פתח בני זרח, מנכ"ל ומבעלי הרשת אסטרל, את המלון הראשון מבין ששת מלונות הרשת באילת. כמה ימים לאחר מכן התיר משרד הבריאות למלונות לפתוח את חדרי האוכל, מה שאיפשר פתיחה של שני בתי מלון נוספים. שלושה אחרים יצטרכו לחכות לערב הפסח, לא משום שאין ביקוש לנופש, להפך- דווקא יש. אלא משום שזרח, כמו מלונאים אחרים, מתמודד עם תופעת המחסור בעובדים. יתרה מכך, גם בחלק מהמלונות שנפתחו, הוא מגביל את התפוסה. הסיבה: אין מלצרים ואין עובדי ניקיון, ואין מי שיאייש את התפקידים הללו.

לפני הקורונה, 1,500 עובדים מירדן מילאו את הפונקציות הללו בבתי המלון באילת. לאחרונה ניתן אישור ל-700 מתוכם לשוב לישראל. אסטרל קיבלה הקצאה של 66 מהם. כיום, העובדים שוהים בבידוד והם חוסנו, חלקם עובדים בישראל כבר חמש שנים ויותר והם משתכרים בשכר הגבוה משכר המינימום (וגבוה פי שלושה  מהשכר שהיו מקבלים בירדן), בדומה לעובדים הישראלים שמועסקים במשרות הללו.

"הגענו למצב שאנחנו אומרים לא להזמנות כי אין מי שיתחזק את המלונות", מספר זרח. "הגבלנו את התפוסה ל-50% באמצע השבוע ובסופ"ש אנחנו על תפוסה מלאה. בערב פסח אפתח את שלוש המלונות הנותרים. אף שאני יכול לפתוח קודם, אין לי איך לפתוח, ומה שמטריד הוא שזה לא מעניין אף אחד.

"זה לא רק העניין של החל"ת, אצלנו כל העובדים שהיו בחל"ת חזרו. המחסור הוא בעובדים שאת המשבצת שלהם ממלאים העובדים הזרים. וזה קיים בכל העולם, עובדי ניקיון בבתי מלון יהיה זרים. הירדנים באים לעבוד פה, ובירדן בתפקידים הללו מועסקים עובדים זרים מהפיליפינים. אולי אנשים חושבים שאלו מקצועות לא מכבדים והם מעדיפים שלא לעבוד בהם, אני לא יודע, אבל מוסר העבודה השתנה היום.

"במצפה רמון נפתח מלון, חשבו שתושבי המקום שהיו באבטלה, יגיעו לעבוד. זה לא קרה. חיילים משוחררים כבר לא באים לעבודות במלונות, למרות המענק שהם מקבלים כי אולי התמריץ לא מספיק גדול. ניסינו הכול - אנחנו משלמים הרבה יותר משכר המינימום, גם לעובדים מירדן אגב כי מוסרית לא ייתכן שעובד ישראלי יקבל 35 שקל לשעה והירדני יקבל 28 שקל.

"הדור של היום הוא דור מפונק שחי את הרגע. עובדים צעירים יכולים להרוויח 8,000 שקל נטו, הם מקבלים מגורים ומזון והסעות ויכולים לחסוך כמעט את כל המשכורת. אבל לא באים. הם מעדיפים לבלות. אחרי כן יבכו שאי אפשר לקנות דירות בארץ. אין פתרון קסם, אלא להסתמך על עובדים זרים".

בני זרח / צילום: תמונה פרטית
 בני זרח / צילום: תמונה פרטית

"אילת היא יעד שונה"

את אילת בימי הסגר תיאר בשעתו זרח כעיר רפאים, כעת היא התעוררה לחיים. הישראלים נוהרים, הטיילת מלאה וחופי הים עמוסים. "ככה האילתים רוצים לראות את העיר שלנו' שנשענת בעיקר על תעשיית התיירות", אומר זרח. "אילת הייתה העיר היחידה שבה הסגר היה אמיתי לגמרי. הגענו ל-70% אבטלה, היה דיכאון נוראי. אנשים לא הסתובבו ברחובות, הכול היה שומם. עכשיו זה משתנה וזה נהדר. בפסח אילת תהיה מלאה והקיץ, אם לא יהיה סגר - יהיה בדומה לקיץ שעבר, שהיינו מלאים".

וזה יכול לכסות את הבור שנוצר בשנה שברובה הייתם סגורים?
"לא. כשחופרים בור מהסוג הזה, יחלפו 4-5 שנים עד שנצליח לסגור אותו".

אילת, בשונה מרוב הערים האחרות נשענה על תיירות הפנים עוד לפני הקורונה. שיעור התיירים הזרים בה היה שולי. כעת, משאין עדיין תיירות נכנסת לישראל גם מלונאי תל אביב וירושלים רוצים את תיירי הפנים, שיכולים לאושש את התעשייה החבוטה. נוצרה תחרות על התייר הישראלי, איך זה משפיע עליכם?
"לא תהיה לזה השפעה על אילת כי אילת היא יעד שונה, זה כמו לנסוע לחו"ל. זה המרחק של הנסיעה או שבאים בטיסה, זה מזג אוויר שלא דומה לשום מקום אחר והאווירה כולה. משפחה לא תתלבט אם לנפוש בתל אביב או באילת".

המלונות פועלים במסגרת התו הירוק, כלומר למחוסנים/מחלימים או בהצגת בדיקות קורונה, כולל מילדים. עד כמה זה מרתיע את המבקרים הפוטנציאליים?
"ילדים צריכים לעשות בדיקה 48 שעות לפני ואין ספק שזה מרחיק חלק מהאורחים אבל בעיקר זה פגע בספונטניות, מה שהיה אלמנט משמעותי בנופש של הישראלים. מצד שני אנשים כל כך צמאים לחופש שלפחות בשלב הראשון אני לא חושב שזה יפגע".

אם הביקוש כל כך גבוה יש להניח שהוא ישפיע על המחיר ואנחנו רואים מחירים של חופשה באילת שעומדים על עשרות אלפי שקלים למשפחה.
"לצערי תמיד כשרוצים להראות כמה אילת יקרה לוקחים את מלונות היוקרה שבאמת צריך לקחת משכנתה כדי לנפוש בהם. אנחנו לא במשחק הזה. יש לנו מלונות 4 כוכבים במחירים סבירים לחלוטין, ואם תהיה עלייה במחיר היא תהיה מינורית. 35% מהאורחים שלנו הם לקוחות חוזרים, אין לזה אח ורע אצל המתחרים וזה בסיס נאמן שאתה צריך לשמור עליו. אני בטוח שיש מלונאים שמנצלים את המצב, זה עניין של גישה ושל אחריות כלפי הלקוחות שלך. מי שיש לו הרבה לקוחות חוזרים לא יכול לנהוג ככה".

בשבוע הבא אמורים להיפתח השמיים בצורה משמעותית והישראלים יוכלו גם לצאת לחופשה בחו"ל, כולל בדובאי. באופק גם יוון הכריזה על קבלת תיירים ישראלים מה-14.5, כך שהתחרות על התייר הישראלי כבר לא תישאר בגבולות הארץ.
"חו"ל תמיד היה. נפתחו יעדים חדשים ועדיין עבדנו. דובאי זה סיפור אחר. כשעשרות אלפים נפשו בדובאי אנחנו התנהלו תחת מגבלות אז אילת נפגעה, אבל ברגע שהמגבלות הוסרו, אני לא חושב שיהיה משהו שונה. דובאי שהיא יעד קיצי לחופשה בחורף בדומה לאילת נותנת לנו פייר פייט, אבל נדע להתמודד".

"אילת ניצבת על סף של פריצה כלכלית"

זרח הקים את רשת אסטרל ב-1996. הוא אילתי מבטן ומלידה. "אני התאום הראשון באילת. בצבא שירתתי כחובל, ולאחר השירות פתחתי סוכנות של שטראוס להפצת מזון באזור. אז שטראוס הייתה חברה קטנה יותר ותוך עשר שנים הפכנו לשחקן משמעותי בתחום של שיווק מזון בדרום", מספר זרח. "אז אני והשותף שלי, אשר גבאי שאחראי על הייזום העסקי, החלטנו לעשות שינוי ורכשנו קרקע להקמת מלון.

"את המלון הראשון בנינו לבד, אני שימשתי כקבלן, קראנו לו בריזה, לימים הוא הפך לנירוונה סוויטס. אחרי כן רכשנו עוד מלונות באילת. האינתיפאדה פתחה הזדמנויות עסקיות כי מלונאים פשוט ברחו. לפני שנתיים קנינו את מלון מרידיאן לשעבר שהפך למלון אריאה ובשנה הבאה נתחיל בבניית מלון לואו קוסט שימנה 454 חדרים (בסמוך לקניון אייסמול) ולראשונה גם נצא מאילת עם מלון שנקים על שפת הכנרת בשותפות עם אחד הקיבוצים באזור. אני מאמין בטבריה לא פחות מאילת, רק שצריך להעיר את האזור שם עם מלונות ברמה גבוהה".

חדר במלון אסטרל נירוונה באילת / צילום: אסטרל
 חדר במלון אסטרל נירוונה באילת / צילום: אסטרל

אילת מונה כיום כ-10,400 חדרים במלונותיה. לפני הקורונה הייתה תנופה של יזמים לבנית עוד חדרים וגם אתם מוסיפים. האם יש פוטנציאל כלכלי להגדלת ההיצע ביחס לביקוש?
"אילת ניצבת על סף של פריצה כלכלית. בשטח שבו היה שדה התעופה במרכז העיר יבנו מלונות, שטחי מסחר ונדל"ן מה שיביא לעיר עוד כסף ועוד השקעות. כשבוטל המע"מ באילת זה הזניק את העיר קדימה ואז היא נעצרה ועכשיו תהיה הקפיצה הבאה".

ב-2019 נסגר שדה התעופה באילת וכמה חודשים אחריו נסגר שדה דב. הפעילות התעופתית עברה לקו נתב"ג-רמון. בשנה הראשונה לפעילותו רמון גם שירת חברות לואו קוסט במסגרת קמפיין תיירות החורף. חברות התעופה תוגמלו במענק של 60 אירו לכל נוסע שמצדו שילם לפעמים חצי מחיר על כרטיס הטיסה. הקמפיין אמור היה להעיר את אילת בחודשים המנומנמים של השנה עם תיירים מאירופה' אלא שרבים מהנוחתים המשיכו לטאבה או לירדן.

"היינו יקרים", מסביר זרח. "תייר שטס ב-30 אירו לא יכול לישון במלון שעולה לו לפחות 100 אירו ללילה. חלק עברו למדינות שכנות וחלק השכירו דירות או ישנו באוהל על החוף. זו בדיוק הסיבה להקמה של מלון לואו קוסט שיפעל בדומה למודל שבו פועלת טיסת לואו וקוסט - אנשים ישלמו על החדר 200 שקל ללילה לזוג, אבל כל דבר יהיה בתוספת תשלום, מהמגבת, עבור בקפה ועד הכניסה לבריכה. זה יהיה מלון גדול יחסית (454 חדרים) כך שההוצאות הקבועות יתחלקו על יותר חדרים. זיהינו את הצורך הזה והתלבשנו עליו. המלון ייפתח לקראת עונת חורף 2023".

הדמיה של מלון הלו קוסט באילת / צילום: פייגין אדריכלים
 הדמיה של מלון הלו קוסט באילת / צילום: פייגין אדריכלים

המלונות נאלצו להיפרד מבופה ארוחת הבוקר בעקבות הקורונה. הנחיות התו הסגול לא מאפשרות את הנהירה למזנונים המתפקעים והמזון מוגש במנות מסודרות. האם זה מייקר את העלויות?
"זה מוזיל את עלות האוכל כי יש פחות מזון בכל ארוחה ויש הרבה פחות אוכל שנזרק לפח, אבל זה מייקר את כוח-האדם, כך שזה מאזן. היתרון בפורמט החדש הוא שזה יותר אסתטי ויותר בריא וגם האורחים מבסוטים מזה. נישאר ככה גם אחרי הקורונה".

חווית האירוח עם מסיכות דורשת מהעובדים להיות "שוטרים" מול האורחים שלא מקפידים על עטיית מסכה. עד כמה מדובר במאבק מאתגר?
"זה חלק מהעבודה היום. אנחנו מעירים, ואנשים מקבלים את זה בהבנה".

ולהעניק שירות בלי לחייך?
"אנחנו מחייכים עם העיניים. זה המחיר של הקורונה".

צרו איתנו קשר *5988