האם מפלגות השמאל תמכו ב"חוק האזרחות" כשהיו באופוזיציה?

הימין נגד פגיעה בפלסטינים והשמאל בעד? העולם ההפוך של "חוק איחוד משפחות" - עשינו סדר • המשרוקית של גלובס

עידית סילמן, ימינה מנדי ביתאן, כאן מורשת, 22.6.21 / צילום: אתר הכנסת
עידית סילמן, ימינה מנדי ביתאן, כאן מורשת, 22.6.21 / צילום: אתר הכנסת

"חוק איחוד משפחות" הפך לאתגר המשמעותי הראשון של הקואליציה הטרייה והוא מעורר לא מעט בלבול. האופוזיציה הימנית שקידמה את החוק כל השנים מהממשלה מאיימת להתנגד לו, מפלגות השמאל עשויות לתמוך, והנושא עולה שוב ושוב בהתבטאויות של פוליטיקאים באמצעי התקשורת. כדי למצוא את הידיים והרגליים בתוך האמירות, הנה מורה נבוכים קצר.

מהות החוק. החוק ששמו הרשמי הוא "חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)" נחקק ב-2003, על רקע האינתיפאדה השנייה. הוא מונע את התאזרחותם של תושבי עזה, יהודה ושומרון שנישאו לאזרחים ישראליים, ומונע מהם אפילו לקבל תושבות קבע. לאחר תיקונים לחוק, האיסור חל גם על אזרחי איראן, לבנון, סוריה ועיראק. שר הפנים רשאי, אם יבחר, לאשר בכל זאת בקשות תושבות של תושבי אזורים אלו, אם מדובר בגברים מעל גיל 35 או נשים מעל גיל 25, כדי למנוע את הפרדתם מבני זוגם.

למה צריך להצביע על החוק? החוק הוא כאמור הוראת שעה. סעיף 5 בו קובע שהממשלה יכולה להאריך אותו בצו למשך שנה לכל היותר, ואת הצו צריכה לאשר הכנסת. כלומר, הכנסת נדרשת לאשר אותו מחדש בכל שנה. ב-2020 תוקף הוראת השעה הוארך עד ל-16 ביוני 2021. התאריך הזה חלף, אבל סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי חוקים שאמורים לפקוע במהלך שלושת החודשים הראשונים לכהונתה של כנסת חדשה יישארו בתוקף עד לתום שלושת החודשים, כלומר עד ל-6 ביולי.

איפה דנים בחוק? עד 2015 רק מליאת הכנסת דנה בבקשות הממשלה להאריך את תוקף את החוק. מאז, כדי לאפשר דיון מעמיק, החוק מובא לוועדה משותפת לוועדת הפנים ולוועדת החוץ והביטחון. על רקע המצב הנוכחי שבו ועדת הפנים טרם קמה, ועם הקמתה היא צפויה להיות בראשות רע"ם, הקואליציה קיוותה לדון בחוק רק בוועדת החוץ והביטחון. כרגע לא ברור אם הדבר יעלה בידה.

מי רצה בהארכה? הממשלה הנוכחית לא מסתירה את רצונה להעביר את החוק, אבל בקואליציה מנסים לטעון שזה לא רעיון שלהם בכלל. "מי שהביא אותו לכנסת זה בכלל לא הממשלה שלנו", טען השר זאב אלקין בגלי צה"ל. אלקין צודק. החלטה 1019 של הממשלה הקודמת, שהתקבלה פחות משבוע לפני השבעת הממשלה הנוכחית, ביקשה להאריך את תוקף הוראת השעה עד ל-6 ביולי 2022.

מי יצביע בעד ומי נגד? ממשלת נתניהו אמנם ביקשה להאריך את הוראת השעה, אך כעת מסתמן כי כחלק מהמאבק בקואליציה החדשה, כל סיעות האופוזיציה יצביעו נגד החוק שמזוהה עם השקפת העולם של מפלגות הימין. במסגרת העולם ההפוך הזה מי שצריכים כעת לתמוך בחוק הם ח"כי מרצ, העבודה ורע"ם. יו"ר הקואליציה עידית סילמן הזכירה בראיון בכאן מורשת כי בעבר, דווקא האופוזיציה המרכזית משמאל, "המחנה הציוני ויש עתיד, הצביעו בעד הארכת התוקף".

בדיקת האמירה הזאת מעלה כי לאורך השנים רבות ממפלגות האופוזיציה, אכן לפחות לא הפריעו להארכת תוקף החוק. ברוב המקרים רק ח"כים בודדים מיש עתיד והעבודה (או המחנה הציוני) הגיעו להצביע על הארכת התוקף, ורובם פשוט נעדרו. יוצאת דופן הייתה ההצבעה ב-2013, אז 14 מתוך 15 חברי מפלגת העבודה הגיעו להצביע, חציים הצביעו בעד הארכת התוקף וחציים נגדה.

לקריאה נוספת:

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס״ג-2003
רקע על חוק האזרחות באתר הכנסת
החלטת ממשלה 1019: חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 - הארכת תוקף, 8.6.2021
תוצאות ההצבעה בכנסת על הארכת החוק ב-2013

תחקיר: אוריה בר-מאיר

צרו איתנו קשר *5988