טריפל | דעה

חסמים יקרים: למה לא כולם מוכרים "טריפל"?

המגבלה שאוסרת על בזק למכור חבילה של של טלוויזיה, טלפוניה ואינטרנט פוגעת ביעילות של השוק ובצרכנים • ישנן דרכים יעילות יותר לפקח על החברה

בזק פורסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר
בזק פורסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר

כשהפריטו את בזק ויצרו את שוק התקשורת הישראלי המודרני, הטילו הגבלות רגולטוריות על החברה הפרטית החדשה. זאת, במטרה לסייע למתחרים חדשים לקום וליצור שוק רב-שחקנים ותחרותי. הגבלה אחת הייתה ההפרדה התאגידית, שאסרה על בזק וחברות-הבת שלה (בזק בינלאומי ו-Yes) להתמזג ברמה המיסויית, והדיון סביב הגבלה זו הוביל לפרשת 4000.

הגבלה שנייה הייתה ההפרדה המבנית, שאסרה על בזק וחברות הבת שלה להציע חבילת "טריפל" (טלוויזיה, טלפון, אינטרנט) במחיר מוזל. זאת בזמן שכל מתחרותיה: סלקום, פרטנר והוט, מציעות את השירות הזה בלי בעיה.

טכנית, אפשר לקנות חבילת טריפל של בזק דרך חברת הבת "אלפא", אבל זו פשוט קנייה מרוכזת משלוש חברות שאסור להן לשתף פעולה או לנהל דברים ביחד. כך למשל, מי שיש לו בעיה באינטרנט צריך להתקשר לשירות הלקוחות של בזק בינלאומי, ומי שמתקלקלת לו הטלוויזיה נדרש להיוועץ בשירות הנפרד של Yes. לכל חברה יש הנהלה, מטה וניהול חשבונות משלה, והדבר מייקר משמעותית את השירות שבזק מציעה, ומכאן - את המחיר שאנחנו משלמים.

חוסר יעילות מכוון

ההגבלה הופכת בכוונת מכוון את בזק לפחות יעילה, כדי לתעדף את מתחריה וכדי ליצור שוק תחרותי. הרגולציה הזאת הייתה אולי הכרחית אחרי ההפרטה, אבל מאז שוק התקשורת השתנה ונהיה תחרותי הרבה יותר. סלקום ופרטנר, למשל, מחזיקות מעל 200 אלף מנויים כל אחת בתחום הטלוויזיה.

יכול להיות שהיום הרגולציה הזאת פוגעת בתחרות יותר מאשר מסייעת לה, משום שבזק לא יכולה להציע את המוצר שלה במחיר תחרותי ויעיל כמו המתחרים. רשות התחרות (אז הרשות להגבלים עסקיים) תמכה בזמנו בהגבלה, אך מאמינה שכיום היא עושה בעיקר נזק.

רשות התחרות אמרה כי "החליטה הממונה (על התחרות, מיכל הלפרין, ע"א) לאפשר לחברות הבנות של בזק (פלאפון, yes ובזק בינלאומי) למכור חבילות תקשורת הכוללות תשתית אינטרנט, ספק אינטרנט ושירותי טלוויזיה ללא חובה למכור את שירותי הטלוויזיה במחיר מופרד". בעיניה, הדבר גם פוגע בהיצע התוכן בישראל, ואישור המיזוג "יאפשר גמישות גדולה יותר בכל הנוגע לרכש תוכן זר", שהיום קשה יותר כשבזק מחויבת להפריד בין שירותי האינטרנט לטלוויזיה.

לעומתה, במשרד התקשורת מאמינים שגם היום, 17 שנים לאחר הפרטת בזק, מוקדם מכדי להסיר את ההפרדה המבנית בחברה. זאת, בשל הסכנה ל"עקיפה של ההפרדה המבנית הנוהגת על החברה וגם מפני החשש מכוחה של הקבוצה ופגיעה בתחרות". החשש, למעשה, הוא שהורדת המחיר בידי בזק תכריח גם את מתחרותיה להוזיל מחירים, דבר שיפגע ברווחי המתחרים ומכאן בהשקעה שלהם בתשתית, בעיקר בדור 5 בסלולרי. משום שמשרד התקשורת אחראי על פריסת התשתית, הוא מתעדף זאת גם על חשבון המחיר לצרכן שאותו אנחנו משלמים.

רגולציה ייחודית

עם זאת, יש פתרונות נוספים מלבד המגבלה השרירותית על בזק, שיוצרת חוסר יעילות באופן מכוון. ניתן לבצע דה-רגולציה בשוק התקשורת, תוך סינכרון עם רגולציית התקשורת המקובלת בעולם. היום המשרד אוסר על מכירת סמארטפונים עם חבילת סלולר "בילט-אין", ואוסר גם על חוזים מוסכמים-מראש לפרקי זמן של שנתיים. הגבלות אלה, שאינן מקובלות במדינות מערביות רבות, פוגעות ברווחי המתחרים אותם המשרד מנסה לשמר. נוצר מצב מוזר, שבו מטילים רגולציה כדי לפצות על השפעותיה השליליות של הרגולציה הקודמת.

אני מציע גישה אחרת - לפתוח את השוק ולאפשר התקשרות חוזית חופשית בין החברות לבין הצרכנים. את התשתיות בפריפריה משרד התקשורת יודע לסבסד כשהוא רוצה, ואת השוק עצמו צריך לפתוח לתחרות, בדיוק כמו שדורשת הממונה על התחרות.

לקריאה נוספת:

רשות התחרות אישרה לחברות-הבנות בבזק למכור חבילות טריפל בהנחה

משרד התקשורת דחה בקשת בזק לשיווק חבילות טריפל

מתווה הסיבים האופטיים קיבל את אישור הממשלה