הממונה על התחרות שוקלת לקנוס את פייסבוק בשל התנהגות אנטי תחרותית

הממונה הזהירה את הרשת החברתית כי היא עומדת להטיל עליה קנס של 6 מיליון שקל לאחר שבתור מונופול לא דיווחה על רכישת חברות ב-2018-2019 • פייסבוק: "לא הייתה חובת דיווח ביחס לעסקאות אלה ואנחנו מאמינים שרשות התחרות תגיע למסקנה הנכונה בעניין זה"

עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר
עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, הודיעה היום (ג') כי רשות התחרות שוקלת לקנוס את פייסבוק על סך של 6 מיליון שקל בגין אי הגשת הודעות על עסקאות מיזוג שביצעה בישראל. הרשות הודיעה כי היא "שוקלת לקבוע שהחברה ביצעה מיזוגים שהיו חייבים בדיווח לפי חוק התחרות". הקנס יוטל בכפוף לשימוע.

מכתב השימוע שנשלח לפייסבוק עוסק בעסקאות רכישה שביצעה פייסבוק בשנים 2018 ו-2019 כשרכשה שתי חברות ישראליות: RedKix ו-Service Friend, ולא דיווחה על העסקאות לרשות התחרות, או קיבלה את אישור הממונה בטרם ביצעה אותן, כנדרש על פי חוק התחרות.

על פי הודעת הרשות, העסקאות שבוצעו על ידי פייסבוק היו חייבות בדיווח מכוח "חלופת המונופולין" - לפיה בעל מונופולין, מוכרז או לאו, נדרש להגיש הודעת מיזוג בכל עסקה שהוא צד לה ובקבלת אישור הממונה בטרם יבוצע המיזוג.

מבדיקת הרשות עלה כי פייסבוק, אשר מחזיקה גם ברשת החברתית אינסטגרם היא "לכאורה בעלת מונופולין בשוק הרשתות החברתיות למשתמשים פרטיים בישראל ולכן העסקאות היו חייבות בדיווח".

מרגע זה לפייסבוק ניתנו 60 יום לטעון את טענותיה בפני הממונה ביחס למכתב כוונת החיוב. פייסבוק טרם הגיבה למכתב.

פייסבוק מסרה בתגובה כי "אנחנו עומדים בקשר רציף עם רשות התחרות. נשיב לטענותיה הראשוניות של הרשות על מנת להוכיח כי מדובר בטענות ללא עילה או בסיס. לא הייתה חובת דיווח ביחס לעסקאות אלה ואנחנו מאמינים שרשות התחרות תגיע למסקנה הנכונה בעניין זה".

כל רכישה חייבת בדיווח

גם חברות זרות נדרשות בתסריטים מסוימים להגיש הודעת מיזוג לרשות התחרות בישראל על עסקאות שביצעו בארץ או בחו"ל. כאשר חברה זרה רוכשת חברה ראשונה בארץ היא אינה חייבת לדווח על כך ולקבל אישור. אולם לאחר שחברה זרה קנתה כבר חברה מקומית או לפחות מעל 25% מהשליטה בחברה בישראל, כל רכישה עתידית שלה בארץ חייבת בדיווח לרשות התחרות.

פייסבוק ביצעה בישראל שש רכישות לאורך השנים. הרכישה הראשונה של פייסבוק בארץ היתה של סנאפטו, שפתחה פלטפורמה להרצת אפליקציות על טלפונים פשוטים, תמורת 70 מיליון דולר. סנפטו עברה לאחר הרכישה למטה של פייסבוק בארה"ב והפעילות בארץ נסגרה.

שנה לאחר שרכשה את סנאפטו, פייסבוק רכשה את הסטארט-אפ פייס.קום, שפיתח טכנולוגיית זיהוי פנים ופתרונות תיוג פנים אוטומטי ברשתות החברתיות, תמורת כ-100 מיליון דולר.

ב-2013 רכשה פייסבוק את אונבו הישראלית תמורת 130 מיליון דולר. רכישת אונבו נמצאת במוקד תביעת ההגבלים העסקיים שהגישה רשות הסחר הפדרלית בארה"ב נגד פייסבוק לפני כמה חודשים, כאשר הרשות טוענת שהטכנולוגיה של אונבו סייעה לענקית הרשתות החברתיות לעקוב אחרי דפוסי השימוש של משתמשים באפליקציית שונות, כדי לדעת אלו מהוות איום עסקי עליה. רק לאחר רכישת אונבו הקימה פייסבוק מרכז פיתוח באופן רשמי בישראל.

אונבו היתה הרכישה הגדולה ביותר של פייסבוק בישראל אך מאז השלמתה ביצעה החברה עוד רכישות בארץ. ב-2015 הודיעה פייסבוק על רכישת פבלס מכפר סבא, שפיתחה טכנולוגיית זיהוי מחוות גוף, בכ-60 מיליון דולר.

ב-2018 רכשה פייסבוק את רדקיקס הישראלית, שפיתחה מערכת תקשורת לארגונים, תמורת עשרות מיליוני דולרים. ב-2019 רכשה פייסבוק את הסטארט-אפ הישראלי סרוויספרנד, שפיתח פתרון בינה מלאכותית לשימוש במוקדי שירות. החברה השתלבה בפיתוח פרויקט הארנק הדיגיטלי של פייסבוק.

הדרישה של רשות התחרות בישראל מגיעה במקביל לשתי תביעות ההגבלים העסקיים הענקיות שהוגשו נגד פייסבוק על ידי הרגולטורים בארה"ב. התביעות שהגישה רשות הסחר הפדרלית (FTC) וקבוצה של 48 תובעים כלליים במדינות ומחוזות בארה"ב נוגעת לשתי רכישות עבר גדולות שביצעה פייסבוק - רכישת אינסטגרם תמורת 1 מיליארד דולר ב-2012 והרכישה של וואטסאפ ב-2014 תמורת 19 מיליארד דולר.