הודעה דרמטית של אינטל: נפצל את פעילות הייצור

מנכ"ל החברה הנכנס פט גלסינגר חשף את האסטרטגיה של החברה במסגרתה הודיע כי אינטל פתרה את בעיית הייצור ב-7 ננומטר • אינטל תהפוך את פעילות הייצור ליחידה עסקית נפרדת ותשקיע 20 מיליארד דולר בהקמת מפעלים חדשים באריזונה • תוציא חלק מהפעילות למיקור למתחרות ובראשן TSMC הטיוואנית

פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל / צילום: אינטל
פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל / צילום: אינטל

כחודשיים בלבד לאחר שנכנס לתפקיד, חשף אתמול בלילה מנכ"ל אינטל החדש פט גלסינגר את האסטרטגיה של החברה, אשר נועדה לייצב את ענקית השבבים, ולהעלות אותה על מסלול של צמיחה בעקבות הטלטלות שעברה בשנים האחרונות. עיקרי התוכנית: אינטל תפצל את פעילות הייצור שתהפוך ליחידה עסקית נפרדת שתדווח ישירות למנכ"ל, היחידה החדשה תספק שרותי ייצור לחברות חיצוניות. במקביל, חלק מפעילות הייצור ייצא למיקור חוץ.

בראש העדכונים של גלסינגר ניצבה הבשורה שהחברה פתרה את הבעיות שגרמו לה שוב ושוב להתעכב עם תחילת הייצור בעובי 7 ננומטר. אינטל נתקלה בשנים האחרונות בעיכובים חוזרים ונשנים בהתחלת הייצור ב-10 ננומטר, ולאחר מכן ב-7 ננומטר. זאת בעוד שמתחרותיה כבר החלו לייצר ב-7 ננומטר, ב-5 ננומטר, ואף החלו להתקדם לעבר ייצור ב-3 ננומטר.

גלסינגר לא סיפק מידע מתי יחל הייצור בטכנולוגיה זו, אך עדכן כי מעבד העתיד של אינטל למחשבים "מטאור לייק", "יגיע לשלב מתקדם בייצור ב-7 ננומטר כבר ברבעון השני השנה, לקראת מעבר לבדיקות ברמת הסיליקון במחצית השניה של 2021".

מהפכה מבנית

לאחר חודשים ארוכים של ספקולציות באשר לתוכניותיה של אינטל והאופן שבו היא מבקשת לעמוד באתגרי הייצור הקשים שלה, סיפק גלסינגר בהירות באשר לתוכניות החברה בתחום. זאת, בהמשך להערכות שהושמעו בעת כניסתו לתפקיד, לפיהן ייתכן שהחברה לא תמשיך בפעילות הייצור שלה בפורמט הנוכחי.

אכן, התוכנית האסטרטגית החדשה של גלסינגר מגשימה את הדברים, אך לא באמצעות הוצאת הפעילות מאינטל, אלא באמצעות מהפכה מבנית. על פי התוכנית האסטרטגית החדשה שהציג גלסינגר - פעילות הייצור של אינטל תעבור מהפכה - היא לא תצא מאינטל, אך תהפוך כאמור ליחידה עסקית נפרדת שכפופה ישירות למנכ"ל ותחל לספק שרותי ייצור עבור חברות שמפתחות שבבים, שאינן אינטל.

גלסינגר חשף כי אין בכוונת אינטל לוותר על פעילות הייצור, אלא אף לחזקה, והודיע כי אינטל תשקיע 20 מיליארד דולר בהקמת שני מפעלים באריזונה שבארה"ב, "על מנת לתמוך בביקושים ההולכים וגדלים למוצריה ולספק קיבולת ייצור ייעודית ללקוחות של החברה בתחום הייצור". מדובר, לדברי אינטל, בצעד ראשון בלבד, וכי "בהמשך 2021 אינטל תכריז על השקעות נוספות".

אמירה זו של גלסינגר בדבר השקעות נוספות, עשויה להתפרש לא רק כמסר מרגיע לבעלי המניות של החברה באשר לכוונות ארוכות הטווח שלה, אלא גם כלפי הממשלות של המדינות המעטות שבהן היא פועלת - ארה"ב, ישראל ואירלנד. תחום תשתיות המחשב הוא אחד החשובים עבור הממשל האמריקאי, ונושא לעימותים מול סין. המתיחות הגיאופוליטית מול סין, והעובדה ששלוש מבין ארבע יצרניות השבבים המרכזיות ממוקמות בדרום קוריאה ובטיוואן - רק מדגישות את החשיבות בעיני ארה"ב לכך שייצור השבבים יישאר "קרוב לבית".

עבור ממשלות ישראל ואירלנד ההצהרה שכזו היא חדשות טובות שמשמעותן אפילו השקעה מעבר להיקפים עליהם דובר עד כה. האפשרות שאינטל תגדיל את השקעותיה בייצור, מסייעת להפיג את החשש מתסריט שבו מאחורי רפורמה מבנית מתחבאת בעצם כוונה לצמצם את פעילות הייצור, או את היקף ההשקעות העתידות בתחום. היא גם מסירה חשש מיידי מפני האפשרות שאינטל תעביר את פעילות הייצור או חלקה לידיים אחרות.

נכון לעתה, התוכניות של אינטל להשקעות במפעלים בישראל כ-40 מיליארד שקל עומדות בעינן. סכום זה, יודגש עוד, יושקע לא בהרחבת פעילות ייצור בטכנולוגיות קיימות, אלא בפיתוח יכולות ייצור מתקדמות עתידיות. לכן, כך נראה, לפחות בטווח הקרוב לא נשקפת סכנה לפעילות הייצור של אינטל בישראל.

כיצד מתוכנן להיראות פיצול פעילות הייצור? גלסינגר הודיע כי פעילות הייצור תהפוך ל"יחידה עסקית נפרדת עצמאית ונפרדת עם אחריות מלאה לרווח והפסד ודיווח ישיר למנכ"ל". החברה לא סיפקה מידע על לקוחות ודאיים לפעילות חדשה זו, אך סיפקה רמז עבה באשר לזהותם הלקוחות העתידיים של פעילות זו: "בשלב זה אינטל לא מודיעה מי יהיו לקוחות פעילות הייצור החדשה, אך מודיעה כי קיבלה תמיכה עקרונית ממספר גדול של חברות טכנולוגיה בהן: אמזון (AWS), גוגל אלפאבית, סיסקו, IBM , מיקרוסופט, קוואלקום ואחרות".

מדובר ברשימת שחקנים משמעותיים ביותר - קוואלקום, גוגל, ואמזון הן מפתחות שבבים; מיקרוסופט, אמזון ויבמ - הן שלוש מבין חמש ענקיות הענן של העולם המערבי; וסיסקו היא אחת מחברות תשתיות הטכנולוגיה החשובות בעולם.

אינטל הודיעה כי תחל לייצר שבבים עבור חברות אחרות, בעוד שעד כה פעילות זו הייתה שולית בלבד. החברה הודיעה כי "במטרה לפתור את בעיות השוק ברמה הגלובלית, אינטל תצא בפעילות חדשה ותייצר שבבים עבור חברות אחרות (Foundry), בארכיטקטורת x86, ARM וגם RISC-V". לדברי גלסינגר, "עד 2025 יגיע שוק הייצור לכ-100 מיליארד דולר וזאת הזדמנות עסקית מצוינת לאינטל".

גלסינגר הסביר כי "המטרה של אינטל היא לספק ללקוחות מוצרים מובילים ללא קשר להיכן הם מיוצרים" והבהיר כי "אינטל תמשיך להשתמש במפעלים שלה עבור צרכי הייצור". גלסינגר הדגיש בדבריו כי "לקוחות פעילות הייצור יקבלו גישה שווה לטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר של אינטל בדומה ליחידות הפנימיות של החברה". לדברי גלסינגר, "המטרה של אינטל היא לספק ללקוחות מוצרים מובילים ללא קשר להיכן הם מיוצרים. אינטל תמשיך להשתמש במפעלים שלה עבור צרכי הייצור".

בכך, אינטל בעצם מוותרת על המאפיין שייחד אותה בשוק: העובדה שהיא ענקית השבבים כמעט היחידה (מלבד סמסונג), שגם מתכננת את השבבים, גם מייצרת אותם, וגם מייצרת אותם באופן בלעדי עבור עצמה. העובדה שאינטל מייצרת שבבים רק עבור עצמה, העניקה לחברה לאורך השנים יתרון תחרותי משום שהיא העניקה לה שליטה בלוחות הזמנים של הגעת השבבים לשוק. יתר השוק התתפתח כך שהחברות שמתכננות את השבבים, מייצרות אותם בחברות ייצור מתמחות, בראשן TSMC הטיוואנית, ולכן גם תלויות בה. עם זאת, במשך הזמן המתחרות השתפרו באופן שהקשה על אינטל לעמוד בתחרות.

תוציא למיקור חוץ פעילות יצור

בנוסף, על פי התוכנית החדשה, מתגשמות ההערכות המוקדמות לפיהן החברה תוציא חלק מפעילות היצור שלה למיקור חוץ. הערכות אלה פורסמו לאחר שבשיחה עם אנליסטים בעת פרסום הדוחות הכספיים הרבעוניים בקיץ שעבר, אמר המנכ"ל הקודם, בוב סוואן, כי בנסיבות מסוימות לא מנן הנמנע שאינטל תוציא חלק מהפעילות שלה למיקור חוץ. בעקבות אמירה זו צנחה מניית החברה.

הרעיון המשיך לעמוד באוויר כל העת כאשר בסוף השנה שעברה, כחודש טרם החלפתו של סוואן בידי גלסינגר, פורסם כי אחת מהקרנות הגידור המושקעות בחברה, שלחה מכתב ליו"ר דירקטוריון אינטל. במכתב ביקשה הקרן לבחון את המשך האסטרטגיה של אינטל בתחום הייצור ולשקול לפצל זה זה את שתי הפעילויות שלה - פיתוח וייצור השבבים. על פי הערכות שהושמעו באותה עת, חילופי הגברי בצמרת החברה בוצעו על רקע משבר הייצור והרצון להעלות את אינטל על דרך חדשה בתחום.

כאן מגיע השינוי הדרמטי השני, כשגלסינגר אישר רשמית את מה שהסתמן כבר בשיחת האנליסטים לסיכום שנת 2020: אינטל תחל לשתף פעולה עם חברות ייצור אחרות, כולל TSMC, סמסונג, UMC, וגלובל פאונדריז. "אינטל מציינת כי כחלק ממפת הדרכים שלה ל-2023 תשתף פעולה עם TSMC לטובת אספקת מעבדים עבור לקוחות הקליינט והדאטה סנטר שלה. בשלב זה אינטל איננה מוסרת פרטים נוספים", נאמר בהודעת החברה.

לאינטל יש קשת רחבה של מוצרים, שלא כולם מיוצרים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. ההערכה הייתה שאינטל עשויה להוציא למיקור חוץ למתחרות המתקדמות ממנה את הייצור של המוצרים מהקצה העליון של קטלוג המוצרים שלה.

לצד עדכונים אלה מסר גלסינגר כי צפי הכנסות של החברה השנה צפוי לעמוד על 76.5 מיליארד דולר וכי "הביקוש למעבדי אינטל צפוי להמשיך להיות גבוה".

נכון לתחילת 2021, אינטל ישראל היא המעסיק ההייטק הגדול בישראל עם 13,950 עובדים, מתוכם 7,000 במרכזי פיתוח, 4,850 במרכז הייצור בקריית גת, ועוד כ-2,100 עובדי מובילאי, מוביט והבאנה לאבס.