הדוח שהוסתר, הקולות שזויפו והאמת שסופה להתגלות: כל מה שצריך לדעת לקראת ההכרזה על תוצאות הבחירות

טענות על גניבת קולות ילוו כנראה את מערכת הבחירות הזאת עד פרסום התוצאות • ליקטנו עבורכם שורה של סיפורים שמנסים להוכיח שאסור להאמין לתהליך, וליד כל שמועה הצגנו גם את העובדות, שלרוב מספרות סיפור שונה • המשרוקית של גלובס

שריקת האמת / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שריקת האמת / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טענות על גניבת קולות צפויות ללוות את כולנו עד לפרסום התוצאות הסופיות, ואולי גם אחריהן. סיפורים כוזבים על זיופי ענק, שנולדו אחרי סבבי הבחירות הקודמים, התעוררו פתאום לחיים חדשים. הם מספקים רקע לניסיון ששותפים לו גם פוליטיקאים לפזר ערפל של חשד על תהליך ספירת הקולות.

עם רמזים וחשדות קשה להתמודד יותר מאשר עם שקרים מובהקים. קחו למשל את השמועה הבולטת בשבועות האחרונים: השופט עוזי פוגלמן, יו"ר ועדת הבחירות, ינצל את ההצבעה במעטפות כפולות כדי להכשיר זיופים לטובת השמאל.

תחקירני "פייק רפורטר", שממפים הפצה של דיסאינפורמציה ברשת, הראו איך תחזית של ועדת הבחירות על הכפלת מספר המעטפות בגלל הקורונה נוצלה לקמפיין שיטתי בהשראת קמפיין "גניבת הבחירות" של טראמפ.

המסר התחיל בתהייה, "600 אלף מעטפות כפולות בידיים של פוגלמן? מפחיד!", והסתעף לקביעה, "גונבים לנו את הבחירות". הוא עבר במהירות דרך רשת של קבוצות פייסבוק, "מפיצי-על" כמו יאיר נתניהו, ארגונים כמו "אם תרצו", ערוצי רדיו "גלי ישראל", וגם פוליטיקאים, והסלים עד איומים אישיים על פוגלמן.

כשוועדת הבחירות החליטה השבוע להציב בנתב"ג קלפיות לנוסעים-חוזרים, חרושת החשדות הסתעפה. מאחר שמעטפות כפולות = זיופים לשמאל, ומאחר שבנתב"ג יצביעו במעטפות כפולות - הנה ההוכחה לנגד עיניכם: "סוכני הכאוס התחילו בזיוף התוצאות".

מה שמתעתע כשנתקלים בגרסאות של טענות כאלה הוא שפרטים רבים הם עובדות תקפות: באמת צפויות יותר מעטפות כפולות; מורכב יותר לספור אותן; ארבע קלפיות כאלה הוצבו בנתב"ג; והצבתן הושפעה מהוראת בג"ץ לאפשר טיסות. אבל בין העובדות מעורבבים אי-דיוקים, אי-הבנות וכזבים גמורים, ומסקנות נחרצות ללא כל בסיס.

בעמודים הבאים בחרנו כמה מהסיפורים הפופולריים שמובאים כראיה לעיוות הבחירות, וניסינו להפריד בין השמועה לעובדות המוצקות. היחס בין המרכיבים משתנה: הטענה ש"שום קול של חייל לא נרשם לטובת הליכוד", למשל, היא בדיה מוחלטת. הסיפור על דוח חסוי של מבקר המדינה הוא בעיקרו מבוסס. 

הפרוטוקולים המוסתרים: "ועדת הבחירות סירבה בעבר למסור לליכוד פרוטוקולים מהקלפיות"

הטענה
יו"ר הכנסת יריב לוין חזר השבוע בגלי צה"ל על אחת הטענות הנפוצות בפוסטים נגד ועדת הבחירות. הוא האשים אותה ב"ניסיון בלתי פוסק להסתיר דברים", בכך שהיא "לא איפשרה לחשוף את הפרוטוקולים". לוין רמז לפרוטוקולים שנרשמו בוועדות הקלפי בסבב הבחירות הקודם: ח"כ שלמה קרעי טען אז כי "ועדת הבחירות ממשיכה בצורה בלתי מובנת ובלתי הגיונית להערים קשיים על הליכוד, ועל חברותיה לגוש הימין, ומונעת מאיתנו את קבלת הפרוטוקולים המלאים".

פוסטים רבים שפורסמו מאז נגד הוועדה יוצרים את הרושם שהיא מנעה מהליכוד גישה לתיעוד כלשהו על תהליך ההצבעה. אף שהסיפור מבוסס על פרשה אמיתית, הרושם הזה מטעה.

 
  

העובדות היבשות

1. יומיים אחרי בחירות 2020, נציג הליכוד בוועדת הבחירות דוד ביטן פנה למנכ"לית הוועדה, יחד עם נציג כחול לבן, וביקש לקבל העתק מגיליונות הספירה שנרשמו בכל הקלפיות. הסריקה ארכה כמה ימים, אבל הליכוד קיבל אלפי גיליונות סרוקים, כולל החלטות על תיקונים. מוועדת הבחירות נמסר למשרוקית כי החומרים שנמסרו לליכוד "כללו את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי, למעט עמוד ההערות שעשוי לכלול פעמים רבות פרטים אישיים של בוחרים; ואת גיליונות ספירת הקולות הכשרים מכל הקלפיות ברחבי הארץ", וכי "נמסר פרוטוקול בדבר פסילת קולות מכל הקלפיות ברחבי הארץ".

לתגובה המלאה של ועדת הבחירות

2. ביטן ביקש לקבל גם נתונים מפורטים על ספירת המעטפות הכפולות, והליכוד אישר אחר כך שקיבל אותם.

3. לפי החוק, תוצאות הבחירות הסופיות צריכות להתפרסם שמונה ימים אחרי ההצבעה. יומיים לפני כן הפנו נציגי הליכוד דרישה חדשה ליו"ר ועדת הבחירות השופט ניל הנדל: לדחות את הפרסום כדי שיוכלו לעיין ב"חומר היסודי" מהקלפיות. הנדל קבע שאין הצדקה לדחייה.

4. בעקבות הסירוב, נציגי הליכוד וש"ס חזרו על הפנייה, והוסיפו דרישה להעביר למשטרה את כל הקלפיות שהיו בהן שיעורי הצבעה חריגים, באופן כללי או למפלגה מסוימת. הנדל סירב.

5. שבועיים אחרי הבחירות הגישו נציגי הליכוד וימינה עתירה לבג"ץ בנושא. העתירה נדחתה. מלבד נימוקים מנהליים, השופטים הסבירו ש-11 אלף עמודי ההערות שאותם הוועדה סירבה למסור למפלגות עשויים לכלול מידע אישי על מצביעים, וממילא בוועדות רבות היו נציגי ליכוד. בוועדת הבחירות הפנו אותנו לקביעת בג"ץ: "בעתירה שלפנינו לא הצביעו העותרים אפילו על קלפי אחת שנתגלו בה ממצאים מחשידים".

6. אשר לבחירות הנוכחיות, נמסר לנו מוועדת הבחירות: "גם הפעם ימסרו פרוטוקולים (למעט עמוד ההערות), יימסר גיליון ספירת הקולות הכשרים והפרוטוקול הנוגע בדבר פסילת הקולות. יתר על כן, הפעם הזו יתאפשר לכל חברי ועדת הקלפי לצלם את גיליון התוצאות מפרוטוקול ועדת הקלפי לאחר תום הספירה ואריזת חומרי ההצבעה. העותק המיועד לצילום ימצא בידי מזכיר הוועדה, שיאפשר את הצילום". 

קולות החיילים זויפו: "הרשימה המשותפת קיבלה תוספת מקולות החיילים, והליכוד לא קיבל"

הטענה
לפי תזה שעדיין חיה ובועטת בקרב תומכי הליכוד, ספירת "קולות החיילים" סיפקה הוכחה ניצחת שתוצאות הבחירות מזויפות לטובת גוש השמאל. "השופט חנן מלצר ועושי דבריו בוועדת הבחירות המרכזית גנבו את הבחירות מהימין כגנבים בלילה", נאמר בפוסט מהחודש האחרון. "בספירת המעטפות הכפולות שכוללים קולות חיילי צה"ל שהם ברובם המכריע מצביעים לימין, לא הגיוני שיצביעו לרשימה המשותפת שקיבלה תוספת מנדט מקולות החיילים, והימין לא קיבל מאומה".

אחד ממקדמי הסיפור הזה הוא יאיר נתניהו. אחרי הפסדו של טראמפ בבחירות בארה"ב, נתניהו חשף לסיפור עוד אלפי עוקבים כשצייץ: "פתאום נזכרתי איך גוש הימין ירד מ-60 מנדטים בליל הבחירות ל-58 אחרי יומיים, בזכות ‘קולות החיילים’ שנתנו את קולותיהם לרשימה המשותפת".

הטענה שקולות החיילים עוותו נולדה אחרי בחירות ספטמבר 2019, וצפה מחדש אחרי בחירות מרץ 2020. בדיקת המשרוקית העלתה שההאשמה מבוססת על אי-הבנה.

העובדות היבשות

1. בבחירות 2020 הצביעו 327 אלף איש במעטפות כפולות, שמקובל לכנות "קולות החיילים". הליכוד קיבלה במעטפות האלה 107 אלף קולות. הרשימה המשותפת רק 18 אלף, שהם כחצי מנדט.

2. במערכות הבחירות האחרונות, רק כשליש מהמצביעים במעטפות כפולות היו חיילים. השאר היו שוטרים, ימאים, אסירים, דיפלומטים, ואלפי אזרחיות ואזרחים שהצביעו בקלפיות ל"מוגבלי ניידות". אין שום ספירה נפרדת של הצבעת החיילים.

3. בבחירות 2020, גוש הימין "התנודד" עם 58 מנדטים כבר לאחר ספירת 90% מהקולות, כלומר לפני שהחלה ספירת המעטפות הכפולות.

4. ספירת המעטפות הכפולות לא יכלה להוסיף מנדטים לרשימה המשותפת, כי שיעור הקולות שהיא קיבלה בהן בשלוש מערכות הבחירות האחרונות היה נמוך פי שניים בערך מאשר בשאר הקלפיות. 

מאות קולות מזויפים בבאר גנים: "בבאר גנים כמו באלפי קלפיות: 119 בעלי זכות בחירה, 676 קולות"

הטענה
פוסט שפורסם אחרי בחירות אפריל 2019 מתיימר להציג ראיה למפעל עצום של רישום קולות שלא היו ולא נבראו. "התוצאות בבאר גנים כמו באלפי קלפיות נוספות: בעלי זכות בחירה 119 בעוד סה"כ הקולות הכשרים 676. שתפו, חברים, כי גנבו את הבחירות בגדול".

מקרה באר גנים לא הוזכר בפרסומים מאוחרים יותר שבדקנו, אבל סתירות מתמטיות שנמצאו לכאורה בספירת קלפיות ברחבי הארץ הן מוטיב קבוע בטענות על זיוף הבחירות. לעתים קרובות קל להראות שהן נובעות מבלבול בקריאת הנתונים.

העובדות היבשות
1. באר גנים הוא יישוב קטן מצפון לאשקלון שהוקם עבור מפוני גוש קטיף ב-2012.

2. לפי ועדת הבחירות המרכזית, בבחירות 2015 אכן היו רשומים בקלפי ביישוב 119 מצביעות ומצביעים.

3. אף על פי כן, באפריל 2019, מספר בעלי זכות ההצבעה בקלפי עלה ל-799. המשמעות היא שיעור הצבעה של 85%, לא דבר יוצא דופן ביישוב קהילתי.

דוח המבקר מוסתר: "השמאל מסתיר דוח חמור על בעיות בוועדת הבחירות ולא מפרסם"

הטענה
בשבועיים האחרונים הופיעו ברשתות החברתיות פרסומים על דוח מדאיג של מבקר המדינה. "השמאל מסתיר דוח חמור על בעיות בוועדת הבחירות ולא מפרסם", נטען בציוץ בטוויטר שהפנה לכתבה באתר האינטרנט "פטריוטי". ארגון אם תרצו יצא בקמפיין שדורש מיו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אלעזר שטרן מיש עתיד, לפרסם את הדוח עוד לפני הבחירות כדי לא לפגוע באמון הציבור בוועדה.

הפעם אין מדובר בשמועה לא מבוססת. רוב הפרטים נכונים, אם כי בהיעדר מידע גלוי על הטענות בדוח, אין ביכולתנו לבדוק מה הוא אומר על אמינות תהליך ההצבעה.

העובדות היבשות
1. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע כבר ב-2020 שהוא יגיש דוח על עבודת ועדת הבחירות. ב-22 בפברואר, בוועידה של "ידיעות אחרונות", הוא אמר שהדוח יוגש למחרת, ויתמקד במערכות המידע של הוועדה ובהגנה עליהן ממתקפות סייבר.

2. דוחות המבקר שכרוכים בעניינים ביטחוניים יכולים להתפרסם רק באישור הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, שבראשה אכן עומד שטרן.

3. שטרן, כפי שפרסם לפני שבועיים אבישי גרינצייג בגלובס, מסרב לכנס את הוועדה ולאשר פרסום הדוח לפני הבחירות. בין הנימוקים: "העיסוק בנושא עלול להתפרש כהטלת ספק באמינותה של עבודת ועדת הבחירות המרכזית".

4. צוות המשרוקית לא ראה את הדוח. לפי גרינצייג, אין בו טענות שמעמידות בספק את תוצאות הבחירות. מוועדת הבחירות נמסר: "דוח מבקר המדינה מוגדר כדוח סודי. כל עוד לא הוסר החיסיון על דוח המבקר, ועדת הבחירות איננה יכולה להתייחס לנושא. טיוטת הדוח שהועברה לעיונינו איננה עוסקת כלל בפרצות בהליך ההצבעה, וברור לנו שלאחר עיון בדוח, לאחר שיותר פרסומו, לא ימצא כל פרק שדן בפגמים בהליך ההצבעה".

 
  

בל"ד הרוויחה בעבר מזיופים: "בזכות 10,000 קולות מזויפים, בל"ד נכנסה לכנסת במקום הימין החדש"

הטענה
סיפור שעלה מהנשייה בחודשים האחרונים מספר על 10,000 קולות מזויפים ביישובים ערביים, שבזכותם רע"מ-בל"ד נכנסה לכנסת באפריל 2019, ואילו הימין החדש נשארה בחוץ. הטענה הנחרצת נולדה לקראת בחירות ספטמבר, עלתה באוב אחרי בחירות 2020. היא מוכיחה כביכול שזיופים גזלו את השלטון מהימין.

ב-3 בספטמבר דיווח ערוץ 20 כי עמית הלוי - שלא נבחר ברשימת הליכוד בגלל מנדט שחסר למפלגה - דרש מבית המשפט לבטל את התוצאות בקלפי בכסרא-סמיע שהתגלו בה בעיות. ועדת הבחירות טענה בתגובה שאם כך, יש לבטל את הספירה בכל הקלפיות שנתונות בחקירת משטרה. עורך דינו של הלוי, שמחה רוטמן, טען שמספר הקלפיות ש"הועברו לחקירת משטרה" מגיע ל-140. בליכוד מיהרו להגיב כי אילו פסלו את כל הקלפיות האלה - אזי "גוש הימין בהנהגת נתניהו היה עומד על 61".

 
  

העובדות היבשות
1. בבחירות אפריל 2019, רע"מ-בל"ד אכן עברה את אחוז החסימה בכ-3,000 קולות, והימין החדש הייתה רחוקה ממנו בכ-1,400 קולות.

2. לפי ועדת הבחירות, מספר הקלפיות שהועברו לחקירת משטרה באפריל 2019 בחשד לפלילים לא היה 140 אלא חמש. מאחר שבכל קלפי רשומים רק כמה מאות מצביעים, פסילת החמש האלה לא הייתה משנה את תוצאת הבחירות.

3. הלוי טען שבקלפיות רבות התגלו טעויות בספירה. בוועדת הבחירות חלקו על החישובים שלו, וגרסו שרק בקלפי אחת יש ראיות לטעויות בתוצאה הרשמית.

4. טענה אחרת על זיופים בחברה הערבית, שלעתים קרובות מובאת כדי לתמוך בתזה של הלוי, נשענת על תחקיר של עיתונאי "מעריב" קלמן ליבסקינד. ליבסקינד טען שהמשטרה התרשלה בבדיקת עשרות טענות של הליכוד על שיבושים בהצבעה ביישובים ערביים.
ליבסקינד טען שהמשטרה התרשלה בבדיקת עשרות טענות של הליכוד על שיבושים בהצבעה ביישובים ערביים: המפלגה העבירה ליו"ר ועדת הבחירות חנן מלצר פרטים של 97 חברי ועדות קלפי שהיו עדים לכאורה לאי-סדרים, ומלצר העביר את הפרטים למשטרה, אלא שהמשטרה יצרה קשר רק עם מיעוט מבוטל מהעדים.

5. למשרוקית אין דרך לבחון את הטענה הזאת. נוכל רק להביא את תגובת המשטרה: "במהלך הבחירות לכנסת ה-21 הגיעו פניות למשטרה בגין חשדות לעבירות על טוהר הבחירות במספר מקומות ברחבי הארץ. בגינן, נפתחו חקירות פליליות על פי מקום התרחשותן, נסיבות העבירות וחומרתן. חלק נכבד מהחקירות הסתיימו, וככל שנמצאה בהן תשתית ראייתית לעבירה פלילית הועבר החומר לגורמי התביעה לבחינה ומיצוי הדין". 

צרו איתנו קשר *5988