שבבים | ניתוח

מלחמת השבבים מגיעה לישראל, ואלפי הייטקיסטים עומדים להרוויח

מלחמות סחר בינלאומיות, כוח-אדם איכותי והובלה מסורתית בתחום מזרימים לארץ השקעות ענק מצד חברות ההייטק הבינלאומיות • מאות עובדים כבר גויסו, והקרב על כל טאלנט רק מתחיל להתחמם • אנליסטים: "אפל ואנבידיה מגייסות מאות מתכנתים. מאיפה הם ייקחו אותם? מאינטל"

מפעל ייצור השבבים של טאואר סמיקונדקטור בישראל / צילום: טאואר סמיקונדקטור
מפעל ייצור השבבים של טאואר סמיקונדקטור בישראל / צילום: טאואר סמיקונדקטור

לאחרונה דווח כי גוגל "קטפה" בכיר לשעבר באינטל - אורי פרנק - במטרה שהוא יוביל מישראל את הפעילות האסטרטגית שלה בפיתוח שבבים. פרנק הוביל באינטל את פעילות פיתוח המעבדים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים, שאחראים להכנסות של כ-30 מיליארד דולר בשנה לחברה. תחום ההתמחות שלו מצביע בסבירות גבוה, כי הוא יקים בישראל פעילות דומה, הפעם עבור גוגל.

הגיוס הזה, הוא רק קצה קצהו של הנעשה בתחום השבבים בעולם - "התפוצצות" הגדיר את זה אדם המעורה בענף. לכל חברות ההייטק הגדולות בעולם יש פעילות בתחום פיתוח השבבים. אינטל תמיד הייתה שם אבל בשנים האחרונות גם אפל, אמזון ומיקרוסופט, החלו לפתח שבבים בישראל, והן לא מפסיקות להתרחב. עתה גם גוגל מצטרפת אליהן. לא רק שהן עמוק בתחרות - ישראל הופכת למגרש מרכזי במשחק הזה. למעשה, כיום כמעט כל החברות שמפתחות שבבים מחזיקות בישראל פעילות, ועבור חלק מהן הפעילות הזו היא המשמעותית ביותר מחוץ לגבולותיהן.

אורי פרנק / צילום: דוברות אינטל
 אורי פרנק / צילום: דוברות אינטל

מפתחים הרבה, מייצרים פחות

בפעילות השבבים בישראל ישנן כמה חברות ותיקות. אינטל מפתחת בארץ את המעבדים הראשיים למחשבים אישיים ולדאטה סנטרים, לרבות בתחום התקשורת. 

טאואר סמיקונדטור היא ענקית עולמית ותיקה בתחום השבבים האנלוגיים, שמרכזה מגדל העמק. החברות הישראליות נובה וקמטק, הן מובילות עולמיות בפיתוח וייצור המכונות שמבצעות את בדיקות בקרת האיכות של השבבים - חוליה קריטית בתהליך הייצור. לפני כשנתיים רכשה אחת הענקיות בתחום הבדיקות, KLA Corporation מקליפורניה, את החברה הישראלית הוותיקה אורבוטק, תמורת 3.4 מיליארד דולר. חברה דומיננטית נוספת בתחום הבדיקות אפלייד מטיריאלס שמחזיקה בישראל פעילות משמעותית, הן של פיתוח והן של ייצור. גם שתי חברות הגדולות בעולם לתוכנות לפיתוח שבבים - סינופסיס וקיידנס - מחזיקות פה מרכזי פיתוח. 

אל החברות האלה הצטרפו חברות נוספות. אפל, למשל, מפתחת בארץ חיישנים לידאר לאייפון ולרכב אוטונומי.

אמזון מחזיקה בישראל את עיקר פעילותה העולמית בתחום פיתוח השבבים ל"למידת מכונה" בענן. השבוע דווח באתר Information, כי היא תחל לפתח פה גם שבבי תקשורת לדאטה סנטרים. למיקרוסופט יש פעילות בישראל, בהיקף מצומצם, לפיתוח שבבי תקשורת לדאטה סנטרים ובלי קשר, היא גם אמורה להשיק בקרוב מאוד דאטה סנטר.

סיסקו מפתחת בישראל את שבב התקשורת "סיליקון וואן", שמאפשר לדאטה סנטרים לעמוד בגידול הבלתי פוסק בצריכת דאטה על בסיס הסטארט-אפ הישראלי Leaba שרכשה. קוולאקום מחזיקה גם היא פה מרכז פיתוח. לסמסונג יש נציגות יפה בישראל בתחום, וסוני היפנית רכשה את חברת "אלטייר" מהוד השרון. לאחרונה שינתה החברה, שמפתחת שבבי תקשורת סלולרית חסכוניים באנרגיה עבור אינטרנט של הדברים ( IoT ), ל-"סוני סמיקונדקטור".

 
  

חברות הענן דורשות שבבים ייחודיים

גוגל, כמו אמזון וכמו מיקרוסופט, היא כבר מזמן לא רק "ענקית אינטרנט" או "ענקית תוכנה". המילים האלה שייכות לפרהיסטוריה של הטכנולוגיה. שלוש החברות הללו הן גם שלוש חברות הענן הגדולות בעולם. ככאלה, הן עומלות בשנים האחרונות על פיתוח שבבים משלהן שיעניקו להן יתרונות תחרותיים מול העננים האחרים, או ישמשו אותן לצרכים פנימיים. אפילו פייסבוק ניסתה את כוחה בתחום בשיתוף פעולה עם אינטל.

ההבנה הרווחת היום בעולם הטכנולוגיה היא שחומרה היא בלתי נפרדת מתוכנה וכי מדובר בדרך זולה במיוד לסחוט עוד ביצועים. הענקיות הגיעו למסקנה שמוטב להן לשלוט בפיתוח החומרה שהקריטית עבורן, וגם לשמור את ה-IP שלהן קרוב לחזה. חשיבות של פיתוח עצמי הוא גם במתן שירותים טוב יותר ללקוחות וגם בחיסכון בהוצאות על אנרגיה. על פי נתונים של יצרנית הציוד לבדיקת ובקרת ייצור שבבים "אפלייד מטיריאלס" ב-2025 יהיו אחראים דאטה סנטרים לצריכת 15% מתצרוכת החשמל העולמית, עלייה מ-2% בלבד בשנת 2020. למעשה הפכה ניצולת האנרגיה של שבבים למשימה לא פחות חשובה מהביצועים.

לדברי שחר כרמי, אנליסט מבית ההשקעות "פסגות", בשנים האחרונות מתחוללת "התפוצצות בעולם השבבים העולמי, עם גל ביקושים שהולך ומתגבר, תעשייה שגדלה לכיוון 400-500 מיליארד דולר בשנה. שמעתי את מנכ"ל טוקיו אלקטרון שצופה שעד 2030-2031 זה יגיע לטריליון דולר".

שחר כרמי, אנליסט בפסגות / צילום: תמונה פרטית
 שחר כרמי, אנליסט בפסגות / צילום: תמונה פרטית

"עכשיו, אחרי תהליך קונסולידציה ארוך, רמת התחרות והרווחיות היא כזו שמעודדת כניסה של שחקנים חדשים". האם אנו עומדים גם בפתחו של רנסאנס ישראלי בתחום השבבים? "אולי עכשיו בזכות עולם השקעות ה’ספאק’, וטרנד ההשקעות בחברות קטנות, נראה גל השקעות בשבבים".

"האילוץ הכי גדול - כוח-אדם"

אינטל מעסיקה בישראל כ-14 אלף עובדים ונחשבת לחממת הגידול האזרחית המרכזית של ההייטק הישראלי. היא פעילה בישראל משנות ה-70 של המאה שעברה ולמעשה רבים מהפיתוחים המרכזיים של החברה לאורך השנים מקורם בישראל, כולל עצם הקונספט של המעבד המרכזי במחשב (CPU).

"האילוץ הכי גדול של החברות הוא כוח-אדם. הכסף שווה הרבה פחות מאיכות כוח-אדם", מסביר סרגיי וסצ’ונוק, אנליסט אופנהיימר. לדבריו, "חברות יעשו כל מאמץ אפשרי להשיג את ה-’טאלנט פול’, והמקום היחידי שהן יכולות למצוא אותו הוא בעמק הסיליקון ובישראל. אינטל בנו חממה טכנולוגית גדולה ועם הרבה ידע, אז כולם מנסים לקחת את הידע הזה לידיים. אנבידה מנסה לגייס 600 מתכנתים בארץ. מאיפה הם ייקחו אותם? מאינטל".

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר / צילום: יח"צ
 סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר / צילום: יח"צ

מנכ"ל נובה, איתן אופנהיים, סבור שלא רק אינטל תיפול קרבן לציידי הכישרונות. נובה היא מהחברות המובילות בעולם במכשור המשמש בבקרת תהליכי ייצור בתעשיית השבבים ומתוקף תפקידו הוא מחזיק בנקודת מבט אינטימית על המתרחש בתעשייה.
לדבריו, הכישורים שנדרשים בתעשייה ממהנדסי חומרה כמעט זהים כך שלמעשה כל חברות השבבים המקומיות, ואף חברות הביוטק, עשויות להיות יעד לגיוסים של ענקיות הטכנולוגיה.

איתן אופנהיים, נשיא נובה / צילום: יח"צ
 איתן אופנהיים, נשיא נובה / צילום: יח"צ

וזו ככל הנראה רק ההתחלה. השיטה כמעט קבועה. זה קרה כשבשנת 2000 קנתה מארוול את גלילאו של אביגדור וילנץ תמורת 2.7 מיליארד דולר, והפכה אותה למרכז פיתוח המעסיק כיום כ-600 עובדים. ושוב ב-2015, כשאמזון רכשה חברה אחרת של אביגדור וילנץ - אנפורנה, הפעם ב-370 מיליון דולר. מייסד משותף של אנפורנה נאפע בשארה, סגן נשיא בענן של אמזון - AWS, אמר לבלומברג כי כיום מספר עובדי החברה, המשמשת מרכז הפיתוח של אמזון לשבבים בישראל, גדול פי 10 מאשר היה בעת רכישתה.

תג המחיר של החברות עצמן לא קשור לאיכות השבבים. חברה יכולה להימכר מבלי שמכרה שבב אחד בחייה ואף מבלי שתהליך פיתוחו בכלל הסתיים. במקום לבנות מאפס ולבזבז זמן יקר, קונים סטארט-אפ ישראלי בתור תשתית להקמת מרכז פיתוח מקומי ואז ממשיכים ומגדלים אותו.

כך קרה גם עם מובילאיי - שגם היא, למרות הדימוי שלה, היא חברת שבבים. בימים אלה בונה מובילאי בירושלים קמפוס חדש, שיכיל את תוספת של מאות עובדים חדשים - ל־2,700 סך הכול. הבאנה, הרכישה הבאה של אינטל בישראל אחרי מובילאיי, גדלה מ-170 לכ-650 עובדים (כולל ניוד פנימי בתוך אינטל) בתוך כחצי שנה.

אנבידיה, חברת השבבים בעלת שווי השוק הגבוה בעולם השלימה לפני כמעט שנה את רכישת מלאנוקס הישראלית ב-7.36 מיליארד דולר. לא חלף זמן רב מאז הוקלו הגבלות הקורונה, וכבר השבוע נודע כי בכוונת אנבידיה לגייס עוד 600 מהנדסים לחברה. על מלאנוקס, אגב, התחרו בזמנו גם אינטל ומיקרוסופט, והפסידו.

עם הכסף הגדול באים גם היצרים. כשאמזון השיקה בדצמבר שעבר את שבב הבינה המלאכותית שלה היא עשתה זאת באותו אירוע שבו הכריזה יחד עם אינטל על השקת שבב הבינה המלאכותית "גאודי" ללקוחות הענן שלה, וכמעט גנבה לה את כל ההצגה.
גאודי הוא שבב שפותח בישראל על יד "הבאנה", שנמכרה לאינטל תמורת 2 מיליארד דולר. כמו אנפורנה, גם הבאנה הוקמה על ידי אביגדור וילנץ.

בחזרה למיקרוסופט - כיום נמצאת חברה נוספת של וילנץ, אקסייט לאבס, בשלבים מתקדמים בפיתוח של שבב תקשורת לדאטה סנטרים. גורמים בתעשייה אומרים כי לא מן הנמנע שלאחר שלא הצליחה לרכוש את מלאנוקס, תקנה מיקרוסופט בקרוב חברת שבבים ישראלית, שתצטרף לפעילות שיש לה כבר כעת - פיתוח שבבים לקו מחשבי ה- Surface שלה.

מהנדסי אלקטרוניקה או אנשי מחשבים?

ההייטק הישראלי מוטה עוד מראשיתו לתחום השבבים, סמיקונדקטור. בין אם אלה מעבדים, זיכרונות, חיישנים שבבי תקשורת ועוד. יאיר שניר, מנהל קרן ההשקעות של Dell בישראל ובאירופה , אומר כי "אנו רואים כעת שתי ‘מגה-תופעות’. ראשית, השחקניות הגדולות כבר עכשיו פעילות מאוד בתעשייה הישראלית. שנית - התפקיד שממלאת התעשייה הישראלית בעולם הוא הוא של הובלה. לא של השתלבות".

אלא שלדבריו, בעשור האחרון חל סחף מהנדסת האלקטרוניקה, לטובת מדעי המחשב. התוצאה היא שכעת עלולות המעסיקות החדשות לנהל זו עם זו קרבות על טאלנטים. לטענתו של שניר, על המעסיקים והמדינה לדאוג למלא את תפקידם בהכשרות עובדים למקצועות הללו. "רוב האנשים מרקע טכנולוגי בעשור האחרון הלכו יותר לכיוון תוכנה מאשר לכיוון הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. כי שם עקומת הלימוד יותר מהירה’ המשכורות יותר גבוהות, ושלבי הפיתוח קצרים. מאחר שענקיות הטק הם מוטות תוכנה, נצטרך להעביר הילוך ולעודד יותר סטודנטים להעדיף אלקטרוניקה וחשמל על פני תוכנה".

עידו בוקשפן, סגן נשיא ל-Chip Design ב"אנבידיה", לא חושב שמדובר במשימה בלתי אפשרית. "להסב עובדים ממקצועות כמו כימיה, ביולוגיה, מתמטיקה ואפילו הנדסה רפואית להייטק - זה יוצר גיוון בצוות, שנותן עוד רעיונות. אחרי כמה חודשים של הסבה העובד לא יאמין אילו משפטים יוצאים לו מהפה".

עידו בוקשפן, סמנכ״ל פיתוח השבבים באנבידיה ישראל / צילום: באדיבות אנבידיה
 עידו בוקשפן, סמנכ״ל פיתוח השבבים באנבידיה ישראל / צילום: באדיבות אנבידיה

מי יממן מפעלי שבבים במיליארדים?

בשנים האחרונות החלה המטוטלת לנוע בהייטק חזרה לכיוון החומרה. השינוי בא על רקע העלייה בהיקף ייצור הדאטה, בצריכת שירותי סטרימינג ובשירותים מבוססי בינה מלאכותית (ראו ידיעה נפרדת). כל אלה יצרו ביקוש הולך וגובר ליכולות איחסון, עיבוד, ותקשורת, אלא שככל שעבר הזמן היכולת לשפר את הביצועים באמצעות תוכנה פחתה, והתעורר צורך הולך וגובר להשיג קפיצות דרך משמעותיות יותר בחומרה. כאלה שיאפשרו לספוג את הביקושים הבלתי פוסקים. אלא ששיפורים בתחום החומרה נתקלו בכמה חסמים.

הראשון, שהיה תמיד רלוונטי הוא עלויות העתק ומשך הזמן הכרוכים בהקמת מפעלי שבבים. בכל העולם מדובר בתחום שנהנה מתמיכות ממשלתיות. לא רק בישראל ובאירלנד, בהן הוקמו מפעלי אינטל שנהנים מהקלות במיסוי.

טיוואן החלה להשקיע בתחום כבר בשנות ה-80 של המאה שעברה. היא הקימה את TSMC, שנחשבת כיום ליצרנית השבבים המובילה בעולם. הטיוואנים הקימו גם את מפעל UMC - כדי לקיים תנאי תחרות, גם בתנאים של תמיכה ממשלתית.

תמיכת המדינה בתעשייה היא הכרחית גם כיום, ולא רק מחוץ לארה"ב. TSMC עומדת להקים מפעל באריזונה בהשקעה של 12 מיליארד דולר וכבר קיבלה אישור לקבלת סובסידיות ממשלתיות. כדי להמחיש את היקפי ההשקעות הנדרשים במפעל שבבים, רק נזכיר שב-2020 לבדה עמד תקציב שדרוג תשתית הייצור של TSMC על 16 מיליארד דולר.

והסובסידיות של האמריקאים ל-TSMC מוערכות במאות מיליוני דולרים, והן כאין וכאפס לעומת היקפי ההשקעה המתוכננים של ארה"ב בסמיקונדקטור. במסגרת תוכנית שדרוג התשתיות שאישר ממשל ביידן לאחרונה, הוקצו 37 מיליארד דולר לטובת תעשיות השבבים.

נשיא ארה"ב ביידן. הקצה מיליארדים / צילום: Associated Press, Evan Vucci
 נשיא ארה"ב ביידן. הקצה מיליארדים / צילום: Associated Press, Evan Vucci

אינטל, הנכס האסטרטגי החשוב של ארה"ב בתחום תשתיות הטכנולוגיות, הודיעה לפני כשבוע לא רק על כוונתה להשקיע 20 מיליארד דולר בהקמת שני מפעלים באריזונה. ולא רק זאת אלא שהיא גם הודיעה כי תכריז על השקעות נוספות בהמשך השנה. אינטל לא נקבה עם זאת בשמה של מדינת היעד - ארה"ב, ישראל או אירלנד.

בין אם מדובר בישראל או לא, היקף ההשקעות המתוכננות של אינטל במפעלים בישראל עומד כבר עתה על כ-40 מיליארד שקל. סכום זה יושקע לא בהרחבת פעילות ייצור בטכנולוגיות קיימות, אלא בפיתוח יכולות ייצור מתקדמות עתידיות.

עולם השבבים עבר לא מעט תהפוכות ולאחרונה, ממש כמו הנפט בשנות ה-70 של המאה ה-20, הפכו השבבים למוקד סכסוך גיאופוליטי בין ארה"ב לסין. השיח על קניין רוחני במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין לא עסק בגניבת זכויות יוצרים של סרטים וסדרות, אלא בפטנטים טכנולוגיים (IP, קניין רוחני) - בעיקר בתחום תשתיות האינטרנט - השבבים.

ההשקעה הסינית והלחץ האמריקאי

הממשל האמריקאי הטיל מגבלות על מכירה של שבבים לסין שחלו גם על בנות בריתה של ארה"ב, טיוואן בראשן. בניגוד לשירותי אינטרנט, למשל, תחום הסמיקונדטור הוא אחד התחומים שבהם סין עדיין מפגרת יחסית אחרי המערב, בפרט בשבבים שברף העליון של הביצועים והתחכום. אלא שהסינים לא קופאים על השמרים. להיפך. להגבלות של נשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ, הגיבו הסינים בהגברת מאמציהם להגיע לעצמאות בתחום.
לסין תוכניות עם יעדים ברורים בנושא. בתוכנית הרב שנתית של סין לשנים 2015-2020 היא ביקשה לבסס את יכולת פיתוח השבבים שלה בתחום ציוד התקשורת ומכשירים ניידים, בתוכנית החומש הנוכחית לשנים 2021-2025 היא מבקשת להמשיך ולבסס אותה. ב-2019 עמד היקף ייבוא השבבים לסין על כ-300 מיליארד דולר והיה המוצר במיובא בהיקף הגודל ביותר לסין. המדינה למעשה מסוגלת נכון להיום לייצר בעצמה רק כ-30% מהשבבים שלהם זקוקה התעשייה שלה.

נשיא סין ג'ינפינג. להגיע להובלה בתחום / צילום: Associated Press, Ju Peng
 נשיא סין ג'ינפינג. להגיע להובלה בתחום / צילום: Associated Press, Ju Peng

סין אמנם הגיעה להישגים יפים עם תכנון שבב "קירין" של ענקית התקשורת "וואווי", אך בניגוד לתכנון שבבים, היא מתקשה להדביק את הפער עם המערב בחזית ייצור השבבים.
בתחום הייצור, המפעל המרכזי בסין הוא SMIC, שגם עליו הוטלו הגבלות, בדומה להגבלות שהוטלו על ידי הממשל האמריקאי על וואווי. לפני כשבועיים פורסם כי החברה תקים מפעל חדש בעלות של כ-2.25 מיליארד דולר, בסיוע ממשלתי. וזו לא חזות הכל.

לדברי ד"ר אבי שטרום, מנכ"ל חטיבת החיישנים בטאואר סמיקונדוקטור, "יש הרבה פאבים אחרים בכל מיני מחוזות שהממשלה משקיע בבנייתם כסף רב. הסינים לא רק רוצים להוביל בעולם אלא גם להיות בלתי תלויים באמריקאים. וואווי אמנם ספגה מכה קשה, אך היא הקימה מערך אדיר של תכנון שבבים, שבעבר היא קנתה בחוץ".

אבי שטרום, מנכ"ל חטיבה בטאואר / צילום: טאואר סמיקונדקטור
 אבי שטרום, מנכ"ל חטיבה בטאואר / צילום: טאואר סמיקונדקטור

קרבה לארה"ב - יתרון ישראלי

כל התהליכים העולמיים - הקורונה, התחרות מול סין, והביקוש שובר השיאים לכלים ואביזרים טכנולוגיים מצד צרכנים פרטיים, עסקים וחברות הטכנולוגיה עצמן, חוברים לערמות הכסף שיש לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות להשקיע.

בנוסף, ישראל היא בת-ברית של ארה"ב ונחשבת מקום בטוח יחסית, זהו תנאי הכרחי גם כן להצלחה. בוודאי כאשר ה"תחרות" היא מצד טיוואן, שמעליה מרחף איום במלחמה מצד סין.

כשמוסיפים לזה את העובדה שלישראל יש אקוסיסטם מהמפותחים ביותר מחוץ לארה"ב, אפשר להבין מה מביא לכאן שטף השקעות ענק שכזה.

כיום, ענקיות הטכנולוגיה הגדולות יכולות להשקיע כמעט בכל מה שהן רוצות, מתי שהן רוצות והיכן שהן רוצות. זה כולל גיוס טאלנטים יקרים מישראל, ואם יש טאלנטים מוכנים בתחום השבבים - אדרבה ואדרבה.

בינתיים הסטארט-אפים בישראל לא מודאגים, למרות התחרות. מנכ"ל חברת שבבי הבינה המלאכותית ניוריאליטי (NeuReality), משה תנך, מודה אמנם ש"ה"פול" הולך ונהיה קטן" וש"קשה להתמודד מול אפל, אמזון ואנבידיה, שלאחר שרכשה את מלאנוקס העלתה את שכר העובדים ב-10%-15%", אבל מצד שני - "אין להם סיכוי להתחרות בנו", הוא קובע.

משה תנך, מנכ''ל Neureality / צילום: Neureality
 משה תנך, מנכ''ל Neureality / צילום: Neureality

לדבריו, "מהנדס באינטל ומלאנוקס מוצא את עצמו מתעסק שלוש שנים באותו דבר. כשאני יושב מול מהנדס ומתאר לו כמות הדברים שהוא יהיה אחראי עליהם, זה כמו לזרוק ילד לגן שעשועים הכי מעניין בעולם, ועוד עם הקסם של אקזיט בקצה".

אבי בקל מטריאיי קצת יותר מתוסכל מהמצב. לדבריו, "עבור חברות קטנות יותר זה יוצר בעיה רצינית במלחמה על טאלנטים וגם על מי שלא טאלנט. אפילו עובדים לא בכירים באפל מרוויחים סכומים של עד 50 אלף שקל. זה הון עתק לא מזמן הצלחנו לגייס מישהו מאפל והיינו צריכים לפתוח בקבוק שמפניה".

ההיצע לא עומד בביקושים: מחסור בשבבים והמחירים עולים

כשהחל משבר הקורונה אחד החששות הראשונים היה מפני פגיעה בשרשרת האספקה הארוכה של השבבים. המגפה והסגרים עוררו את החשש שרכיבים אלקטרוניים לא יגיעו ליעדם בזמן וייצרו פקקי תנועה תעשייתיים. התעורר לרגע חשש שאחת התוצאות החמורות של המשבר תהיה "מדפים ריקים".

קריסה של שרשראות אספקה לא קרתה בסופו של דבר, אבל בתחומים רבים, כמו רכבים, מחשבים וקונסולות משחק, למשל המדפים ריקים. מדוע זה קרה? מהפכת הדאטה החלה עוד לפני הקורונה, ואיתה עלייה בהיקף בצריכת שירותי סטרימינג, ובשירותים מבוססי בינה מלאכותית - כולם צרכנים כבדים של שבבים.

במקביל החלה מהפכה של חיבור לאינטרנט של מכשירים שבעבר לא היו מחוברים לרשת שבכל אחד מהם יש כיום כמה וכמה שבבים אם לא עשרות. כל אלה יצרו ביקוש הולך וגובר ליכולות אחסון, עיבוד, ותקשורת.

ואז הגיעה הקורונה, שלחה את אוכלוסיית העולם ללמוד ולעבוד מהבית, ושיבשה את כל התוכניות של תעשיית הסמיקונדטור העולמית. יותר מאשר המדפים התרוקנו בגלל פגיעה כלשהי בשרשרת אספקה, הם התרוקנו בשל הזינוק בביקושים לשבבים עבור כל אותם מחשבים נוספים שנקנו לבני הבית, השדרוגים של המכשירים הישנים, הצורך במודמים יותר חזקים, טלוויזיות, ועוד.

תעשיית הסמיקונדטורס בנויה על תכנון ארוך טווח של שנים, שמושתת על הערכות לגבי שיעורי הצריכה הצפויים. דוגמה פשוטה: כדי שהחברות שמייצרות שבבים יוכלו לעמוד בעומסי הביקוש, הן צריכות מכונות חדשות שייצרו את אותם שבבים נוספים.

אלא שגם החברות שמייצרות את אותן מכונות לייצור שבבים, או מכונות לבקרת התהליך - בנו את התוכניות הרב שנתיות שלהן על סמן צפי לביקושים מסוימים. התוצאה - מחסור ברכיבים ועליית מחירים שמרגישים כבר בתעשיות שונות - כמו למשל בתעשיית הרכב.

"כל השרשרת בנויה על צפי מול ביקוש בפועל. אבל כשהוא עולה, או כשהמציאות חזקה ממה שדמיינו אין איך לתקן בין רגע, ואז כולם מתחילים להילחם על התיעדוף שלהם בשרשרת האספקה", אומר אור דנון, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ היילו (Hailo), שפיתחה שבב בינה מלאכותית ל-EDG, שכבר נמצאת בשלבי ניסוי במכשירים כמו מצלמות אבטחה ומעקב בחברות אבטחה וקמעונאות מארה"ב, גרמניה, יפן, קוריאה וטיוואן.

אור דנון, מנכ"ל Hailo / צילום: Hailo
 אור דנון, מנכ"ל Hailo / צילום: Hailo

הגורם השני למחסור הוא השלכות מלחמת השבבים בין ארה"ב לסין. האמריקאים הטיל מגבלות על מכירה של שבבים לסין. התוצאה היתה שמתוך חשש מהמגפה עצמה, ומתוך חששות לשרשרת האספקה, חברות רוקנו מלאים או להיפך - צברו מלאים שמנעו מחברות אחרות להצטייד.

"בחצי הראשון של 2020, כל היצרנים העדיפו שלא לקחת סיכונים, ולא לאגור מלאים. בצד זה, הלקוחות ניסו להיפטר מהמלאים שכבר היו קיימים אצלם, עד למצב שהם נשארו בלי", הסביר ד"ר אבי שטרום, מנכ"ל חטיבת החיישנים בטאואר סמיקונדוקטור. ואז, הוא מספר, "ברגע שנולדה תקווה, בבת אחת כולם החלו להזמין שבבים. אבל אז כבר לא היתה אפשרות לספק לכולם". כתוצאה, הוא אומר, "אנשים נלחצו עוד יותר, החלו להזמין כמויות עודפות. כרגע כבר לא תמיד ברור האם הביקושים נובעים מגידול בביקושים בשוק, או מגידול המלאים".

הדבר כבר עכישו משפיע על שוק מוצרי האלקטרוניקה, ובמיוחד על שוק הרכב עתיר השבבים. בהקשר זה יש לזכור שגם מחסור בשבב שעולה סנט, יכול לעכב את האספקה של מור שלם שעולה אלף דולר.

אבי בקל, מנכ"ל הסטארט-אפ טריאיי, המפתחת חיישנים לרכב אוטונומי שפועלים בכל מזג אוויר, ומשתפת פעולה עם יצרניות רכב כמו פורשה ו-ב.מ.וו - מכיר מקרוב גם הוא את מצוקת העמוס בפסי הייצור. לדבריו, "בעסקאות עם מפעלי הייצור אתה צריך לשריין שנה מראש. אין להם יכולת לתמוך בכמות הייצור הנדרשת בכלל. בשוק חופשי המחירים עולים וזה הופך את הגישה של חברות קטנות לתהליכי יצור ליותר קשה".

צרו איתנו קשר *5988