דור ראשון של הייטקיסטיות ערביות: האם כולנו סטארט-אפ ניישן?

בימי פוסט-בחירות אלו, חשוב שהפוליטיקאים ישכילו להבין כי ישנה הזדמנות משמעותית לקדם את החברה הישראלית כולה, בעזרת שילובן של נשים ערביות בהייטק

לימודי טכנולוגיה בקרב נשים ערביות / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
לימודי טכנולוגיה בקרב נשים ערביות / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום ההייטק - "אומת ההייטק". אך כשבוחנים לעומק את תחום ההייטק והשפעותיו על החברה, ברור כי יש עוד דרך ארוכה לעבור, בכדי להפוך את ישראל לאומת הייטק של ממש, כזו שמשפיעה על כלל החברה הישראלית. הנתון המשמעותי, ואולי המרגש ביותר, מתייחס לנשים ערבית שלומדות את מקצועות ההייטק באקדמיה, ולפיו 58% מכלל הסטודנטים הערביים שלומדים את מקצועות ההייטק הן נשים. בטכניון לדוגמה, נשים ערביות מהוות 66% מכלל הסטודנטים הערבים (וגם כ-33% מכלל הנשים בטכניון).

מדובר בנתונים מדהימים ומעודדים, אך ברור שבכדי שנוכל באמת לטפוח לעצמנו על השכם, עלינו לוודא שאותה עלייה בביקוש למקצועות ההייטק באקדמיה, תקבל את ביטויה גם בהעסקה שלהן. נכון להיום, אחוז הנשים הערביות המועסקות בהייטק הישראלי עומד על כ- 2000 נשים, המהוות כ- 25% מכלל המהנדסים הערבים והערביות המועסקים כיום בהייטק וכ-1.5% מכלל המועסקים בתפקידי פיתוח ותכנות בתחום. מרבית הנשים הערביות המועסקות כיום בהייטק הן בבחינת פורצות דרך ו"דור ראשון להייטק", כשעדיין ייצוגן נמוך מאוד.

מדובר בסוגיה מורכבת, ואם לנסות ולשים את האצבע, הבעיה ברובה מקורה בממסד, במדינה, ובארגונים, אשר במקרים רבים פועלים על פי תפיסות סטריאוטיפיות לא מודעות ולאו דווקא כפי שלכאורה משתמע - שהבעיה מקורה בנשים, שאינן מסוגלות להשתלב ולהצליח בתפקידי ההייטק.

בכדי שנהפוך לסטארט-אפ ניישן של ממש, יש לחתור לפתרון מערכתי, באופן שהמדינה וחברות ההייטק משקיעות בו יחד, והוא לא בחזקת Fix the Women אלא בחזקת Fix the system. במילים אחרות, כדי שנשים ערביות תשתלבנה בחברות ההייטק, גם המעסיקים וגם הנשים, נושאים באחריות לפעול להעלאת המודעות לנושא ולפעול יחד לטובת השינוי.

כדי שאותן נשים צעירות תוכלנה להבטיח את דרכן להייטק עלינו לוודא קיומם של כמה תהליכים שיפתחו את הדלתות ויתנפצו תקרות הזכוכית לדורות הבאים (הבאות!) אחריהן. כיום, קיימת תופעה בה צעירות רבות מהחברה הערבית, בוחרות במסלול מקצועי של הוראה. מדובר בתופעה כה רחבה, עד שנכון לתחילת 2021 יש עודף מוערך של כ-11,000 מורות, שבקלות יכלו לעשות את ההתאמות הנכונות ולהשתלב בתפקידים שונים בענף ההייטק.

אחד החסמים המרכזיים העומדים בקרב נשים ערביות המעוניינות להשתלב בהייטק, קשור לעובדה שלרוב, הצעירות עד גיל 19-20 הינן תלמידות וסטודנטיות, ומכאן, פעמים רבות לא נקראות בדרכן הזדמנויות לרכישת 'כישורים רכים', שבקרב צעירות יהודיות הן כמעט בשגרה (בתנועת הנוער, בהתנסויות בצבא ועוד). לכן יש צורך לספק להן סט כלים מורחב וניסיון תעסוקתי, באמצעות התנסויות מובנות, מנטורינג ומודלים לחיקוי, שיאפשרו להן להשתלב במשרות ההייטק.

חסם נוסף הוא ההתניידות. מדובר בהיבט משמעותי לשילוב נשים ערביות בהייטק. מעטות החברות ומשרות ההייטק שנמצאות כיום בקרבה לישובים ערביים. חשוב לייצר מרכזי תעסוקה בישובים ערביים. פתרון זה יאפשר תעסוקה לאלפי צעירות ערביות. לדוגמא בנצרת, בה קיים פארק הייטק מתקדם, אחוז הנשים המועסקות במשרות הייטק, גבוה יותר מאחוז הנשים המועסקות בענף בכל חלקי הארץ. לצד זאת, יש לדאוג לתחבורה ציבורית נגישה ויעילה לחברות ההייטק במרכז, כדי לאפשר להן להשתלב גם שם.

דווקא בתקופה זו, של משבר כלכלי, חברה וארגונים נמדדים לפי היכולת שלהם לתת הזדמנויות לאוכלוסיות בתת ייצוג מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית, ובכך להביא להגברת רמת התפקוד והגיוון. שילובן של נשים ערביות בהייטק תתרום לחוסנם של הארגונים והחברה ותהפוך את ישראל ל׳סטארט-אפ ניישן׳ של כולנו. בימי פוסט בחירות אלו, חשוב שהפוליטיקאים ישכילו להבין כי ישנה הזדמנות משמעותית לקדם את החברה הישראלית כולה, בעזרת שילובן של נשים ערביות בהייטק.

רביטל דואק היא מנכ"לית משותפת בארגון צופן הפועל לחיבור בין ההייטק הישראלי לחברה הערבית, דוקטורנטית בתוכנית למגדר באוניברסיטת בר-אילן, חברה במועצה לקידום נשים של משרד המדע וחברה בקהילת סופרסונס

פרופ׳ רונית קרק, מהמחלקה לפסיכולוגיה ומייסדת מסלול ׳מיגדר בשטח׳ באוניברסיטת בר-אילן. חברת הנהלה לשעבר של יוזמות אברהם לשילוב ושוויון בין יהודים לערבים אזרחי ישראל וחברה בקהילת סופרסונס

צרו איתנו קשר *5988