"עלה בידי", הודיע יאיר לפיד לנשיא ריבלין, לאחר ההגעה לסיכומים עם כל נציגי המפלגות השותפות לקואליציה על הקמתה של ממשלה חדשה. הממשלה הזו, ואפילו חבלי הלידה שלה מסמלים שינוי, או שמא נאמר מסמלות.
ביממה שלפני הודעתו של לפיד, היינו עדים ל"מאבק איתנות" בין שתי מנהיגות, איילת שקד מימין ומרב מיכאלי משמאל, על הוועדה למינוי שופטים. זה אמנם לא היה "מאבק פמיניסטי" כהגדרתו המילונית, אבל זו הייתה מהות הפמיניזם - נשים משפיעות, נשים קובעות, נשים מובילות. העובדה שמדינה שלמה חיכתה למוצא פיהן של שתי פוליטיקאיות היא לכשעצמה הישג פמיניסטי במדינה שסובלת עדיין ממחסור חמור במנהיגות נשית.
הפשרה הזו בין שתי המנהיגות שהינה מחבלי הלידה של הממשלה, גם מסמלת את דמותה של הממשלה שאני מקווה שתקום בעקבותיה. אמנם לא ממשלה שוויונית לחלוטין, אבל הממשלה השוויונית ביותר שהיתה כאן מאז קום המדינה, שמונה ואולי אפילו תשע שרות, ובתיקים חשובים ומובילים. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שרת התחבורה מרב מיכאלי. שרת הפנים איילת שקד, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שרת הקליטה פנינה תמנו שטה, שרת התיירות קארין אלהרר והשרה לשוויון חברתי מירב כהן.
נכון, זה לא מספיק. רוב מנהיגי המפלגות והשרים הם עדיין גברים ויש עוד דרך ארוכה ללכת, אבל ממשלת השינוי מסמלת גם שינוי מגדרי חשוב. הנשים בפוליטיקה עוברות מהספסלים האחוריים לקדמת הבמה. מייצרות פוליטיקה, לא רק מתלוות אליה.
הבשורה הזו איננה רק בשורה לפוליטיקאיות, אלא לכולנו, כי המשמעות של יותר נשים בתפקידי מפתח בממשלה, הינה יותר תשומת לב לנשים, לצרכים הייחודיים להן, לחיזוק מעמדן, לשילובן בכל שדרת קבלת ההחלטות במדינה. נשים אינן תמיד מנהיגות ראויות יותר, או בנות אדם טובות יותר, אבל הן תמיד מודעות יותר לקשיים של נשים, מהסיבה הפשוטה שגם הן חוו אותן. נכון, לא אצל כל אחת הבנת הקשיים מתרגמת לעשייה לתיקונם, אבל מהיכרות עם חלק מהשרות המיועדות, זה לא המצב ביחס אליהן. הן באות לעשות שינוי, גם בכל הקשור למעמד הנשים בישראל.
הנשים בישראל נמצאות במאבק יומיומי - מאבק כנגד חוקים וממסדים מפלים, כנגד ההגמוניה הגברית שהינה חלק מהאתוס הצבאי הישראלי, כנגד אלו המבקשים להדיר את הנשים מהמרחב הציבורי, כנגד מפלגות שהדרת הנשים היא חלק מהווייתן, כנגד מנהיגים שמתקשים להשתחרר מהשוביניזם הטבוע בהם. קשה להחמיץ את החזרה הכמעט אובססיבית של נתניהו, על שמותיהן של חברות כנסת בבואו לנסות להטיל דופי בקואליציה הבאה - תמר זנדברג, מרב מיכאלי ואיבתיסאם מרעאנה, נישאות בידי נתניהו ושלל מדברריו והם עושים זאת מאמונה שהחזרה על שמות המנהיגות, תרתיע יותר את קהלי היעד שלהם.
האתגר של הממשלה הבאה היא להוכיח שהם טועים. להרגיל את הציבור הישראלי למנהיגות נשית, להפוך אותה לטבעית, לחלק מהישראליות. להפוך את השרות המיועדות ל"כוח החלוצות" בשילוב נשים בכל תחומי ההובלה והעשייה בישראל. לתת תקווה.
הכותבת היא מנכ"לית ומייסדת ארגון "משפחה חדשה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
