בחירות 2021 | ניתוח

אז הבטיחו: מפת הפסילות הגדולה של הפוליטיקאים והמפלגות

ראשי המפלגות הצהירו ערב הבחירות באופן נחרץ עם מי לא יישבו בממשלה • בדיקת המשרוקית של גלובס מראה כי ימינה וישראל ביתנו פסלו הכי הרבה מפלגות, בעוד שהליכוד והציונות הדתית הפכו לסדין אדום • איך נראית מפת החרמות, ומי ישברו את המילה שנתנו כדי לברוח מאימת האופוזיציה

מפת ההצהרות לתקשורת
מפת ההצהרות לתקשורת

פחות משעתיים אחרי סגירת הקלפיות השבוע, שררה דממה מתוחה באולם מטה הבחירות של תקווה חדשה. הפעילים האזינו בדריכות לנאום של יו"ר המפלגה גדעון סער. "רצינו וקיווינו לתוצאה טובה יותר", הוא אמר, ואז הזדרז לפזר את הספקות. תקווה חדשה, הוא הבטיח, תעמוד בהתחייבותה המרכזית - לא לשבת בממשלתו של בנימין נתניהו.
התחייבויות דומות שנתנו ראשי המפלגות האחרות בחודשים האחרונים מקבלות משמעות מעשית כעת, כשתמונת המנדטים מתבהרת ומתחילים הניסיונות להרכיב קואליציות. כדי להקל עליכם לעקוב, המשרוקית מציירת את "מפת הווטו" המלאה לישיבה משותפת בממשלה, שמתבססת על ההצהרות של הפוליטיקאים.

השאלה מי ישב עם מי ומי יחרים את מי בלטה במערכת הבחירות האחרונה אפילו יותר מאשר בקודמות. יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, ששלב ההוכחות במשפטו יתחיל בעוד כ-10 ימים, היה המוחרם העיקרי. כל מפלגה נדרשה לענות אם תשב בממשלתו או לא. יו"ר ימינה נפתלי בנט שמר על עמימות חרף לחצים כבדים, וענה "אינני פוסל איש".

אז הבטיחו: מפת הפסילות הגדולה של הפוליטיקאים והמפלגות. צפו

מיסטר וטו: ההצהרות של בנט וליברמן

שימו לב לניסוחים: מי שהחרימו את בנימין נתניהו לא החרימו את הליכוד. מלבד גדעון סער, גם יאיר לפיד (יש עתיד), בני גנץ (כחול לבן), מרב מיכאלי (העבודה) וניצן הורוביץ (מרצ) התחייבו לא לשבת בממשלה שהוא אישית עומד בראשה. יאיר לפיד אמר שלושה ימים לפני הבחירות שיעשה "כל מה שצריך להחליף את נתניהו" ושהוא "מוכן לשמוע כל תסריט אפשרי". גנץ אמר על נתניהו: "אני איתו לא הולך יותר, נקודה".

לצד פסילת נתניהו, ראשי המפלגות הציבו קווים אדומים אחרים, לעתים בשל לחץ מבחוץ להרגיע את הבוחרים שלא יתמכו בשנואי נפשם. בנט הרבה בחרמות. הוא הבטיח שלא ישתתף בקואליציה שתיתמך - אפילו מבחוץ - על ידי מפלגות ערביות; פסל את מרצ אחרי שהורוביץ טען שמדיניות ישראל הביאה עליה את חקירת בית הדין הפלילי בהאג; ופסל חלקית אפילו טת "האח" לשעבר יאיר לפיד, כשהתחייב לא לשבת בממשלה שלפיד עומד בראשה.

 
  

 
  

בעוד שבנט פסל רק גורמים משמאל, ליברמן סימן מפלגות משני צדי המתרס. כמו בשלוש מערכות הבחירות הקודמות, הוא אמר שיסרב לשבת בממשלת נתניהו, אבל הוסיף שאין מה לדבר עם בן גביר וסמוטריץ’, כי הם לדבריו "תומכי טרור"; ושהסיכוי שיישב עם מרצ הוא "כמו הסיכוי שנשב עם המפלגה הערבית המשותפת - אין סיכוי".

המציאות: הכסא חזק מההצהרות

כמה מהפוליטיקאים חזרו על ההבטחות גם אחרי סגירת הקלפיות. לצד סער, גם בכחול לבן ובעבודה הדגישו שוב שלא יישבו עם נתניהו. אנשי הליכוד הגיבו לגל השמועות שרע"ם תתמוך בממשלה מבחוץ באמצעות התחייבות מחודשת לא להסתמך על "קולות הערבים". סמוטריץ’ חזר על התחייבות דומה. לפיד שוב הכריז שככל שהדבר בידיו "לא תקום ממשלה עם כהניסטים".

אבל מה שוות ההבטחות האלה? גם לקראת מערכות הבחירות ב-2019 וב-2020 שמענו מראשי המפלגות התחייבויות דומות, ובכל זאת קמה הממשלה ה-35. כמה וכמה מראשי המפלגות לא דבקו בקווים האדומים שלהם ברגע האמת.

הראשון היה כמובן גנץ, שחבר לנתניהו בנימוק שיש להקים "ממשלת חירום לטיפול בקורונה". אחריו באו שניים מחברי העבודה - עמיר פרץ, שהתחייב לא לשבת עם נתניהו בנובמבר 2019; ושוב בפברואר 2020; ואיציק שמולי, שהשמיע התחייבות דומה בנובמבר 2019.

אורלי לוי-אבקסיס, שהבטיחה כמה פעמים שלא תשב בממשלת נתניהו אם יוגש נגדו כתב אישום, אפילו הצטרפה לליכוד. יו"ר איחוד מפלגות הימין, רפי פרץ, שרמז בנובמבר 2019 ש"הגוש" מוכן ללכת עם גנץ, גם הוא פרש מסיעתו כדי להצטרף לנתניהו.

צרו איתנו קשר *5988