פארסת מימון הבידוד: עשרות חברות תובעות מיליונים מהמדינה על ימי הבידוד ששילמו

המעסיקים תובעים החזר מהמדינה עבור תשלומי ימי הבידוד שאולצו לשלם, עד לתיקון החוק והשתתפות המדינה בתשלומים לעובדים: 22 חברות מובילות, ביניהן רמי לוי, הום סנטר, מזרני עמינח ועוד, המעסיקות יחד מאות עובדים, הגישו לבית המשפט תביעה בהיקף מיליוני שקלים, בטענה כי חויבו שלא כדין במשך חודשים ארוכים לשלם את ימי הבידוד לעובדיהן על חשבון מכסת ימי המחלה.

בתביעה, שהוגשה בידי עו״ד יבגני רובין ממשרד MEI Law, טוענים המעסיקים לרשלנות בהתנהלות המדינה בכלל, ומשרד הבריאות בפרט, בהטלת נטל התשלומים בגין ימי הבידוד על העובדים.

לטענת המעסיקים, אי-חוקיותה של ״תעודת המחלה הגורפת״ אשר הוצאה על-ידי פרופ‘ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור דאז, הובאה לתשומת-לב המדינה כבר בסוף פברואר 2020, בתוך שלושה שבועות מאז הוצאתה של תעודת המחלה הבלתי חוקית. למרות זאת, המדינה המשיכה בשלה ולא קידמה אף הסדר מול המעסיקים, אשר קרסו גם כך תחת הנטל הכבד של משבר הקורונה. הסדר זה קודם לבסוף אך ורק לאחר פסיקת בג״ץ, בסוף אוקטובר 2020, תשעה חודשים שלמים מאז חויבו המעסיקים לשאת בהוצאת ימי הבידוד.

באשר לקביעת בג״ץ כי ״תעודת המחלה הגורפת״ שהוצאה על-ידי פרופ‘ סדצקי תבוטל מכאן ואילך ולא למפרע, טוענים העותרים, כי הדבר נעשה, כדברי השופט אלכס שטיין בפסק הדין בעצמו, אך ורק כדי לא להותיר את העובדים במצב בלתי אפשרי המחייבם להשיב למפרע למעסיקים את עלות ימי הבידוד שלהם, וללא כל כיסוי כלכלי.
לאור זאת, לטענת העותרים, בג״ץ לא חסם את הדרך בפני שיפויים של המעסיקים בגין מיליארדי שקלים שהוצאו מהם בידי המדינה שלא כדין, עד לתיקון המצב בסוף אוקטובר של שנה שעברה.

״תביעה זו עניינה בהתנהלותם הרשלנית, הבלתי סבירה, הבלתי אחראית והבלתי חוקית של מדינת ישראל ומשרד הבריאות אשר באה לידי ביטוי בהוצאת "תעודת מחלה גורפת". תעודה זו, המהווה למעשה צו שעניינו תשלום ימי בידוד על-ידי המעסיקים, הוצאה ללא סמכות חוקית כלשהי ובניגוד להוראות הדין וגרמה לפגיעה חמורה בזכויות המעסיקים״, נכתב בעתירה.

בין החברות בשמן הוגשה התביעה הנוכחית: סל שירותי סיעוד (אשר בשמה אף הוגשה העתירה המקורית לבג״ץ), אחוזת רובישנטיין, חוליות, מזרני עמינח, מלונות ישראל קנדה, הום סנטר, חי מעדני גורמה, יישובי חבל מעון, עלבד משואות יצחק, פוליגל, גלשן, רמי לוי, תעשיות פולירז, תפן טכנולוגיות, מוצרי מעברות.

כזכור, בסוף יולי 2020, פסק בג״ץ פה אחד כי ימי בידוד לא ייחשבו עוד כימי מחלה וכי המדינה השיתה את הנטל הכלכלי הכבד של ימי הבידוד על כתפי המעסיקים - בחוסר סמכות ובניגוד לחוק. השופטים אלכס שטיין, עוזי פוגלמן והנשיאה אסתר חיות קבעו אז פה אחד כי לשון חוק דמי מחלה איננה סובלת את הפרשנות המרחיבה שהמדינה מנסה להלביש על המושג ״מחלה״ כדי שתכלול גם את מי שאינם חולים אך נמצאים בבידוד עקב בואם במגע עם חולה.

״‘חולים סטטיסטיים‘ השוהים בבידוד מניעתי, בעודם נקיים מתסמיני מחלה ומהנגיף, אינם חולים בשום מחלה אשר שוללת את יכולתם לעבוד; כי אי-כושרם לבצע את עבודתם נכפה עליהם על-ידי צו-בידוד שלטוני, ולא על-ידי מחלה; וכי תעודת המחלה הגורפת, אשר ניתנה בעניינם על-ידי רשב"צ, איננה בגדר "תעודת מחלה" כהגדרתה בתקנות דמי מחלה, שהצגתה מזכה את העובד החולה בדמי מחלה בהתאם לחוק דמי מחלה״, כתב אז השופט שטיין בפסק הדין ואף השית על המדינה את הוצאות המשפט של העותרים.
לדברי עו״ד רובין, "מדובר בתביעת נזיקין שעתידה להתפתח לאחת מתביעות הנזיקין הגדולות ביותר נגד המדינה על רקע משבר הקורונה. זאת, על רקע זה שהתובעים אומדים את סך עלות דמי הבידוד שהוצאו מהמעסיקים שלא כדין בלמעלה משלושה מיליארד ש״ח".