מפעל שוקולד קטן מהצפון חשף עד כמה הפקק בנמלים פוגע בעסקים

כך שיתק שיא בעומס בנמלים את קו הייצור של מפעל "שוקולד פנדה" • עלות ה"פקקים" שיוצרות האניות המחכות לפריקה עשויה להגיע ל-1.5 מיליארד שקל בחודש • בהתאחדות התעשיינים מאשימים את משרד התחבורה: "האירוע לא מנוהל מלמעלה"

מכולות בנמל חיפה בשבוע שעבר. כמות המשלוחים גדלה, יכולת הפריקה נותרה קבועה / צילום: פאול אורלייב
מכולות בנמל חיפה בשבוע שעבר. כמות המשלוחים גדלה, יכולת הפריקה נותרה קבועה / צילום: פאול אורלייב

בשבוע שעבר כיבה דניאל ברקת את האור בחדר מכונות הייצור שלו. ב"שוקולד פנדה", מפעל המתמחה בשוקולד טבעוני וממוקם בצפון, פשוט אזלו חומרי הייצור. לברקת לא נותרה ברירה אלא לשתק את קו הייצור, ולחכות שהמכולה שלו תשתחרר מהפקק הארוך בנמל אשדוד. "אנחנו מייבאים בשוטף חומרי גלם מארה"ב, ומקבלים משלוח אחת לחודשיים-שלושה", הוא מספר. "אנחנו תמיד מזמינים עודפים לשלושה שבועות כדי להמשיך עם ייצור רציף, גם אם יש תקלות בשרשרת האספקה. מעולם לא היינו במצב כזה".

הלחץ בנמלי אשדוד וחיפה בשבועות האחרונים הוא חסר תקדים. ברקת הוא רק אחד הנפגעים, וכעת הוא נאלץ כמעט לשתק את העסק שלו כליל. "המשלוח היה אמור להגיע אלינו למחסן באמצע-סוף מרץ, אבל זה עדיין לא קרה, ואנחנו לא יודעים מתי הוא יגיע.

"ביום חמישי הוא נפרק בנמל אחרי המתנה ארוכה, אבל עדיין אין שחרור מהמכס. אם העניין הזה לא ייפתר בקרוב, נתחיל לבטל לעובדים משמרות. הפסדנו עשרות אלפי שקלים בסיפור הזה, וגם למדנו לקח שיעלה לנו כסף: אנחנו ניאלץ להגדיל את ה'ספיירים' שאנחנו מזמינים. כל עוד אין מערכת לוגיסטית שאפשר לסמוך עליה בצורה טובה, ניקח יותר סיכון עלינו - וזו עלות מצטברת".

דניאל ברקת, בעל מפעל השוקולד / צילום: אורי ברקת
 דניאל ברקת, בעל מפעל השוקולד / צילום: אורי ברקת

המקרה הייחודי של ישראל

בחודשים מרץ-אפריל נוצר עומס חריג מאוד בפריקת אניות בנמלי חיפה ואשדוד, ובאוצר מעריכים כי העלות למשק מגיעה למאות מיליוני שקלים ביום. כך, למשל, החודש האחרון הוא העמוס ביותר שידע נמל חיפה. אם בחודשי העומס המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות הגיעו לנמל לכל היותר 21 אניות של סחורה כללית, הרי שהחודש מדובר ב-45 אניות.

הגודש בנמלים נובע מכמה סיבות. ראשית, כאמור, סיום הסגרים והצמצומים במשק. שנית, עסקים רבים וכך גם יחידים נתקלו במצב שבו סחורות לא יכולות להגיע לארץ בבטן מטוסי נוסעים כבעבר, בשל השלכות הקורונה על ענף התעופה והתיירות, וכך סחורות רבות משונעות דרך הים ולא דרך האוויר. יתר על כן, ספינות רבות נושאות חומרים שונים לענף הבנייה, דוגמת מלט, ברזל ועצים. כמות המשלוחים גדלה, וכוח האדם ויכולת הפריקה בנמלים נותרו קבועים, וכך נוצר פקק.

בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי 30 ימי משבר בנמלים יסתכמו בנזק ישיר של 1.5 מיליארד שקל במונחי פדיון למגזר העסקי, כאשר המשבר יכול להימשך עוד ימים ואולי אף שבועות ארוכים. ההערכות של התאחדות התעשיינים נמוכות מאלה של האוצר, ושם סבורים כי הנזק היומי צפוי להגיע לכ-75 מיליון שקל, אם יימשכו העומסים בנמלי הים. לשם השוואה, עשרה ימים של שביתת עובדים בנמלים עולים למשק כמיליארד שקל.

"חלק מהעומס בים נובע מהגידול בסחר העולמי ובירידה בתנועת הסחר האווירית, אך בעוד שבנמלים אחרים בעולם המדינות מצליחות להתמודד עם העומסים, בישראל יש מצב ייחודי", אומר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים.

"עד ספטמבר יש לנו רק שני נמלים פעילים, כאשר בשנים האחרונות עשו שם תוכניות התנהלות וצמצמו עובדים, לקראת פתיחת הנמלים החדשים. אף אחד לא יכול היה לצפות את המצב הזה של פוסט קורונה. כל זה מוביל למצב הקשוח שאנחנו נתקלים בו היום. המפעלים עומדים בלי חומרי גלם, והיצואנים נתקעים. זה מטריד את המנהלים, ואנחנו מבקשים מוועדי העובדים לתת יותר משמרות. גם עם שני נמלים, אפשר לעשות קצת יותר".

העלות תתגלגל לצרכן

בשבועות האחרונים עושים בהתאחדות התעשיינים מאמצים יחד עם הנמלים ועם ועדי העובדים כדי לפתור את הפלונטר. תומר מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד התחבורה והשרה העומדת בראשו, מירי רגב, שלדבריו לא עושים די כדי לחלץ את המשק מהפקק.

"צריך לשבת בחדר ולא לצאת עד שפותרים את המשבר הזה, במקום לגזור סרטים באירועים. האירוע הזה לא מנוהל מלמעלה. משרד התחבורה היה יכול לתת רישיונות להפעלה מוגבלת ומוקדמת של הנמלים החדשים. יכול להיות שמטענים מסוימים אפשר היה לפרוק בנמל החדש בחיפה, באופן זמני מאוד.

"בסוף, יש שני נמלים ממשלתיים, עוד נמלים פרטיים ונמל של חברת החשמל שפורק פחם ואולי אפשר להשתמש בו. מישהו צריך לתכלל את זה. היינו צריכים לשכנע חברות ספנות בינלאומיות לא לבטל ספינות לישראל. זה להרוג את התחרותיות שלנו בעולם".

לפי התאחדות התעשיינים, המשבר אף גורר ייקור של מחירי ההובלה, בזמן שאניות שלא יצליחו לפרוק סחורה תוך פרק זמן סביר, יחזרו לנמלי המוצא או יפרקו בנמלים אחרים. "גם אם נעשה קסמים, זה ייקח זמן", מסביר תומר. "אנחנו צריכים לצמצם את הפער. יש לא מעט סחורות ישראליות שנפרקו בפורט סעיד כדי לא לחכות בתור, ומחכות לאניה שתעבור שם בהזדמנות ותשנע את הסחורות לארץ. מי שמשלם על האחסון וההמתנה הם הלקוחות, כמובן".

במשרד התחבורה מסבירים כי סיבה נוספת לעומס היא יבוא חריג של מוצרים כמו מתכות ומלט בהיקפים שלא היה כדוגמתם שנים רבות בשל חשש לעליית מחירים הצפויה במקרה המתכות או התחזקות התחרות עם יוקר המוצר בישראל. במשרד אומרים כי "הנמלים חוזרים בהדרגה לשגרה. בשל השבתה של נמלי אירופה, עיכובים בנמלי ארה"ב וחסימתה של תעלת סואץ, בצירוף עלייה ביבוא הסחורות בשל צפי להתייקרות של המוצרים ודמי ההובלה, יש עומס חריג במיוחד. משרד התחבורה ונמלי ישראל, עשו מאמץ בגיוס עובדים נוספים. הושג הסכם בעניין בין הנהלת נמל אשדוד וועד העובדים, אולם הדירקטוריון לא אישר את ההסכם שהושג. משכך, משרד התחבורה פועל מול רשות החברות לאישור ההסכם".

צרו איתנו קשר *5988