האם בישראל יש חיסוניות עדר, ואם לא – איך זה שבקושי נדבקים?

אי-אפשר להגיע לחיסוניות עדר נגד הקורונה בווריאנט הבריטי, בלי לחסן את בני הנוער והילדים בישראל. זו הייתה דעתם של רוב המומחים שראיינו בתחילת ינואר, כשקמפיין החיסונים נגד קורונה בישראל החל. בינתיים המשק הולך ונפתח, ומספרי החולים, המאושפזים והנפטרים, רק הולכים ויורדים, כאשר חג הפסח, חופשת הפסח ויום העצמאות לא העלו את ה-R (מקדם ההדבקה) מעל ל-1. ובכל זאת, פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש אמר לפני מספר ימים כי ישראל עוד לא הגיעה לחיסוניות עדר. אם כך - איך קוראים למצב שבו אנחנו נמצאים כרגע?

פרופ' רן בליצר, ראש מערך חדשנות בכללית ומנהל מכון כללית למחקר, נשמע אופטימי מאוד כשהוא מתבקש לענות על השאלה. "היינו על עבר פי פחת ומשכנו את עצמנו החוצה בציציות הראש", הוא אומר. "אם מבצע החיסונים היה מתעכב אפילו בכמה שבועות, היינו מקבלים תוצאות אחרות לגמרי".

אך זו עדיין לא חיסוניות עדר, לדבריו. "חיסוניות עדר משמעותה שהמגפה דועכת גם אם אנחנו מתנהלים כאילו אנחנו ב-2019. בכל מדינה יש התנהגות 'טבעית' שלה. חיסוניות העדר היא זו שבה רואים ירידה במקרים החדשים גם בהתנהגות הטבעית. אבל מה שנחשב להתנהגות טבעית בישראל אינו ההתנהגות הטבעית בשוודיה".

בישראל פתחנו את המשק, אך עדיין לא חזרנו ל-2019 (ואולי לא נחזור. ואולי זה לא כל-כך גרוע). מבחינת התקנות יש עדיין שימוש במסכת במקומות סגורים, לא כל חוגי הילדים חזרו, הציבור עדיין מעדיף לשבת בחוץ במסעדות ובבתי הקפה, ובאופן שאינו בהכרח מעוגן בתקנות רשמיות, אנשים עדיין נזהרים יותר במגעים אלה עם אלה, בעיקר אם הם יודעים שאלה לא מחוסנים. לו היינו זורקים את כל אמצעי הזהירות לפח, ייתכן שלא היה ניתן עוד להכיל את המגפה, ה-R היה עולה מעל 1, ואז היינו מגלים שבעצם אין לנו חיסוניות עדר.

איך אפשר לדעת אם זה אכן מה שעלול לקרות? מנסים. מסירים בכל כמה שבועות מגבלה נוספת כדי לראות מה מתרחש. אבל אפשר גם לנבא זאת באמצעים מתמטיים, אם כי זה בוודאי לא קל.

לדברי פרופ' בליצר, "כדי לדעת מתי ישראל תגיע לחיסוניות עדר, יש לזהות קודם כל את הפרמטר המכונה R0, והוא כמה אנשים נדבקים אם אין בכלל חיסונים, ואם הציבור מתנהג בצורה הטבעית שלו. אנחנו מעריכים כי תחת הוריאנט הבריטי, R0 הוא לפחות 4, כלומר באוכלוסייה תיאורטית שאינה מחוסנת ומתנהלת בלי שום הגבלות, כל מאומת ידביק בממוצע ארבעה אחרים". גם כאן R0 הוא שונה בישראל ובמדינות צפופות פחות שמאופיינות יותר בריחוק חברתי תרבותי.

עם R0 של 4, יש להגיע למצב שבו 3 מכל 4 אנשים חסינים מפני הדבקה, כדי להגיע ל-R=1. כלומר, שלושה מכל ארבעה שהיו אמורים להידבק, לא יידבקו בפועל. חיסון של 75% מכלל האוכלוסייה, כולל הילדים, הוא הרמה שאנחנו שואפים אליה. אבל זה בעצם מורכב יותר, כי החיסון אינו מושלם. בהנחה הסבירה שהוא מגן מפני הדבקה ב-80%, צריך להגיע למעל 90% מחוסנים כדי שתהיה חיסוניות עדר מלאה טבעית לגמרי, אומר בליצר. ואנחנו רחוקים מכך. כ-80% מהאוכלוסייה הבוגרת מחוסנת, ושליש מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל 16. "רק כשמגיעים ל-90% ומעלה מתחסנים, אפשר להגיד לציבור - תתחבקו, תתנשקו, תתפרעו, אפילו אם תגיעו חולים לעבודה כמו פעם, זה לא ישנה לקורונה". זה היה המצב ב-2019 לגבי החצבת. ההתנהגות הייתה טבעית, ואף אחד לא התגונן מפני חצבת, אבל בכל זאת החיסונים הצליחו למנוע אותה. אבל זה לא המצב כרגע לגבי הקורונה.

אז מה שאנחנו רואים בישראל היא חיסוניות עדר חלקית, או כפי שבליצר מכנה זאת - השפעה לא ישירה. המגבלות המעטות שעדיין קיימות, רשמיות ובלתי רשמיות, יחד עם חיסוניות העדר החלקית, היא מספיקה כדי להוביל את המחלה לדעוך, ואז גם הלא מחוסנים אינם פוגשים חולים, ואינם נדבקים.

"אם באמת נפתח את הכול, עדיין המצב יכול להתהפך", אומר בליצר, "אם כי זו לא בעיה ענקית בהכרח. אני לא מאמין שנגיע בקלות ל-R של 1.2 או 1.3 כמו שהיה לנו בינואר, אלא אם מדובר בווריאנט חדש. זה לא נראה אפשרי ברמת החיסוניות הנוכחית, ואני לא רואה איך אנחנו עלולים לחזור למצב של סיכון למערכת הבריאות. אבל כן יכול להיות מצב שבו המחלה מתפשטת בין ילדים או בלתי מחוסנים ופעם בכמה זמן גם מחוסנים נדבקים.

"אלא שבמקרה כזה, גם ההתנהגות של האוכלוסייה משנה, אפילו בלי מגבלות, ואפשר לחזור לשליטה. כשהמספרים מאוד נמוכים, קל לעצור את ההתפשטות, זה קונה לנו הרבה זמן להגיב, ולכן אנחנו יחסית רגועים".

וכל הזמן מתווספים טיפין-טיפין עוד מחוסנים ועוד מחלימים. 
"על המחלימים אנחנו לא בונים באותה המידה, כי הם כנראה פחות עמידים בפני הדבקה שניה ובעיקר בפני וריאנטים".

יכול להיות שהמספרים משתנים אם לוקחים בחשבון שרוב הבלתי מחוסנים שלנו הם ילדים, ואצלם אולי ה-R0 נמוך יותר? כלומר הם מלכתחילה פחות מדבקים?
"ייתכן, אבל צריך לקחת בחשבון שמערכת החינוך לא הייתה פתוחה באופן מלא מתחילת המגפה, כך שאנחנו לא באמת יודעים מה ה-R0 של ילדים כשבתי הספר פתוחים והזן השלט הוא הזן הבריטי".

"'אתגר טבעי' לחיסון"

לדברי פרופ' חית'אם מוחסן מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, "אנחנו עכשיו בעצם עושים 'אתגר טבעי' לחיסון בכך שאנחנו פותחים את בתי הספר. אנחנו מקווים מאוד לראות שרמת החיסון הגבוהה מאוד בקרב אוכלוסיית המבוגרים בארץ, יחד עם רמות ההדבקה הנמוכות יותר בילדים, יספיקו כדי להשאיר את המחלה תחת שליטה".

מוחסן מזהירה כי "יהיה כנראה קשה להגיע לחיסוניות עדר מלאה בלי לחסן ילדים, כי ילדים הם לא כיס אי-התחסנות. הם לא איזשהו יישוב מבודד של לא מחוסנים שממעט להיחשף ליתר האוכלוסייה, אלא הם בכל מקום. אנחנו מעריכים שבלי חיסון ילדים אנחנו עדיין נמשיך לראות בזמן הקרוב פחות מקרים, פחות תחלואה קשה, אבל ברמה מסוימת של פיתחת המשק, תהיה התאזנות והמחלה תמשיך לרחוש על אש קטנה, בעיקר בשכבות הגיל הצעירות. וזה לא 'נחשב' לחיסוניות עדר. אנחנו צריכים לקחת בחשבון מה יקרה אם רמת הגנה של החיסון תרד אחרי פרק זמן מסוים".

לדברי פרופ' מנפרד גרין, ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה באוניברסיטת חיפה, "אפשר כבר לומר שיש לנו חיסוניות עדר בתתי אוכלוסיות מסוימות, ובתוכן המגפה כבר לא תתפשט. באוכלוסיות עם רמות התחסנות יותר נמוכות, שחלקן גם צפופות ומתקהלות יותר, יכולים להיות מקרי 'סופר ספרדר' שבהם יידבקו פתאום אנשים רבים, ונראה דפוסים של התפרצויות. בגרפים של כלל האוכלוסייה זה עלול להיראות כאילו המחלה ממשיכה להתפשט.

"כל עוד אנחנו לא מחסנים ילדים, להערכתי נהיה במצב של מחלה קיימת אבל בשליטה. זו לא חיסוניות עדר, אבל זה מצב שאפשר לחיות איתו, כשהחשש הוא ממוטציות וירידה בחיסוניות. זה לא המצב של חצבת, שבה לא הייתה במשך שנים הדבקה מאדם לאדם בישראל. לשם אנחנו מכוונים אולי, אבל משם אנחנו רחוקים עדיין".

אתם חושבים שאנחנו מצליחים לתפוס את כל הנדבקים, וה-R המדווח באמת משקף את המציאות?
גרין: "אני מעריך שיש הרבה נדבקים ללא תסמינים, שאולי גם מדבקים פחות. אנחנו לא רוצים לעשות יותר מידי בדיקות סקר, כדי לא להגיע למצב של בידודים מיותרים לעומת גודל המגפה, כולל בידודים על בסיס תשובות חיוביות כוזבות, באופן שישגע את האוכלוסייה. אולי אם הבדיקות יעלו מדרגה ברמת האמינות שלהן, התשובה שלי בעניין הזה תהיה אחרת".

מה לגבי מגן חינוך?
בליצר: "ההטמעה של מגן חינוך מתקיימת בימים אלה. אני חושב שזה נחוץ' גם אם זה מביא כרגע לבידודים. אני לא אדיש לתחלואה של ילדים ובני נוער, שבכל זאת יכולה להיות מסוכנת לפעמים, ולא לאפשרות שילד ידביק סבא או סבתא מחוסנים שבכל זאת יעברו את המחלה באופן קשה".

מוחסן: "המערכת הולכת על פתיחה מלאה ללא מגבלות, ואנחנו שמחים על כך, הנתונים מאפשרים את זה. אבל צריך להיות עם האצבע על הדופק, כדי לסגת מעט אם יהיה בכך צורך, ולכן מגן חינוך הוא חשוב".

אפשרות אחרת לאיתור התפרצויות ללא תלות ברצון של הציבור להיבדק ולהסתכן בבידוד, היא בדיקות הביוב, אשר הממשלה מקדמת, אבל לא באופן נרחב.

מה הכי חשוב מבחינת האצבע על הדופק? בדיקות סקר? בדיקות ביוב?
מוחסן: "הכי חשוב להתחסן. אנחנו חוקרים היום את הסיבות לאי-התחסנות, בין היתר במגזר הערבי וביישובים יהודיים במצב סוציו-אקונומי נמוך. צריך להמשיך בהסברה, להמשיך בהנגשה, זה המייל האחרון. מעבר למי שמאוד חוששים מהחיסון, ישנם גם אחרים שמאמינים שהמחלה בהכרח קלה, אחרי שראו אחד או שניים עוברים את זה בקלות. אבל אנחנו יודעים שיש מקרים שבהם זה לא נגמר כך".