"מדברים על המצב בכבישים, והנגיד קצת הרס לי את הכותרת כשאמר אתמול שלקח לו שעה ורבע להגיע מתל אביב להרצליה, אבל אני רוצה להסביר קצת מה החשיבות של מטרו ומה יקרה אם לא יהיה פה מטרו? הקו האדום אמור להיפתח בקרוב והסגול רק יצא למכרז. כשהם יפתחו הם כבר יהיו בעודף תפוסה. הקו יתחיל לפעול בעומס. זה לא מספיק. ללא המטרו, הגודש בגוש דן יהיה פי 3 בעוד 20 שנה. בבדיקה שערכנו עולה שהיום להגיע מפ"ת לרוטשילד בתל אביב לוקח שעה ברכב ובתחבורה הציבורית יותר משעה. במטרו זה ייקח 27 דקות. יש פה חיסכון של 1000 דקות בחודש לעובד" - כך אמר יוגב גרדוס, ממלא-מקום הממונה על אגף התקציבים, היום (ג') בכנס שערך מכון אהרון למדיניות כלכלית בנושא "היציאה ממשבר הקורונה".
גרדוס הציג נתונים מהם עולה כי ללא קידום פרויקט המטרו, ב-2040 שיעור התפוסה ברכבת הקלה יהיה 240% בקו הסגול, 170% בקו הירוק ו-150% בקו האדום. בנסיבות האלה אמר גרדוס, חייבים לשים את פרויקט המטרו בסדר העדיפויות. גרדוס ציין כי העלות למשק מכך שאין מטרו היא כ-15 מיליארד היום, וצפויה לעלות ל-25 מיליארד ב-2040. "אני מקווה שנצליח לנסוע במטרו לפני שהילדה בת ה-5 שלי תתגייס", אמר.
"תוכנית מהפכנית בנושא הרגולציה"
גרדוס דיבר באופן כללי על הרפורמות המיועדות בתקציב הבא של המדינה וביניהן רפורמה משמעותית בתחום התשתיות, שכוללת טיפול בתחבורה, בדיור, אנרגיה, תקשורת והיא. "יש לנו תוכניות בתחומים האלה ופה זה ממש לא רק כסף. פרויקט שאתה עושה לו כדאיות כלכלית, אתה לוקח אותו בתקציב וזמן מסוימים ואם חורגים מהם, התשואה שלו יורדת. אי אפשר להמשיך ללכת למגה פרויקטים מבלי להסיר חסמים שמונעים עמידה בזמנים ובתקציב. הדיבור על הקו האדום בתל אביב התחיל כשהייתי בגן. אנחנו הולכים להביא חבילה של הסרת חסמים וקידום פרויקטים שלדעתי חשובה לא פחות, אם לא יותר, מהכסף. נפזר 2% של תוצר של כסף ציבורי, והדברים יקרו".
עוד הוסיף גרדוס: "יש לנו תוכנית מהפכנית בנושא הרגולציה שהממשלה שמה כדגל, ונפרסם אותה בימים הקרובים".
גרדוס, שעל פי ההערכות צפוי להתמנות בזמן הקרוב לממונה הקבוע על אגף התקציבים, הבהיר כבר בתחילת דבריו שהוא לא יכול להכנס לפרטי הרפרומות שהאוצר עובד עליהן בימים אלה, משום שאלה עוד לא הוצגו לשר האוצר. "התזמון של ההרצאה הוא חצי כוח מבחינתי, כי כרגע אנחנו בשלב שבו אנחנו מציגים לשר אוצר חדש את המדיניות המומלצת, והוא אמור להחליט אלו רפורמות לאמץ ולקדם, ולכן אני הולך לדבר קצת מלמעלה".
גרדוס הבהיר כי אינו מסכים עם הדיונים המתקיימים בימים אלה על הגדלת החוב והגירעון כדי לקדם פרויקטים, בניגוד לגישה המסורתית של הקטנת הגירעון. "אני ממש לא מסכים עם גישת השיח לגבי הגדלת הגירעון והחוב. לדעתי, צריך לזכור קודם כל שהניתוח לא תיאורטי ואנחנו עלולים להיכנס לעוד משבר. דבר שני, יש פה עניין של סדרי עדיפויות, ואני לא מסכים עם האמירה שהכי קל לוותר על פרויקטים של תשתיות. כשאני נכנסתי לאגף התקציבים, תקציב התחבורה היה 14 מיליארד שקל לשנה ובוצע 12 מיליארד. היום התקציב 30 מיליארד ומבוצע 33 מיליארד. אנחנו במקום אחר לגמרי. ללכת לכיוון של מתווה חוב עולה זו טעות ושר האוצר גם התבטא בנושא הזה".
צריכים להגדיל את יחס התוצר לנפש
גרדוס המשיך ואמר כי "מה שכולנו רוצים זה לראות זה העלאת רמת החיים בישראל, שמתורגמת בשורה התחתונה להגדלת התוצר לנפש. יש היבטים של אי שוויון ופנאי, אבל בסוף אנחנו מודדים את עצמנו בתוצר לנפש. על פניו התוצר גדל בשנים האחרונות אבל בהשוואה לעולם אנחנו דורכים במקום ולא מצליחים לשפר את מצבנו. זה משהו שמעכב אותנו. אנחנו צריכים לצאת לצמיחה הרבה יותר מואצת. בשנים האחרונות קצב הצמיחה מתון, ובלי לשבור את המגמה הזאת לא נצליח לשפר את רמת החיים של האנשים פה".
גרדוס הוסיף וציין, כי "יש לנו מלאי תשתיות נמוך, פער תשתיות אדיר שנאמד בלמעלה מ-200 מיליארד שקלים. שיטת המדידה פה זה 'הכל זוכה', ויש הרבה פער שצברנו לאורך השנים. יש פה בירוקרטיה ורגולציה שלא מתכתבת עם העולם העסקי".
גרדוס התייחס לשילוב של אוכלוסיות בשוק העבודה וציין כי יש בעיה בשילוב גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה. "שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה הוא 50% בשוק העבודה לעומת 78% בגברים יהודים לא חרדים. שיעור ההשתתפות של נשים ערביות הוא 36% לעומת 79% נשים יהודיות לא חרדיות".
"הפיריון בישראל הנו 75% בלבד בהשוואה למדינות ה-OECD", אמר גרדוס. בעוד הממוצע ב-OECD עומד על 47 דולר לשעת עבודה, בישראל הוא רק 35.2 דולר. "זה נתון בעייתי והוא מחמיא לנו. יש פה אוכלוסיות שהפריון שלהם בתחתית ה-OECD, ואלה האוכלוסיות שמתרבות בקצב הגדול יותר".
"יש לנו צעדי מאקרו מאוד דרמטיים שיעשו אימפקט"
גרדוס הוסיף, כי הממשלה תרצה גם להתמודד עם הגירעון, שתפח בקורונה, והמצב הנוכחי יקשה עליה. "נכנסו לקורונה עם גירעון גבוה שמעיב על היכולת של הממשלה להתמודד, והקורונה רק החמירה את המצב. עלינו בשלושה-ארבעה חודשים מ-60% ל-70% והשנה נעלה ל-75%. שחקנו מרווח שנצבר בעמל רב בעשור האחרון. הדבר הזה יצמצם את היכולת להגיב לאתגרים ולמשברים, וצריך לזכור שלא לעולם חוסן. אנחנו רואים את הקורונה מרימה ראש ואנחנו מקווים שהדבר הזה לא ישפיע על העסקים. אם המשבר יתקוף אותנו בצורה מקומית, הסלחנות כלפינו בדירוגים תהיה פחותה".
בהקשר זה אמר גרדוס, כי האוצר ימליץ לממשלה על תוכניות מעודדות צמיחה. "תוכנית הצמיחה עוברת בטיפול בהון עבודה, משיכת אוכלוסיות לשוק העבודה והגדלת הפיריון. רוצים לטפל בדברים האלה כדי להגיע לצמיחה מואצת. בשוק העבודה בגדול, אם אני שם את הקורונה בצד כי היא דורשת טיפול לטווח קצר, אנחנו רוצים יותר עובדים, יותר מוכשרים וממגוון אוכלוסיות. יש לנו צעדי מאקרו מאוד דרמטיים שיעשו אימפקט גדול במכה וחלק מהתוכניות האחרות סיזיפיות, כמו הכשרות מקצועיות, שייקח זמן להטמיע אותן. הממשלה היא גוף שזז לאט יחסית, בטח ביחס לשוק הפרטי, ואי אפשר להגיד מחר נעשה פי 5 הכשרות ביום אחד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
