המפקח על הבנקים על הג'וב החדש של כחלון: ריבית דו-ספרתית זה כמו לשים מכשול בפני עיוור

בנק ישראל מציג כעת את הניתוח שלו לדרך שבה התמודדו הבנקים וחברות האשראי עם מגפת הקורונה • המפקח על הבנקים: "ריבית דו-ספרתית שהספרה הראשונה שלה היא 2 זה בניגוד לערכים, כמו לשים מכשול בפני עיוור. מרמת ריבית מסוימת רמת הסיכון של הלקוח עולה וההסתברות שלו לכשל עולה"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל מקיים עתה מסיבת עיתונאים שבה הוא פורס את משנתו לגבי עתיד מערכת הבנקאות הישראלית, ומציג את הניתוח שלו לדרך שבה התמודדו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי עם מגפת הקורונה.

לגבי המינוי של שר האוצר לשעבר משה כחלון ליו"ר של חברה חוץ בנקאית, מבחינת השאלה הערכית בסוגיה, אמר המפקח על הבנקים יאיר אבידן כי "ערכים זה עניין סובייקטיבי. בעיני ריבית דו-ספרתית שהספרה הראשונה שלה היא 2 זה בניגוד לערכים, כמו לשים מכשול בפני עיוור. מרמת ריבית מסוימת רמת הסיכון של הלקוח עולה וההסתברות שלו לכשל עולה. לדעתי כמעט בהגדרה זה מגדיל את ההסתברות לכשל".

לגבי השכר הספציפי של כחלון, בהתחשב שהשר לשעבר עמד בראש הוועדה לשכר הבכירים, אמר המפקח: "אני לא נותן ציונים, כל אדם יעשה מה שהוא מבין".

המפקח אמר לגבי שוק המטבעות הדיגיטליים כי ככל הנראה תהיה הסדרה ראשונית ללקוחות פרטיים עד סוף השנה הנוכחית. בנוגע לתחומים אחרים, מעבר לעניין הפרטי, התהליכים ייקחו עוד זמן.

המערכת עוברת תהליך מאתגר

אבידן פתח את דבריו ואמר כי "הנושא הראשון שעלה מלווה אותנו כל הזמן והוא החזון של הפיקוח על הבנקים. הדגש הראשון הוא המובילות. היא נר לרגלנו. אנחנו נמצאים היום בנקודת זמן שהמערכת הבנקאית והפיננסית עוברת תהליך אבולוציוני שמאתגר את המובילות שלה, המקצועיות וכמובן היוזמה. ההסתכלות האמיתי היא הצרכן, הציבור והמשק ואת טובתם אנחנו רואים יום יום.

"אנחנו קמים בבוקר והולכים לישון בערב עם שאלת היציבות - שמירת כספי הלקוחות, גם בימי הקורונה. לצד זה אנחנו הרשות להגנת הצרכן הבנקאית והגנת הלקוח הבנקאי לנגד עינינו.

"יצירת אמון של הלקוחות במערכת היא נכס משמעותי, בוודאי בהסתכלות על פוטנציאל התחרות. נעשו הרבה מאוד דברים בתחום התחרות, למשל הפרדת חברות כרטיסי האשראי, הקמת הבנק הדיגיטלי, בנקאות פתוחה, ארנקים דיגיטליים, EMV.

יעד מאוד מרכזי שלנו הוא חיזוק המערכת הבנקאית במארז החברתי-כלכלי. היבטים של קפיטלזם קשוב, הכלה פיננסית ועוד.

"אינדיקטורים כלכליים - שיעור התשואה להון של המערכת הכלכלית. יחסי ההון העצמי של המערכת הבנקאית. יש לה את הבאפרים וכריות ההון הראויים מעל דרישות ההון וזה נותן את התחושה שהמערכת הבנקאית הגיעה מוכנה וערוכה למשבר.

"לראות כיצד השינוי ברכיבי ההכנסות השפיע על השורה התחתונה. רואים גידול משמעותי בהוצאות להפסדי אשראי בהיבט הקבוצתי ורואים שחלק מזה מוחזר בדוחות הנוכחיים. רואים קיטון ברווח הנקי של כשניים ורבע מיליארד שקל בהשוואה לשנה שעברה.

"יש גידול משמעותי בפיקדונות, רובו ככולו מוסבר מהיבטי הקורונה שלקוחות רבים המירו על ניירות ערך, קרנות נאמנות ומכשירים פיננסיים אחרים בפקדונות והעדיפו שקל זמין ביד. בעולם האשראי עולם כמעט כמנהגו נוהג. השונות הבולטת היא בעולם של אשראי צרכני".

הבנק הדיגיטלי

אבידן המשיך את דבריו ואמר כי "הבנק הדיגיטלי החדש זו שמחה גדולה. הוא נמצא בתקופה של הרצה וב-1 בספטמבר הוא יפעל לקהל הרחב אם הכל ילך כמו שצריך. היה אתגר גדול לחבר אותו לכל המערכות ואנחנו מצפים שיביא הטבות ללקוחות. זה בנק רזה שנשען על לשכת שירותי המחשוב, שהיא חשובה מאוד להגברת התחרות. פונים אלינו מיזמים, יוזמות, משקיעים נוספים עם רעיונות כאלה ואחרים לבחון פוטנציאל, לבחון בנקים או סולקים חדשים. יש לנו מחלקה שמטפלת בהם וזה אתגר משמעותי.

"במסגרת חקיקת שטרום הייתה החקיקה של הפרדת כרטיסי אשראי. הבנקאות הפתוחה זה הפרויקט של הפיקוח על הבנקים בנושא של למנף את נכס המידע של הלקוח לאפשר לצדדים שלישיים להציע הצעות ערך.

"יש לנו אתגרים צופי פני עתיד ואנחנו חושבים שבעולם התוכן הזה זה חלק מהבסיס להתפתחות מאפייני הצריכה, הבנקאות וחיבור של ביג טקים ופיננטקים להביא ערך לצרכן.

אנחנו הזרוע הארוכה של הרשות לאיסור הלבנת הון

לקוחות עוד מתלוננים שבנקים לא מאפשרים להוציא כספים, יש צפי להסדרה רשמית?
"במהלך חודש מרץ עודכן צו איסור הגבלת הון ואנחנו פועלים לכיוון ההסדרה. הצו ייכנס לתוקפו ב-5 בנובמבר. היום בבנקים יש מדיניות שמחולקת בין לקוחות פרטיים ושם ההסדרה עשויה להיות יותר קלה ויהו מבחנים ברורים.

"שונה הדבר מסוחרים במטבע, ששם ההסדרה היא יותר מורכבת. השאלה הבסיסית איך מביאים למינימום את היכולת של הגורמים שעוסקים בפעילות קרימינלית לעשות בהם שימוש בתוך המערכת. אנחנו הזרוע הארוכה של הרשות לאיסור הלבנת הון. המטרה היא שיזרמו כמה שיותר כסף למערכת, אבל ממקורות חוקיים. עד סוף השנה ברמה הפרטית אני מקווה שתהיה הסדרה. ברמה של הסוחרים זה ייקח יותר זמן".

איך מוודאים שההקלה בפריים תגיע ללקוחות?
"לא הייתה כוונה שהציבור יגיע לשני שליש פריים. הכוונה האפריורית עסקה בכך שלציבור תהיה אפשרות. אין ספק שהעלייה לשני שליש פריים מגלמת סיכון. שיעור ההיקף שניתן עד עכשיו הוא פחות ממה שציפינו שיקרה ואנחנו נחושים להקל על המוצר המשמעותי ביותר בדרך כלל של משקי הבית.

"אנחנו עוסקים בהנגשה והפשטת המוצר ונשתדל לאפשר השוואה נוחה, גם אם המוצר בעל מאפיינים קצת שונים. מצד שני ברור שמוצר המשכנתה הוא מוצר עוגן למערכת ואנחנו צופים שגם התחרות המסוימת בעולם המשכנתאות תגדל, ואז גם עצם המיקוד במוצר יגדיל את התחרות.

בנוגע לכחלון - מה עמדתך הערכית בריבית דו ספרתית, והאם האירוע הזה מלמד שבנק ישראל צריך לקבל סמכויות יותר נרחבות לפקח גם על האשראי החוץ בנקאי?
"ערכים זה עניין סובייקטיבי. בעיניים שלי כמפקח ריבית דו-ספרתית שהספרה הראשונה שלה 2 היא מעבר לערכים, כמעט לשים מכשול בפני עיוור. למדו אותי שמרבית מסוימת שגובים מהלקוח רמת הסיכון שלו עולה. אלה ריביות שמאוד מורכב להחזיר אותם וזה מגדיל את הסיכוי לכשל של הלקוח.

"לעניין הפיקוח, אנחנו עוסקים בעיקר ביציבות וכל עוד השחקנים החוץ בנקאיים הם פסיק קטן לא רואה סיבה שהפיקוח על הבנקים יפקח עליהם.

"אבל אנחנו צריכים לייצר כמדינה יכולות חיתום שלא נשים מכשול בפני עיוור ולייצר סיטואציה שגם גורמים חוץ בנקאיים יפעלו ביכולות חיתום".

האם ראוי ששר אוצר יגביל את שכירי הבנקאים אבל ישתכר לאחר מכן בסכומים האלה?
"אני לא נותן ציונים, בטח לא לשר האוצר לשעבר, וכל אחד יעשה מה שהוא מבין".

צרו איתנו קשר *5988