צעד היסטורי לאיחוד: יתחיל לגייס במשותף 750 מיליארד אירו בשווקים

הכסף יגויס לקרן שתעניק תמריצים לשיקום מדינות האיחוד האירופי שנפגעו מהקורונה • הנציבות האירופית תפנה בימים הקרובים לבנקים כדי לגייס 80 מיליארד אירו באגרות חוב

אורסולה פון דר לאיין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Associated Press, John Thys, Pool
אורסולה פון דר לאיין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Associated Press, John Thys, Pool

אחרי עיכוב של חודשים ארוכים, אולם במה שנחשב לציון דרך היסטורי בהעמקת האינטגרציה באיחוד האירופי, הסכימו 27 המדינות החברות בגוש על תחילת פעולתה של "קרן שיקום" שתגייס לראשונה חוב משותף. הנציבות האירופית הודיעה כי תפנה לבנקים ביבשת בימים הקרובים ותתחיל לגייס כ־80 מיליארד אירו באגרות חוב, מתוך סך כולל של 750 מיליארד אירו לקרן, המכונה NextGenerationEU.

הנציבות תנהל ותפקח על גיוס וחלוקת הכספים מהקרן, שהיא למעשה תוכנית תמריצים משמעותית לשיקום מדינות האיחוד האירופי ממשבר הקורונה. הקרן תורכב מנתח של כ־390 מיליארד אירו, שיחולקו כמענקים למדינות שנמצאות בקשיים כלכליים, וכ־360 מיליארד אירו שיינתנו כהלוואות בריבית נמוכה יחסית. הנציבות יצרה רשת של 38 בנקים אירופיים גדולים, ביניהם BNP פאריבס הצרפתי, "דויטשה בנק" הגרמני ו"אוניקרדיט" האיטלקי, לגיוס מהיר של הכסף.

גרמניה התנגדה למהלך במשך שנים

האיחוד האירופי הסכים על הצעד ביולי 2020, כאשר גרמניה - שהתנגדה במשך שנים למהלך המשמעותי - חזרה בה בעקבות איומים מרומזים מצד ספרד ואיטליה כי האיחוד האירופי "יעמוד בפני פירוק" ללא הקמת הקרן. ברקע הקמתה עמד משבר הקורונה, חוסר הסולידריות שהפגינו המדינות החברות בתחילת המשבר וסיכויי החלמתן של מדינות אחרות.

החוב המשותף אמור להוזיל משמעותית את עלות ההחזר למדינות דרום אירופה, על חשבון המצב הפיננסי האיתן של שכנותיהן מצפון. ההסכמה הגרמנית יצרה קרע עם חבורת מדינות צפוניות - ביניהן הולנד, דנמרק, פינלנד ואוסטריה - אך לבסוף הוסכם על הקמת הקרן ועל עמידה ביעדים פיננסיים מצד המדינות שיקבלו את הכסף.

כאמור, כמחצית מהקרן תינתן במענקים שאינם דורשים החזר למדינות שנפגעו משמעותית במגפת הקורונה, כמו איטליה (69 מיליארד אירו), ספרד (70 מיליארד אירו), יוון (18 מיליארד אירו) ופולין (23 מיליארד אירו), בין היתר. כל המדינות הגישו תכניות מפורטות לנציבות האירופית, כדי לקבל את אישורה לשימוש בכספים.

הקרן נחשבת לחלק מהמדיניות המרחיבה של האיחוד האירופי, לצד הצעדים המוניטריים של הבנק המרכזי האירופי, ומשמעותה השקעה גדולה בתשתיות, בדיגיטליזציה ובכלכלה ירוקה בשנים הקרובות. "הנציבות האירופית מוכנה ללכת לשווקים ולגייס כסף כדי להפוך את האיחוד לירוק יותר, דיגיטלי יותר ועמיד יותר", צייצה השבוע נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין.

13% מהסכום יועבר בחודשים הקרובים

חלק מהמדינות מחכות בקוצר רוח לכספים מברלין. באיטליה, שבה תתווסף הלוואה של כ־130 מיליארד אירו למענק בגובה 69 מיליארד, עומד סכום העתק במרכז מדיניות ממשלת החירום שבראשה עומד מריו דראגי ושבה כבר הוצגה תכנית מפורטת לחלוקת הכסף בשנים הבאות. הנציבות האירופית צפויה להזרים כ־13% מסכום הכסף הכולל בתשלום ראשון למדינות הזכאיות בחודשים הקרובים. תשלומים נוספים יהיו תלויים בעמידה בתכניות שכבר הוגשו לאישור על ידי בריסל. תהליך האישור טרם הסתיים.

נשיא צרפת עמנואל מקרון, שדוחף באופן עקבי את האיחוד האירופי לכיוון העמקה גדולה יותר של היחסים, שיבח את השקת "התוכנית ההיסטורית" בתום פסגה צרפתית־גרמנית בין הממשלות שהסתיימה השבוע, ושנועדה לסמל את היחסים המיוחדים בין האויבות לשעבר.