"'הסטארט־אפ הרזה' רלוונטי לישראל יותר מתמיד"

מכיר את השוק פחות מהיזם האמריקאי, מחפש צמיחה ארוכת טווח ופחות את האקזיט, ומשתוקק לייצר פיילוטים - וכמה שיותר מהר • מדוע היזם הישראלי צריך להתבסס על העקרונות של אריק רייס ולמה דווקא עכשיו? • המומחים של דלויט מסבירים

המהדורה העברית של הספר. רלוונטי גם אחרי עשור / צילום: עטיפת הספר
המהדורה העברית של הספר. רלוונטי גם אחרי עשור / צילום: עטיפת הספר

"הספר יצא לפני עשור אבל רלוונטי לישראל היום יותר מתמיד", אומר יאיר לרון, מוביל תחום השירותים לסטארט-אפים, Deloitte Catalyst, בדלויט ישראל, שהייתה שותפה להוצאת הגרסה העברית של "הסטארט-אפ הרזה" של גורו ההייטק אריק רייס. "ליזמים כאן יש הבנה ברורה מאוד שבמקום לפתח את הפתרונות שלהם לפי מה שהם חושבים שהשוק צריך, ולבנות מוצר עם כמה שיותר פיצ'רים ואולי לגלות אחר כך שזיהו את הבעיה הלא נכונה - הדרך להצלחה היא להגיע כמה שיותר מהר ללקוחות, כי התובנות שאתה מקבל הרבה יותר מועילות.

"היזם הישראלי - היתרון שלו הוא בדרך כלל טכנולוגי, אבל לעומת היזם האמריקאי הוא מבין את השוק הרבה פחות טוב. לכן העקרונות האלה הרבה יותר חשובים לו. אל תפתח מוצר בוואקום כי אחר כך זה יעלה הרבה יותר משאבים ותפספס את הרכבת".

רייס הפך את עולם הסטארט-אפים על ראשו. עכשיו הוא רוצה להציל את האנושות

התפיסה הזאת של רייס גם תואמת הרבה יותר את השוק הישראלי היום, שמאופיין פחות באקזיטים ויותר בצמיחה ארוכת טווח שבסופה הנפקה. "כשמסתכלים על רוב העסקאות בשוק הטק לפני חמש שנים הן היו של 150-50 מיליון דולר", אומר לרון, "והן משקפות רכישת טאלנט: צוות חזק שפיתח טכנולוגיה. אבל זה סיפור האקזיטים של פעם. היום להנפיק זה היעד, וההבדל המשמעותי הוא שכשאתה בונה חברה ולא רק מוצר שילך לאקזיט, אתה צריך ללמוד הרבה יותר טוב מה השוק דורש ואיך החברה תוכל לצמוח לאורך השנים. לפי הפונקציות של 'הסטארט-אפ הרזה', כדי לעשות את זה צריך כל הזמן למדוד, זה מה שמאפשר לך לבנות טוב יותר וחוזר חלילה. מאנדיי למשל בנתה את אחד המוצרים הטובים בתחומה. אבל כדי לצמוח היא יצרה מערכת תומכת למוצר לשימוש פנימי - שאפשרה לה למדוד כל דבר שהחברה עצמה עושה".

יאיר לרון / צילום: אלמוג סוגבקר
 יאיר לרון / צילום: אלמוג סוגבקר

"בעבר משקיעים היו מסתכלים על סטארט־אפים ועניינו אותם הצוות והאלגוריתמיקה, לאו דווקא המוצר", אומר עמית הראל, שותף, שירותים לתאגידים בינלאומיים, ומנהל-משותף ב-Deloitte Catalyst. "אבל זה לא עובד יותר. אם אני רוצה לבנות חברה אני חייב קודם את המוצר. לכן השיטה מאוד רלוונטית. היום גם החברות הגדולות מבינות שהן אוניות מטען כבדות ואטיות שחייבות להתחבר לאותן סירות מרוץ כדי להישאר רלוונטיות ותחרותיות. לכן כבר מול הסטארט־אפים בשלב הסיד הן מייצרות לעצמן כלים שדרכם הן יכולות להנגיש את עצמן בצורה הרבה יותר קרובה. זה מייצר עוד הזדמנויות ליזמים הישראלים".

עמית הראל / צילום: אלמוג סוגבקר
 עמית הראל / צילום: אלמוג סוגבקר

לדבריו, בין שבמודע ובין שלא, סטארט-אפים ישראליים רבים כבר מאמצים את התפיסה של רייס. "אנחנו רואים באופן מאוד ממשי שליזמים בתחילת הדרך יש אג'נדה בוערת לייצר פיילוטים כמה שיותר מהר, ורק אחר כך ללכת למשקיעים. ככה הם יודעים שהיכולת שלהם לגייס גדולה משמעותית. העיקרון הזה בא מהספר. קודם כל תוכיח עיקרון, ואז תוכיח את שאר הפיצ'רים".

"יזם רוצה לראות משתמשים ולכן חייב להיות בשוק כמה שיותר מהר", מסכם לרון והראל מוסיף: "תנסה להיות כמה שיותר רזה, תוכיח את התזה שלך כמה שיותר מהר לשוק, ובעיקר אל תתאהב יותר מדי ברעיון, תשים מספיק סימני שאלה וכל פעם תצטרך לחצות עוד גשר ועוד גשר ועוד גשר".

צרו איתנו קשר *5988