מפרץ חיפה: אלו המסקנות שיתגלגלו לפתחה של הממשלה הבאה

לאחר הטמעת הערות הציבור, ועדת המנכ"לים לבחינת עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, מפרסמת היום (ב') את מסקנותיה הסופיות. המסקנות יונחו על שולחן הממשלה, לכשזו תקום, וייבחנו על ידי השרים שיחליטו האם לאמצן.

ההמלצה המרכזית נותרה זהה: להביא להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בתוך עשור או מוקדם מכך, בכפוף לעמידה בצורכי משק האנרגיה המינימליים ההכרחיים להבטחת רציפות תפקודית. למרות שהוגדר פרק זמן של עשור, במועצה הלאומית לכלכלה סבורים שבעבודה ממשלתית מאומצת ומסונכרנת, ניתן יהיה לסגור את התעשייה הפטרוכימית במפרץ בתוך כ-7 שנים.

עוד קבעה הוועדה כי יקודם תכנון חדש למפרץ, אשר יאפשר פיתוח בר קיימה של האזור ויהפוך אותו לאזור מוטה מגורים המכיל תעסוקה נקייה ופארק מטרופוליטני מרכזי. אילו תאמץ הממשלה את המסקנות, יוקם צוות ממשלתי שיגבש מענה לפגיעה הכלכלית הזמנית של חלק מהרשויות המקומיות במפרץ עקב הפסקת הפעילות של התעשיות הפטרוכימיות, ותוקם חבילת צעדים להפחתת זיהום אוויר ממקורות תחבורתיים במפרץ חיפה, ובתוך כך חשמול התחבורה הציבורית במפרץ, הגדלת שטח "אזור אוויר נקי" מחיפה לקריות, הנעת משאיות אשפה ומשאיות בנמל באמצעות חשמל או גז טבעי, הפחתת פליטות עשן נראה לעין מכלי שייט, בחינת תמריצים להגעה של כלי שיט מופחתי זיהום לישראל ועוד.

בקווי היסוד של הממשלה החדשה: פינוי המפעלים מהמפרץ

למרות שאת המסקנות יניחו על שולחן הממשלה מנכ"לים שלמעשה מסיימים את תפקידם עם כינון הממשלה החדשה, ההסכמים הקואליציוניים למעשה מקבעים את מימוש המסקנות. בקווי היסוד של הממשלה החדשה, דרשה מפלגת מרצ לקבוע כי המפעלים במפרץ חיפה יפונו, כך שייתכן שהממשלה הבאה תוסיף לקדם את מסקנות ועדת המנכ"לים לכדי מימוש. המשרד להגנת הסביבה, אשר בראשו תעמוד ח"כ תמר זנדברג ממרצ, הניח באפריל טיוטת מחליטים ראשונית להחלטת ממשלה בנושא, אשר מציעה לוחות זמנים ברורים לסגירת מתחם בז"ן, מפעל דשנים וחוות המכלים תש"ן קריית חיים; החלטה על הקמת מנהלת ליישום המלצות ועדת המנכ"לים; וכן מקבעת תקציב ראשוני על סך של 40 מיליון שקל להנעת המהלך.

למרות שהמסקנות הסופיות אינן שונות במהותן מאלו שכבר הונחו לעיון הציבור, ישנם כמה הבדלים. לדוח הנוכחי, נוספה הסתייגות של משרד האנרגיה, שהדגיש כי לראות עיניו - המצב במפרץ חיפה שונה מהעולה מן הדוח, וכי סגירת בזן עלולה להסב יותר נזק מתועלת. בפועל, בעמדה זו, משרד האנרגיה למעשה מטיל ספק במסקנות הדוח, למרות תמיכתו לבסוף בהמלצות הוועדה. לפי משרד האנרגיה, "הדוח אינו מציג תמונה מאוזנת דיה", כאשר תרומת התעשייה הפטרוכימית לזיהום האוויר הינה רק 10%, בעוד שלאחר סגירת בזן צפוי היקף פליטות הבנזן - מזהם המהווה מסרטן ודאי - דווקא לגדול בשל אחסון התזקיקים, עד כדי פי 34. במשרד האנרגיה אף הטילו ספק בנתוני התחלואה והתמותה באזור חיפה כפי שהוצגו בדוח, וטענו כי מדובר בנתונים ישנים, שאינם לוקחים בחשבון את הפחתת הפליטות בתעשייה לאורך העשור האחרון.

ואמנם, במשרד להגנת הסביבה טוענים אחרת. לפי בדיקה מקצועית שנעשתה במשרד, פליטות הבנזן בחיפה מכל המקורות - תעשייה, תחבורה ותחנות דלק, צפויה לגדול ב-4% בשנת 2030. ואמנם, עד שנת 2040 צפוי שינוי בשל חדירת הרכבים החשמליים, שיפחיתו את צריכת הדלקים. בשנה זו, פליטות הבנזן המסרטן דווקא יפחתו ב-29% ביחס לתרחיש עסקים כרגיל, וב-15% לעומת הפליטות כיום. כלומר, לסגירת בזן, לפי המשרד להגנת הסביבה, לא תהיה השפעה שלילית על פליטת המזהמים.

ההתנהלות של משרד האנרגיה בעניין הסוגייה הסביבתית, הצליחה לקומם את ארגוני הסביבה. רוית שטוסל, מרכזת קהילת ״מנקים את מפרץ חיפה״, אומרת כי ״בנוגע להערות החדשות והמביכות של משרד האנרגיה, לא ברורה זליגתם לנושאים שאינם בתחום סמכותם או מומחיותם ומוטב היה כי יתמקדו בשלל הנושאים בהם טיפולם כן נדרש ומתמהמה - מעבר המשק לאנרגיות מתחדשות, האצת חישמול התחבורה והיפרדותנו מהתלות בגפ״ם, אשר על פי ניתוח המשרד עצמו יחסוך עשרות מיליונים למשק בטווח הקצר ומאות עליונים בטווח הבינוני והארוך. תושבי מפרץ חיפה מצפים בקוצר רוח (ונשימה) להפיכת דוח ההמלצות למסמך עבודה וקידום תכנית לאומית לסגירת הפטרוכימיה המזהמת ומסוכנת בלב מטרופולין חיפה״.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הדגישה היום כי "יש שורת פעולות לבצע לשם קידום המפרץ, הכוללות בשורה של ממש לקידום עתיד בר-קיימה ולסגירת התעשייה הפטרוכימית. בשנים הקרובות יצטמצם השימוש בדלקים פוסיליים, עד להפסקת הצריכה של מרבית תזקיקי הנפט בתוך שני עשורים כתוצאה מהמעבר לכלי-רכב חשמליים ולשימוש בדלקים נקיים יותר".

בז"ן: "ההמלצות - בניגוד לעמדה המקצועית של משרדי הממשלה"

המלצת ועדת המנכ"לים לפינוי התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה מסתמכת על דוח מקינזי שנכתב עבור המועצה הלאומית לכלכלה, ובדק האם למדינה ישתלם לפנות את בזן, להקים על שטח האזור התעשייתי פארק ובנייני מגורים. למעשה, לא מדובר בהחלטה שהיסודות שלה הינם תכנוניים-נדלנ"יים. לפי תוכנית מפרץ החדשנות, יוקמו עשרות אלפי יחידות דיור באזור, לצד פארק קלינטק ושטחים ירוקים. זוהי תוכנית המקודמת ברמ"י כבר מספר שנים. ואולם, היו"ר הנכנס, ינקי קוינט, החליט להקפיא את התוכנית ולמעשה התנגד בחודשים האחרונים לפינוי התעשייה המזהמת מהמפרץ ולמימוש התוכנית. בוועדת המנכל"ים משרדי האנרגיה והאוצר לא היו תמימי דעים לגבי ההחלטה לפנות את התעשייה.

כך או כך, דוח הוועדה מציג את ההשלכות הסביבתיות והסיכונים של פעילות המפעלים בסמוך לאוכלוסייה האזרחית. אזור מפרץ חיפה, רווי בפעילות תעשייתית הכרוכה בשימוש בחומרים מסוכנים. האזור כולל למעלה מ-60 מפעלי תעשייה המבצעים תהליכים רבים, בהם נעשה שימוש בלמעלה מ-1500 מקורות סיכון . על כן, פעילות המתחם הפטרוכימי, לבדו, מלווה בעשרות תקלות ואירועי חומרים מסוכנים. במהלך השנים 2020-2015 אירעו במפרץ חיפה 9 אירועי סביבה משמעותיים שחלקם ייצרו סיכון ממשי לאוכלוסייה באזור.

לתשלובת בז"ן ישנן הפרות וחריגות רבות מתנאי ההיתרים והרישיונות. בין השנים 2019-2017 נרשמו בקבוצה כ-150 הפרות של היתרי פליטה והיתרי הרעלים. לפי נתוני מדד הציות של המשרד להגנת הסביבה, מפעלי הקבוצה 'מובילים' במשך שנים את רשימת עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר בישראל. כלומר, על אף הירידה בפליטת מזהמים לאוויר, ניתן לראות שבמדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה שפורסם בשנת 2020 בית הזיקוק לנפט, כרמל אולפינים וגדיב, השייכים כולם לתשלובת בז"ן ופועלים יחד בתוך מתחם בז"ן, ומהווים למעשה מפעלים המחוברים זה לזה ומזינים זה את זה בתוצרי תהליך זיקוק הנפט, הינם יחד בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר ביחס לכלל המפעלים בישראל.

מבז"ן נמסר בתגובה: "ההמלצות המתפרסמות על ידי יועץ ראש הממשלה הן בניגוד לעמדה המקצועית של משרדי הממשלה - כולל כלכלני משרד האוצר וראשי משרד האנרגיה. הניסיון של יועץ ראש הממשלה לפרסם בעיתוי הנוכחי המלצות שאינן מקובלות על הדרגים המקצועיים, מעלה סימני שאלה כבדים של הכנסת שיקולים זרים לדו״ח שהיה אמור להיות מבוסס על עובדות ונתונים. בזן קוראת לכל ממשלה שתוקם לנהל דיון מקצועי מעמיק המבוסס על עובדות ונתונים ולא על סיסמאות. שמירה על זכויות קניין, עמידה בחוזים חתומים על ידי הממשלה והבטחת רציפות תפקודית של משק האנרגיה, הן אינטרס לאומי".