שר האוצר: המשנה ליועץ המשפטי חוסם את הפיצוי לעסקים בערים המעורבות

"ביקשנו לאשר פיצוי עקיף לעסקים בערים המעורבות שנפגעו במהלך המבצע, המשנה ליועמ"ש לא אפשר זאת". כך אמר שר האוצר ישראל כ"ץ בפתח דיון ועדת הכספים בנושא הפיצויים לנזק עקיף במבצע "שומר חומות". השאלה מי יפצה את בעלי העסקים בערים המעורבות בהן היו התפרעויות, שריפת עסקים ופגיעה רבה ברכוש (מעבר לגילויי האלימות ואירועי הלינץ' שאירעו) העסיקה בשבועות האחרונים את בעלי העסקים בערים אלו. בדיון הקודם בוועדת הכספים הציגו נציגי משרד האוצר ורשות המסים מתווה פיצוי בגין נזקים עקיפים לעסקים בטווח של עד 40 ק"מ - מתווה שהותיר מחוץ לפיצוי את כל בעלי העסקים בערים המעורבות.

הבוקר חשף שר האוצר כי התכוון לפרסם מתווה שכולל פיצוי גם לעסקים בערים אלו, אך היועץ המשפטי לא איפשר זאת. בנוסף הודיע כ"ץ כי לאחר בחינת המתווה הראשון שפורסם, הורחב הפיצוי ב"מסלול שכר" (במסגרתו מעסיק יוכל להגיש תביעה לקבלת החזר בגין שכר ששילם לעובדים עבור ימי היעדרותם) גם לעסקים עד טווח 80 קילומטרים.

בפתח הדיון אמר כ"ץ כי "זה דיון חשוב מאוד לכל מי שנפגעו בסבב הלחימה האחרון. יש את הפיצוי הישיר - בעניין הזה אנשי מס רכוש, רשות המסים עשו עבודה יוצאת מהכלל, מהרגע הראשון, ליווי בזמן אמת. ביקרתי כמעט בכל הערים שנפגעו, ראיתי שהדברים נפגעים. ישבתי לראות באיזה נושאים אנחנו יכולים לסייע ואנחנו עושים זאת.

"לעניין הפיצוי העקיף שנידון פה, יש חוק עד 7 קילומטר (מרצועת עזה) ויש נורמה שנקבעה עד 40 קילומטר בצוק איתן ובמבצעים אחרים, לכן זה היה מובן מאליו. הייתה סוגיה אחת שהייתה חריגה לעומת פעמים קודמת, וזו הנחיית פיקוד העורף לא קיים לימודים עד 80 קילומטר, ולכן שקלתי והחלטתי להוסיף את "מסלול השכר" בין 40 ל-80 קילומטר, שמי שנעדר בטווח הזה המעסיקים ששילמו לו את השכר, יכלו להיכנס למסלול שכר. זו נקודה מאוד חשובה שיכולה לאפשר את מתן הפיצויים במסלול הזה".

באשר לערים המעורבות אמר כ"ץ: "קיימתי דיונים וחשבתי שצריך לקבוע כללים מיוחדים לערים המעורבות, לגבי הפיצוי הישיר זה הוגדר כפעולות איבה. חשבתי שמלבד הפיצוי הישיר יש צורך גם בפיצוי עקיף. הקריטריון שגיבשנו הוא עסק שנפגע תוך כדי ימי המבצע והיה סגור 7 ימים ומעלה, זכאי גם לפיצוי העקיף. על מנת לאפשר את זה גם בערים המעורבות, קבעתי שזה יהיה בכל ישוב. אותה הסמכה שיש לשר לעשות זאת באופן כללי, חשב נציג היועמ"ש מאיר לוין שזה לא אפשרי. אם היה ניתן באופן חוקי, הייתי מבקש לעשות את זה, אם צריך לחוקק, אז שהכנסת תחוקק את זה במהירות".

בתגובה לדברים שאל יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "למה בעל החנות או העסק בעכו שהיה סגור, בין אם הוא יהודי או ערבי, למה אי אפשר לפצות אותו בפיצוי שהשר הציע?! היועמ"ש אמר ונעבור לדום? אני רוצה להעביר את זה".

 זעם בקרב ארגוני העסקים והמעסיקים

הדיון המתקיים הבוקר הוא הדיון השני בתקנות הפיצוי בגין נזקי מבצע "שומר החומות". הדיון מתקיים על רקע הודעת משרד האוצר כי רק עסקים בטווח 40 ק"מ מהרצועה יפוצו על הנזקים הכלכליים העקיפים שנגרמו בתקופת מבצע "שומר החומות" (הפסד רווחים, תשלומים לעובדים ששהו בבית, סגירת העסק למשך שבוע ועוד). כוונה זו עוררה זעם בקרב ארגוני העסקים והמעסיקים במשק, מה שהוביל לכך שהדיון הקודם בנושא היה סוער במיוחד.

הדיון בוועדת הכספים סובב כאמור סביב תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) שהציג משרד האוצר בתחילת החודש. על פי התקנות המוצעות, בעלי עסקים שעסקם נמצא בטווח של 40-0 ק"מ מרצועת עזה יוכלו להגיש תביעה לקבלת פיצוי על פי המסלולים כפי שנקבע ב"צוק איתן".

המסלול הראשון הוא מסלול מחזורים שמפצה בגין ירידה במחזור העסקי בתקופה של מאי או מאי-יוני 2021 (תלוי האם העסק מדווח על בסיס חודשי או דו-חודשי) בהשוואה למאי או מאי-יוני 2019 (כיוון שבשנת 2020 התרחש משבר הקורונה, מוצע להשוות את התקופה לשנת 2019 שהיא שנה עם מחזורים רגילים). במסלול זה תקרת הפיצוי היא סכום של מיליון שקל.

המסלול השני הוא מסלול שכר עבודה במסגרתו מעסיק יוכל להגיש תביעה לקבלת החזר בגין שכר ששילם לעובדים עבור ימי היעדרותם. במתווה זה הפיצוי יעמוד על סכום של 370 שקלים ליום עבודה לכל עובד. פיצוי זה ניתן בגין היעדרות של עובד שנאלץ להעדר עקב הנחיות פיקוד העורף בדבר סגירת מוסדות חינוך או עובד אשר נדרש להשגיח על ילדו בשל המצב הביטחוני. הפיצוי במסלול זה הורחב כך שלקבלת פיצוי במסלול זה זכאים גם עסקים שהעובדים שלהם מתגוררים בטווח של 80-0 ק"מ מרצועת עזה. מדובר על הרחבת מתווה הפיצויים ביחס למתווה שנקבע במבצע "צוק איתן".

מסלול נוסף הוא מסלול חקלאים. במסלול זה יוכלו חקלאים לקבל פיצוי על פי מספר העובדים בשטח החקלאי והקירבה הגאוגרפית של השטח לרצועת עזה. הפיצוי במסלול זה נקבע לפי המרחק מרצועת עזה: 7-0 ק"מ - סכום של 3,465 שקל מוכפל במספר העובדים המועסקים בשטח שנפגע; 20-7 ק"מ - סכום של 2,355 שקל מוכפל במספר העובדים המועסקים בשטח שנפגע; 40-20 ק"מ - סכום של 1,387 שקל מוכפל במספר העובדים המועסקים בשטח שנפגע.

בנוסף, יינתנו הקלות במתווה הפיצוי במסלול האדום (עסקים בטווח של עד 7 ק"מ מרצועת עזה) שהוא המסלול שמופיע בתקנות העיקריות. הקלות אלו כוללות, בין היתר: ביטול התנאי לפיו נדרשת הפסקת פעילות למשך 24 שעות עבור עסקים בענפי התעשייה, אולמות אירועים ומוסדות תרבות, לצורך קבלת פיצוי על נזק עקיף ; ביטול התנאי לפיו נדרשת הפסקת פעילות למשך שבוע עבור עסקים בענפי מסחר ושירותים, לצורך קבלת פיצוי על נזק עקיף.

ויכוח בין המשרדים על פעולות האיבה; הדיון יימשך מחר

במהלך הדיון ביקשו שר האוצר וחברי הוועדה לקבוע, כי גם נזק עקיף כתוצאה מהמאורעות בערים המעורבות שהתבטא בסגירת עסק ל-7 ימים ומעלה, יזכה לפיצוי, אך אנשי משרד המשפטים והייעוץ המשפטי באוצר טענו כי אין הסמכה לשר לקבוע מנגנון זה בחוק הקיים, וכי סמכותו לעניין מאורעות כאלה בעת לחימה הינה לעניין נזק ישיר בלבד.

לאחר דין ודברים, בהם ביקשו יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ויתר חברי הוועדה לקבוע כי המעשים הינם בגדר פעולות איבה בעת מלחמה, עמדה שנדחתה על ידי הייעוץ המשפטי לאוצר ואנשי משרד המשפטים, הוחלט כי הדיון ימשך מחר, כאשר הגורמים המקצועיים יועצו בניהם למציאת פתרון לתוואי פיצוי זה. במסגרת המתווה המדובר - עסק שניזוק בתקופת המבצע בשל המהומות וספג פגיעה ישירה כתוצאה מההתפרעויות או כתוצאה מפגיעה מעזה, והיה סגור בשל כך 7 ימים ומעלה, יהיה זכאי לנזק עקיף בגין השבתת הפעילות, במסגרת תשלום שכר או מסלול מחזורים.

לצד כך, הסכים שר האוצר לדרישת חברי וועדת הכספים וארגוני המעסיקים במשק, לקבוע כי במסגרת מסלול פיצוי הנוגע לשכר עבודה - מתווה לפיצוי מעבידים ששילמו שכר לעובדים שנעדרו עקב מצב הלחימה, אשר מתגוררים במרחק של עד 80 קילומטרים מגבול רצועת עזה, הפיצוי יעמוד על סכום של 430 שקל ליום עבודה לעובד, זאת תחת סכום של 370 שקל שנקבע בתקנות המקוריות, שהתבסס על הסכום שנקבע בשנת 2019. זאת, בהמשך לתיקון התקנות וקביעת המרחק על 80 קילומטר, תחת 40 קילומטר עד כה במבצעים הקודמים. שר האוצר השיב בחיוב לבקשת חברי הוועדה לשינוי הסכום, כאשר חבריה ציינו כי יש לעדכן את סכום התשלום נוכח חלוף השנים.

עוד נקבע לדרישת הוועדה והמעסיקים, ובהסכמת שר האוצר, כי במסגרת "מסלול מחזורים" - מתווה לפיצוי עסקים הממוקמים במרחק של עד 40 קילומטרים מגבול רצועת עזה, בהתאם לירידה במחזור העסקים, תקרת הפיצוי תעמוד על מיליון וחצי שקל, במקום מיליון שקל בלבד בנוסח התקנות שהובאו לפתח הוועדה.

נוכח חילוקי הדעות לעניין פיצוי עקיף לעסקים בישובים מעורבים במסגרת מבצע 'שומר חומות', נקבע כי הגורמים המקצועיים יועצו בניהם למציאת מענה גם למצבים אלה והדיון בתקנות ימשך מחר.

עיקר הפגיעה במהלך מבצע "שומר החומות" אכן התרחשה במחוז הדרום

בדיון הקודם שנערך אמר מנהל רשות המסים כי מעל 80% מהנזקים נגרמו בטווח 40 ק"מ מרצועת עזה, ואין הצדקה לפצות עסקים מעבר לטווח זה. לקראת הדיון השני ערך מרכז המחקר של הכנסת מסמך מסכם של הנזקים ברחבי הארץ, ובחן בין היתר את היקף הנזקים לפי מיקום. מהבדיקה עולה, כי מתוך 7,692 תביעות שנפתחו במס רכוש בגין נזקים ישירים לרכוש במהלך מבצע "מגן החומות", 52.5% נעשו בעקבות נזקים באזור הדרום, 39.7% באזור המרכז, 4.2% באזור הצפון ו-3.6% באזור ירושלים. הערים המובילות במספר התביעות הן אשקלון - עם 23.6% מכלל התביעות בארץ, ואשדוד - עם 12.4% מכלל התביעות בארץ.

55.5% מהנזקים הם נזקים שנגרמו למבנים, 41.4% הם נזקים שנגרמו לרכבים, 2.9% נזקים לנכסים אחרים ו-14 תביעות נפתחו בגין נזק לחקלאות (0.2% מהתביעות).

מרכז המחקר של הכנסת בחן את התפלגות התרעות "צבע האדום" של פיקוד העורף במהלך מבצע "שומר החומות" (בין 9 ל-21 במאי) לפי המרחק הגאוגרפי מרצועת עזה (בק"מ) ומבדיקה זו עלה כי מתוך 7,044 התרעות "צבע אדום" במהלך המבצע 32.4% היו בטווח של 7-0 ק"מ מרצועת עזה; 14.2% היו בטווח של 20-7 ק"מ מרצועת עזה; 31.1% היו בטווח של 40-20 ק"מ מרצועת עזה; ו-22.2% בטווח של מעל 40 ק"מ מרצועת עזה.

מבדיקת מרכז המחקר עולה כי עיקר הפגיעה במהלך מבצע "שומר החומות" אכן התרחשה במחוז הדרום. מחוז הדרום (לפי הגדרות הלמ"ס) כולל שתי נפות - נפת אשקלון ונפת באר שבע. הטווח של 40-0 ק"מ מרצועת עזה כולל את כל נפת אשקלון וחלק מנפת באר שבע.

נציגי רשות המסים העריכו בדיון הראשון בוועדת הכספים את הנזקים העקיפים של מבצע שומר החומות בכ-2 מיליארד שקלים. אומדן זה ניתן על פי מתווה הפיצויים שלפיו עסקים שעובדיהם מתגוררים עד 40 ק"מ מהרצועה יהיו זכאים לפיצוי במסלול שכר עבודה.

על פי בדיקת מרכז המחקר של הכנסת, לאור הרחבת הזכאות לקבלת פיצוי במסלול שכר העבודה עד 80 ק"מ מהרצועה, צפוי כי היקף הפיצויים בגין נזקים עקיפים יהיה גבוה יותר מאשר האומדן הראשוני. כמו כן, נאמר כי הפיצויים שניתנו בעד נזקים עקיפים של מבצע "צוק איתן" היה כ-1.4 מיליארד שקל והיקף הנזקים הישירים היה כ-200 מיליון שקל, אך על פי מרכז המחקר בפועל שולמו בשנים 2015-2014 פיצויים מהקרן בסך של כ-1.8 מיליארד שקל, שחלקם הגדול ניתן עבור נזקים עקב מבצע "צוק איתן".

עוד צוין במסמך של מרכז המחקר של הכנסת, כי מבצע "צוק איתן" ארך 50 ימי לחימה בהשוואה ל-11 ימים של מבצע "שומר החומות" (21-10 במאי 2021), אך מספר הרקטות ששוגרו במהלך המבצעים היה דומה - ב"צוק איתן" נורו כ-4,300 רקטות בהשוואה לכ-4,360 במהלך מבצע "שומר החומות". במהלך מבצע "שומר החומות" התרחשו פעולות איבה גם בערים שונות בישראל (כאמור גם על פעולות אלו ניתנים פיצויים ישירים), כך שייתכן והיקף הנזק במבצע "שומר החומות" יהיה גבוה מאשר במבצע "צוק איתן".