כשתאגיד עומד מול שופט: מה יטענו בזק, וואלה ו"ידיעות אחרונות" בחודש הבא?

השימועים ל"ידיעות אחרונות" ולחברות בזק ו-וואלה, בפרשות 2000 ו-4000 בהתאמה, יתקיימו בחודש הבא בפרקליטות מחוז מיסוי וכלכלה. בפרשת 2000 ייערך השימוע בפני המשנה לפרקליט המדינה,עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליט המחוז עו"ד יוני תדמור וצוות התביעה בראשות ד"ר אלון גילדין, שאליהם צפויה להצטרף מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות, עו"ד יהודית תירוש. בפרשת 4000 ייערך השימוע בפני עו"ד בן-ארי והתובעת עו"ד תירוש וצוותה.

בתחילה התכוון היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שלא להעמיד לדין את התאגידים בפרשות 2000 ו-4000. אולם בדצמבר 2020, בעקבות עמדה חד-משמעית של הפרקליטות, הוא שינה את עמדתו. זאת, לאחר שהובטח לו כי ניהול ההליך נגד התאגידים לא יעכב את המשפט בפרשות אלה נגד ראש הממשלה לשעבר, ח"כ בנימין נתניהו; נגד בעל השליטה לשעבר בבזק ובוואלה, שאול אלוביץ', ורעייתו איריס; ונגד מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס.

העבירה הוסתרה

בפרשת 2000 מואשמים נתניהו ומוזס בניהול משא-ומתן כדי לקדם עסקה, שבמסגרתה הסיקור ב"ידיעות אחרונות" לנתניהו יהיה אוהד יותר, וראש הממשלה לשעבר יפעל לבלימת תפוצת "ישראל היום". נתניהו מואשם במרמה והפרת אמונים, ומוזס מואשם בהצעת שוחד.

ב-4 ביולי יתייצבו עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, המייצגות גם את מוזס, לשימוע של "ידיעות אחרונות" בגין הצעת שוחד. לאחרונה נחשף ב"הארץ" כי מוזס היה מעוניין לחתום על הסדר טיעון, שלפיו הוא יודה בעבירה פחותה של סיוע להפרת אמונים. לגבי "ידיעות", למרות שהדבר יקל מאוד על הפרקליטות, נראה כי לא ייחתם הסדר טיעון, אם יידחו הטענות בשימוע.

מטבע הדברים, עורכות הדין נגב וניב-סבאג לא יחזרו על קווי ההגנה של מוזס בשימוע שנערך לו באוגוסט 2019, מאחר שהם נדחו. יש להעריך כי ההגנה תטען כי אין מקום להעמיד לדין תאגיד בעבירה של הצעת שוחד על-ידי אורגן (בעל תפקיד, מוזס) של התאגיד ("ידיעות"), אם ההצעה לא קרמה עור וגידים. עבירת הצעת שוחד דומה לעבירה נגזרת ואיננה דורשת התממשות של העבירה בפועל. לאור זאת, ניתן לטעון כי אין לגזור את הכוונה הפלילית של האורגן בתאגיד, אם העבירה לא בוצעה בתאגיד ואף הוסתרה ממנו.

מטרת העמדה לדין של תאגידים היא למנוע תרבות ארגונית קלוקלת ולחזק את מנגנוני הבקרה של התאגיד למנוע מעשי שחיתות. אולם הסנגוריות צפויות לטעון כי כאשר העבירה כלל לא בוצעה בתאגיד, והוא לא היה יכול למנוע אותה - ספק אם קיים אינטרס ציבורי להעמיד את התאגיד לדין.

בטרם שינה את עמדתו, טען מנדלבליט בדיונים הפנימיים - בדומה לטענות הצפויות של ההגנה - כי אין מדובר במקרה קלאסי שבו יש להעמיד לדין את התאגיד. זאת, מכיוון שמדובר בעבירה של הצעת שוחד והעבירה לא מומשה בפועל על-ידי התאגיד, שגם לא הרוויח דבר מפעולותיו של מוזס.

על עמדה זו נמתחה ביקורת חריפה בתוך הפרקליטות. בתוך הצוות שניהל את התיק היה מי שהזכיר כי הפרקליטות העמידה לדין תאגידים גם בעבירות שלא הפיקו רווח לתאגיד. עוד נטען כי אין שום מקור חוקי המצריך שתגיע הטבה בפועל כדי להעמיד לדין את התאגיד, וכי לעניין זה אין שום הבדל בין תאגיד לבין האורגן.

אלוביץ' הוחלף

בפרשת 4000 מואשמים בני הזוג אלוביץ' במתן שוחד לנתניהו בדמות סיקור חיובי באתר וואלה בתמורה להטבות רגולטוריות בשווי עתק לקבוצת בזק. נתניהו מואשם בקבלת שוחד.

ב-21 ביולי יתייצב עו"ד אייל רוזובסקי לשימוע של בזק בגין מתן שוחד. לבזק יש יתרון גדול על פני "ידיעות אחרונות". בעוד שאת "ידיעות" אפשר יחסית בקלות לצרף לכתב האישום מבלי לגרום לעיכוב במשפט נתניהו, מכיוון שהליך ההוכחות בפרשת 2000 עוד רחוק מאוד - הרי שלגבי בזק ופרשת 4000 התמונה בעייתית הרבה יותר.

מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, המיוצג גם הוא על-ידי עו"ד רוזובסקי, כבר העיד במשך 26 ישיבות, והוא צפוי לחזור ולהעיד ב-5 ביולי. עד שתתקבל ההחלטה בעניינה של בזק, הרבה מים יעברו בנהר המשפטי בבית המשפט המחוזי בירושלים. גם אם הפרקליטות מאוד תרצה, היא לא תצליח להדביק את הפער ולהכניס את בזק לכתב האישום של נתניהו והזוג אלוביץ', אלא תצטרך להגיש כתב אישום נפרד רק נגד החברה. ספק רב אם למישהו בתוך הפרקליטות יש כוחות לנהל עוד הליך שלם אך ורק נגד בזק.

יש להעריך כי בזק תטען בשימוע כי אין לייחס לה את הכוונה הפלילית של אלוביץ' אלא את הכוונה והמעשים של ישועה, שאותו החליט היועמ"ש שלא להעמידו לדין. בנוסף ייטען כי נושאי המשרה ובעל השליטה בבזק הוחלפו. מבחינה זו החברה נוקתה מהתרבות הארגונית הקודמת, ומשום כך פחת האינטרס הציבורי בהעמדתה לדין.

כמו כן, עו"ד רוזובסקי צפוי לטעון כי העמדתה לדין של בזק, חברה ציבורית, תפגע בראש ובראשונה בציבור הרחב שכספו מושקע בחברה. בנוסף, יש להעריך כי עו"ד רוזובסקי יעלה טענות רבות בנוגע להטבות הרגולטוריות שנטען כי בזק קיבלה מנתניהו. אולם יש לציין כי טענות בעניין זה כבר טענו סנגוריהם בשימוע של נתניהו והזוג אלוביץ', והן נדחו.
בטרם שינה את עמדתו, העלה מנדלבליט טענות דומות, שלפיהן כיוון שבזק כבר איננה בשליטת אלוביץ', ומדובר בחברה ציבורית, הרי שאין אינטרס ציבורי להעמידה לדין.

נזק לוואלה

באותו יום, ב-21 ביולי, עו"ד רוזובסקי יטען גם בשימוע של חברת וואלה מקבוצת בזק. ההערכה היא כי הוא יטען כי יש לייחס לחברה את מעשיו ואת כוונתו של ישועה, שלא הועמד לדין, ולא של הזוג אלוביץ'. כמו כן, הוא צפוי לטעון כי וואלה ניזוקה ממעשיהם של אלוביץ' ורעייתו.

בנוסף, ההערכה היא כי עו"ד רוזובסקי יבסס את התזה, שלפיה אלוביץ' פעל בניגוד לאינטרס הכלכלי של וואלה, בכך שניסה לשעבד את האתר לאינטרסים שלו מול נתניהו; ושהמוניטין המקצועי של האתר נפגע בעקבות הטיית הסיקור, דבר שהשפיע בין היתר על הכנסותיו. 

*** חזקת החפות: ההליך הפלילי בתיקים נגד ידיעות אחרונות ובזק בעיצומם, הנאשמים מכחישים את המיוחס להם, ועמדת להם חזקת החפות. יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.