תופעה נדירה בבלגיה: חולת קורונה נדבקה בשני וריאנטים בו זמנית

חולת קורונה בת 90 בבלגיה חלתה בשני וריאנטים של הווירוס - לא בזה אחר זה אלא בו זמנית. הידבקות מחודשת בקורונה אחרי החלמה היא נדירה, ולגבי הידבקות בו זמנית, לא היה ברור אם זה אפשרי. אך נראה כי כעת קיבלנו תשובה.

החולה הבלגית לא הייתה מחוסנת, לא בשל התנגדות לחיסונים כנראה, אלא בגלל מחסור בהם בבלגיה עד לאחרונה. בעוד לרוב עד היום וריאנט אחד הוא השולט במדינה מסויימת, אותה אישה נחשפה דווקא בזמן החפיפה בין מספר וריאנטים, שבו הסתובבו במדינה גם וריאנט אלפא (הבריטי) וגם בטא (דרום אפריקאי). בסופו של דבר נפטרה מן המחלה.

ככל הנראה האישה נדבקה בשני הוריאנטים מחשיפה לשני חולים תוך זמן קצר. לדברי ד"ר יעל ארצי-רנדרופ, חברת סגל באוניברסיטת אמסטרדם אשר חוקרת את האקולוגיה והאבולוציה של פתוגנים שונים בטבע, בין היתר של וירוסים: "השאלה באיזו מידה שני וריאנטים שונים של קורונה יכולים להדביק את אותו החולה סימולטנית, עד כדי השתכפלות באותו התא, עדיין לא פתורה. לרוב כשווירוס מסוג מסוים מדביק חולה, מהרגע שמערכת החיסון מתחילה להגיב אליו, וריאנטים אחרים של אותו וירוס לא יצליחו כבר להתפשט בהצלחה אצל אותו חולה מכיוון שמערכת החיסון הנרכשת כבר עברה אקטיבציה. הרבה זיהומים ויראלים לכן, לרוב נשלטים על ידי וריאנט יחיד, זה שהדביק את החולה ראשון. החדשות הטובות הן שאלו הדפוסים שראינו גם בהקשר לקורונה. זו גם אחת מהסיבות שלרוב נמצא רק וריאנט אחד דומיננטי באוכלוסייה, ולא יותר.

"אבל מה קורה אם אותו אדם פוגש, למשל, שני וריאנטים שונים לפני שמערכת החיסון הנרכשת נכנסה לפעולה? תופעה כזו לרוב לא קורית משום שרוב האנשים אינם מגיעים למצב בו הם נחשפים לשני חולי קורונה בו זמנית, ובוודאי שלא כאלה שחולים בשני וריאנטים שונים. אבל גם אם כן - מה הסיכוי שאותו אדם למשל בעל מערכת חיסון חלשה שמאפשרת הדבקה משנית כזו, או לחילופין, שאירוע כזה יקרה בדיוק בפרק הזמן הקצר שבו מערכת החיסון עוד לא הספיקה ליצר הגנה שתמנע הדבקה בווריאנט השני? זה כמובן נדיר מאוד. במיוחד כשיש רק וריאנט אחד דומיננטי באוכלוסייה. אבל זה יכול לקרות וגם קורה. בפרט בתקופות מעבר בין וריאנטים כשיש רמה לא נמוכה של מודבקים בווריאנטים מסוגים שונים, ואכן זה לא המקרה הראשון שתועד".

מקרה מדאיג ברמה האבולוציונית

מעבר להיותו קוריוז, המקרה הזה מעניין ואולי אף מדאיג ברמה האבולוציונית. כלומר, הפוטנציאל של הנגיף להשתכלל ולפתח עמידות לחיסונים או להפוך להיות אלים יותר. לרוב, וירוסים משתנים על ידי מוטציות. אלה טעויות אקראיות ברצף הגנטי שקורות בזמן מחזור השכפול של הוירוס בגוף. לעיתים רחוקות טעות כזו מתגלה כמועילה לווירוס שמאפשרת לגרסה משופרת, זו שנושאת את ה"טעות", להתפשט באפקטיביות גבוהה יותר באוכלוסייה יחסית לגרסה המקורית ללא הטעות, ובכך לדחוק החוצה וריאנטים מתחרים וחלשים יותר מ"השוק". למרות שללא מוטציות וירוסים היו פשוט נעלמים מהעולם, ללא יכולת להשתכלל ולעבר אדפטציות לתנאי הסביבה, זהו מנגנון שפועל יחסית באופן מאוד איטי והדרגתי.

חזרה למקרה הנדיר שבו אדם חולה סימולטנית בשני וריאנטים שונים. נוצרת עכשיו דרך חדשה והרבה יותר אפקטיבית לשכלול וירוסים: רקומבינציה, ואולי כבר הבנתם לאן זה הולך: כששני וריאנטים נפגשים באותו תא מאכסן, הם יכולים בעת השכפול להחליף ביניהם מקטעים גדולים של חומר גנטי. במקום שווירוס יעבור שינויים הדרגתיים על ידי מוטציות בודדות, שילוב של מקטעים שלמים שמקורם בוואריאנטים שונים לתוך וירוס אחד יכול להניב וריאנט חדש עם תכונות מורכבות בהרבה מכל אחד מהוריו.

כמובן שקצב האדפטציה מואץ כך באופן משמעותי, אבל בנוסף עלולים גם להיווצר תכונות חדשות שהסיכוי להגיע אליהם על ידי מוטציות בלבד הוא אפסי. רקומבינציה מאפשרת לווירוסים לעשות קפיצות אבולוציוניות גדולות, בין היתר קפיצת מדרגה בעמידות בפני חיסונים או החיסוניות הטבעית של מחלימים, עליה ביכולת ההדבקה, ועוד.

גם אם עד היום לא ראינו אירוע כזה במקרה של קורונה, הרי ששפעת החיזירים כנראה נולדה כך. גם Covid-19 בעצמו, ייתכן ועבר מבעל חיים לאדם כתוצאה מרקומבינציה בין קורונה שונות, אומרת ארצי. כדי להפחית את הסיכון יש לשמור ככל האפשר בעיקר על מדוכאי החיסון (אחת מבין כמה סיבות טובות לשמור עליהם) ולבעלי מערכת חיסון רגילה עדיין מומלץ להימנע בתקופות של התפשטות הקורונה מאירועים המוניים, בהם הם עלולים להיחשף לשני חולים במקביל או תוך זמן קצר.