תשתיות | דעה

דרוש שר לקידום תשתיות

הזנחה של שנים מצד ממשלות ישראל לדורותיהן עולה למשק הישראלי מיליארדים רבים מדי שנה • הגיעה העת להשקיע את המיליארדים הללו בחזרה ולהזניק את מדינת ישראל קדימה

עבודות תשתיות בכביש / צילום: תמר מצפי
עבודות תשתיות בכביש / צילום: תמר מצפי

במהלך נאום מאה הימים של ג'ו ביידן שנישא לפני מספר חודשים, הציג הנשיא שוב את תוכניתו לקידום תשתיות בארצות-הברית בהיקף אסטרונומי של 2 טריליון דולר.

מדובר בסכום בלתי נתפס שיתפרס על פני עשור, אשר עתיד להקפיץ קדימה את התשתיות הפיזיות של ארה"ב באמצעות שיפוץ כבישים, שיקום גשרים, הוצאת צינורות עופרת ממערך אספקת המים הלאומי, התמודדות אמיתית ומגוונת עם משבר האקלים, חיזוק התחרותיות של ארה"ב (בעיקר מול כוחה העולה של סין) וזאת לצד שורה ארוכה של פרויקטים שנועדו ליצור מיליוני משרות (התוכנית נקראת באנגלית American Jobs Plan).

אל מול התוכניות מעוררות ההשראה ורחבות ההיקף בארצות-הברית, אצלנו בינתיים עסוקים בימים אלו בניסיונות להקים ממשלה לאחר ארבע מערכות בחירות בשנתיים האחרונות והיעדר תקציב מדינה.

דווקא כעת, בעת הדיונים המרתונים להקמת ממשלה חדשה בישראל, חשוב לפעול ולעגן עוד בשלב ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-36 את הקמתו של משרד חדש ובעל סמכויות נרחבות לקידום התשתיות בישראל ולמנות בראשו שר שיתחייב לפעול ללא ליאות לטובת קידום מטרות אלו.

בנוסף יש להקים ועדת שרים ייעודית לנושא, קרי קבינט תשתיות, אשר השר הנבחר יעמוד בראשה ויהיו חברים בה שאר שרי הממשלה הדרושים לטובת הגשמת מטרות ויעדי המשרד.

על המשרד לכלול את כלל הגופים החיוניים החל משלב התכנון, קרי את הוועדה הלאומית לתשתיות לאומיות ואת גופי הביצוע הממשלתיים השונים המפוזרים כיום במספר משרדים שונים.

מאחר ואף שר לא "מתנדב" לוותר על יחידות ממשרדו פתאום באמצע הקדנציה, חשוב להזדרז ולבצע את השינויים המבניים הנדרשים עוד בטרם תושבע הממשלה, ולעגן אותם בקווי היסוד של הממשלה החדשה.

בנוסף יש לרתום לטובת המשימה הלאומית הזו את החלקים הרלוונטיים באגפי התקציבים והחשב הכללי וכמובן את המעטפת המשפטית במשרד המשפטים שתסייע בקידום חקיקת בזק לטובת קידום פרויקטים אלו.

לחלק מהקוראים ייתכן שהמבנה המוצע יזכיר את ארגז הכלים שעמד לרשותו של שר האוצר הקודם לפתרון משבר הדיור ועוגן בהסכמים הקואליציוניים בשנת 2015, אך ללא ספק כעת, באמצע שנת 2021, יש לגבש במהירות ארגז כלים חדש ונמרץ שייתן פתרונות אפקטיביים, חלקם קצרי טווח וחלקם ארוכי טווח, למצוקת התשתיות החריפה השוררת כיום בישראל.

מאות אלפי יחידות דיור, בעיקר באזורי הביקוש, שאושרו בתוכניות בניין עיר תקפות ללא יכולות לקרום עור וגידים בין השאר בשל חסמי תחבורה, היעדר פתרונות לטיפול במים וביוב ועוד.

על מצב התנועה בכבישים והפקקים האינסופיים אין צורך להכביר במילים, ונדמה כי רק גיבוש פתרונות מקיפים להסעות המונים יתנו מזור אמיתי למצוקה זו, שרק הלכה והחריפה עם היציאה ממשבר הקורונה.

הזנחה של שנים מצד ממשלות ישראל לדורותיהן (הרי על רכבת תחתית בתל אביב מדברים כבר משנות השבעים של המאה הקודמת) עולה למשק הישראלי מיליארדים רבים מדי שנה. הגיעה העת להשקיע את המיליארדים הללו בחזרה ולהזניק את מדינת ישראל קדימה.

השקעה זו, שתבוצע באמצעות מקורות מימון חלקם תקציביים וחלקם חוץ תקציביים בשיתוף המגזר העסקי ושוק ההון, תחולל קפיצת מדרגה משמעותית באיכות החיים של כל אזרחי המדינה. דווקא המציאות הפוליטית המורכבת אליה נקלעה מדינת ישראל, יכולה להצמיח כעת פירות מתוקים בדמות שידוד מערכות וטיפול יסודי וארוך טווח לפרק זמן של עשור לפחות בתשתיות- זהו בהחלט כורח השעה.

הכותב הוא סמנכ"ל מטה הדיור הלאומי במשרד האוצר לשעבר