"יש אלפי עמותות במדינה שפועלות ללא שקיפות ודיווח, חלקן מנהלות מיליונים"

עו"ד אייל גלובוס, שכיהן עד לאחרונה כראש רשות התאגידים, מספר על הקושי בפיקוח על עמותות בשל משאבים מוגבלים של רשם העמותות • בראיון ראשון לגלובס מאז פרישתו, מתייחס גלובוס לאחריותו של רשם ההקדשים לאסון הר מירון ולמידת ההתערבות הפוליטית ברשות

אייל גלובוס / צילום: איל יצהר
אייל גלובוס / צילום: איל יצהר

"יש היום אלפי עמותות המתנהלות מתחת לרדאר של המדינה, למרות שלפי החוק הן נדרשות לדווח על פעילותן", אומר עו"ד אייל גלובוס, שעמד בראש רשות התאגידים עד לאחרונה ובמסגרת תפקידו שימש גם כרשם העמותות. בנובמבר האחרון עזב את התפקיד לאחר כהונה של שש שנים ולאחר 25 שנה בשירות הציבורי. במאי האחרון הצטרף כשותף למשרד עוה"ד דורון-טיקוצקי-קנטור-גוטמן-נס ועמית גרוס, שם הוא מנהל מחלקה בתחום העמותות והמגזר השלישי.

במהלך כהונתו כרשם העמותות פעל גלובוס לחשיפת עמותות הפועלות ללא שקיפות וללא דיווח על פעילותן. לדבריו, רבות מהעמותות לא מדווחות על פעילותן כנדרש, ולמדינה יש קושי לפקח על כל אחת בשל משאביו המוגבלים של הרשם. "במסגרת מבצע נרחב אותרו מאות עמותות פעילות שלא פוקחו, חלקן עמותות המנהלות מיליונים", הוא מספר.

עמותות רבות אינן מבינות שהן למעשה כמו חברה עסקית, אומר גלובוס, שפיקח על הוצאות העמותות והתערב בשכר בעלי תפקידים במקרים של הוצאות חריגות. לדבריו, רבות מהעמותות נכנסות לחובות וטועות בהתנהלות מול עובדים ובנקים.
גלובוס הצטרף לשירות המדינה ב-1996 כעו"ד במשרד האוצר ומשם עבר למשרד המשפטים, ושימש כראש האגף לסיוע המשפטי עד למינויו לרשם התאגידים. כחלק מתפקידו כראש רשות התאגידים שימש גלובוס גם כרשם החברות, רשם ההקדשים, רשם המשכונות ורשם המפלגות. בראיון ראשון לגלובס מאז פרישתו, הוא מספר על הקשיים בפיקוח על העמותות, הטיפול בהקדשים ציבוריים ועל הליך הביקורת על קק"ל.

"לא בודקים כל הקדש"

בעקבות האסון באחרונה בקבר הרשב"י בהר מירון, שבמסגרתו נהרגו 45 בני אדם ו-102 נפצעו עלה לכותרות תפקידו של רשם ההקדשים. הקבר וסביבתו מוחזקים על ידי ארבעה הקדשים של העדות הספרדית והאשכנזית, ומזה שנים הם נמצאים במחלוקת משפטית מול המדינה בשאלת השליטה בהר. ההקדשים של הר מירון אינם רשומים בפנקס ההקדשים הציבוריים.

גלובוס, שכיהן כאמור גם כרשם ההקדשים, מסביר כי מאחר שההקדשים לא נרשמו כהקדשים ציבוריים, לא ניתן היה לפקח על התנהלותם. קיימת מחלוקת אם הסמכות נתונה לבית הדין הרבני או לרשם ההקדשים מכוח היותם הקדשים ציבוריים.

הקדש הוא ישות משפטית שמנהלת נכסים לטובת מטרה ציבורית או ציבור מסוים. לדברי גלובוס, היקף הכספים השייכים להקדשים הציבוריים מוערך במיליארדי שקלים, זאת מעבר לאלף נכסי מקרקעין המוחזקים על ידם. לכל הקדש יש נאמן שמנהל אותו, כך שהייעוד של הנכס או של הכסף יהיה בהתאם לרצונו של נותן ההקדש.

תפקידו של רשם ההקדשים הוא להבטיח שנכסים שיועדו למטרה ציבורית ישמשו למטרתם בהתאם לרצון המקדישים. לדברי גלובוס, "תפקיד הרשם לא בא להחליף את בעלי התפקידים", אך תפקידו רחב ונועד לוודא שהחלטת ההקדש סבירה". הוא מציין כי "קשה מאוד לפקח על כמות כה גדולה של הקדשים. מטפלים בתלונות - ולא בודקים כל גוף אחד אחד".

המהפך בקק"ל

גוף נוסף שגלובס פיקח עליו הוא קק"ל. ב-2014 עברה קק"ל שינוי היסטורי שהוביל היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, מחברה פרטית לחברה לתועלת הציבור (חל"צ) לפי חוק החברות. הרקע למהלך היה שורת תחקירים טלוויזיוניים שחשפו בעייתיות גדולה בהתנהלות. קק"ל שמקבלת מיליארדים מכספי הציבור, חויבה לחשוף את התנהלותה הכספית ולהגיש דוחות לרשם ההקדשים שיעמדו לעיון הציבור.

גלובוס מספר על הקושי בפיקוח על גוף כמו קק"ל. "זה היה אתגר גדול מאוד", הוא אומר. "לא היו לחצים פוליטיים. פנינו למשרדי רואי חשבון. במסגרת הביקורת עלו ממצאים בעייתיים. שלחנו להתייחסות של קק"ל, ואז התחיל דו שיח ארוך של בדיקות חוזרות. כבר עצם תהליך הביקורת שינה לחיוב דברים בקק"ל, למשל איך קק"ל מחליטה למי היא מעבירה כספים".

ביקורת איטית

באשר לביקורת על הקצב האיטי של הבדיקות בקק"ל ועל כך שעד היום לא פורסם דוח על התנהלותה, הוא משיב: "לא הייתה דרך קצרה שתעמוד במבחן הביקורת. "זו ביקורת ענק. קק"ל היא גוף שמחזיק הרבה מאוד כסף, תרומות וקרקעות, ולכן הבדיקה מורכבת. היה ברור שהביקורת תיקח הרבה זמן. זה הליך עם חומרים ומסמכים רבים שמתייחס לתקופה ישנה. זו חברת ענק, זה כמו לעשות ביקורת על כל משרד המשפטים. ניסיתי לזרז את הטיפול. לחצתי על הגורמים במשרד המשפטים לזרז, אבל זה לא פשוט.
"יושבים צוותים שעובדים עבור קק"ל ויש איתם מחלוקות שונות, לא רק על הממצאים, אלא גם על תקופת הדוח. כל אחד חושב שצריך לבדוק תקופה שלא רלוונטית לגביו".

התערבות פוליטית

גלובוס מונה לתפקידו כראש רשות התאגידים על ידי ועדת האיתור באישור הממשלה, ועבד בתקופתם של שרי המשפטים ציפי לבני, איילת שקד, אמיר אוחנה ואבי ניסנקורן. על היחס בין בכירים במשרדי ממשלה לבין פוליטיקאים הוא אומר כי "כאשר מתחלף שר, מתחלפת גם מדיניות. הגישה היום של הגורמים הפוליטיים היא יותר להתערב.
"זה לא 'שלטון הפקידים', כי אנחנו לא פקידים. אני הייתי מנהל במשרד המשפטים. האיזון הוא מאוד פשוט. הגורמים הפוליטיים יכולים לקבוע סדרי עדיפויות, אבל שר לא יגיד לי לתת אישור ניהול לעמותה או לא".

הדילמה סביב רישום מפלגתה של לריסה טרימבובלר

אחד מתפקידיו המעניינים של עו"ד אייל גלובוס כראש רשות התאגידים היה רשם המפלגות. בתקופת כהונתו התקיימו חמש מערכות בחירות לכנסת שיצרו עבודה רבה. רשם המפלגות הוא זה שקובע מי מוסמך להגיש רשימה לוועדת הבחירות המרכזית. המפלגות המבקשות להירשם מפורסמות והציבור יכול להתנגד לרישומן.

גלובוס נדרש להכריע בדצמבר 2019 אם מפלגתה של לריסה טרימבובלר, אשתו של יגאל עמיר, הרוצח של רה"מ יצחק רבין ז"ל, תוכל להירשם כמפלגה. "היו לי לבטים. הייתה טענה שעמיר עומד מאחורי המפלגה", אומר גלובוס. אולם לדבריו, שיקול הדעת שקבע החוק לרשם המפלגות הוא מצומצם, ולכן הוא איפשר לרשום את המפלגה בתנאי שטרימבובלר תצהיר כי אינה תומכת ברצח רבין. "משטר דמוקרטי מאפשר ריבוי דעות, גם אם הן חריגות, והרשם צריך להבחין בין שיקולים פוליטיים לבין שיקולים שהם לא לגיטימיים, כמו התנגדות לדמוקרטיה". 

דילמה אחרת שהגיעה לפתחו של גלובוס הייתה מפלגה שקראה לעצמה "דמוקרטורה". "התלבטנו האם זה נוגד את הדמוקרטיה, מה משמעות השם? האם דמוקרטיה או דיקטטורה? אני יכול לבדוק לפי השם ולפי ידע אחר שמגיע אליי". בסופו של דבר מפלגת "דמוקרטורה" אושרה משלא נמצאה הוכחה כי מטרתה לפעול נגד הדמוקרטיה.

עו"ד אייל גלובוס

אישי: בן 58, גרוש + 2 ילדים, גר במבשרת ציון
מקצועי: ראש רשות התאגידים לשעבר. עבד 25 שנה בשירות הציבורי, לשעבר מנהל האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. שותף וראש מח' עמותות במשרד דורון-טיקוצקי-קנטור-גוטמן-נס וגרוס. תואר ראשון במשפטים וכלכלה ותואר שני במינהל עסקים
עוד משהו: אביו היה רשם החברות, וסבו היה היועמ"ש של משרד הבריאות