האם רוב המימון של תלמידי הישיבה מגיע מהמדינה או מתרומות? בדקנו

מהיכן מגיעה רוב התמיכה בלומד החרדי, מהמדינה או מתרומות? למדנו את הנתונים • המשרוקית של גלובס

"אתה יודע כמה המדינה נותנת (לתלמידי ישיבות)? מאות שקלים (בחודש) - גרושים. רב הכסף מגיע מהעשירים מארה"ב", קבע העיתונאי החרדי ישראל כהן במהלך דיון עם ח"כ גלעד קריב בתוכנית אופירה וברקוביץ' ב"קשת 12", שנערך על רקע החלטת ליברמן לבטל את סבסוד מעונות היום לאברכים. "זה פשוט שטויות", השיב לו הח"כ מהעבודה. "90% מתקציבי הישיבות מגיעים מהמדינה". אז כמה מקבל תלמיד ישיבה מהמדינה? גרושים או 90% מכלל המימון החודשי שלו? בדקנו מי צודק.

הלומדים בישיבות בעולם החרדי מעל גיל 18 מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות. "בחורי ישיבה" הם בני 18 ויותר שאינם נשואים ולומדים בישיבות בתנאי פנימיה. המדינה משתתפת במימונם, אך סכום ההשתתפות - 400 שקלים בחודש לתלמיד - מועבר למוסד הלימודים שלהם. הלומדים הנשואים מכונים "אברכים" והם לומדים בכוללים מהם הם חוזרים בכל ערב לביתם. האברכים מקבלים את הסכום שמקצה להם המדינה ישירות לכיסם (גם אם באופן פורמלי הוא עובר דרך מוסד הלימוד).

אנחנו התמקדנו בבדיקה בקבוצת האברכים, שעל פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה מנתה ב-2019 למעלה מ-90 אלף איש, מתוך סך 140 אלף תלמידי הישיבות. כדי לחשב את הסכומים שמקצה להם המדינה נעזרנו בד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית לחברה החרדית במכון, ובדוח של אגף הכלכלן הראשי באוצר שפורסם בדצמבר 2019. סך התקציב שקיבלו הישיבות מקופת המדינה עמד ב-2019 על 1.25 מיליארד שקל.

אחוזי התמיכה הגבוהים ביותר מתקבלים אם מסתמכים על דוח האוצר, שמחשב בצורה רחבה את מה שניתן להגדיר "תמיכה עקיפה" - אותה הוא מחשב על בסיס ממוצע של ארבעה ילדים לאברך. בחישוב כזה, מעבר לתמיכה הישירה של 850 שקלים בחודש אותה קיבל כל אברך ב-2019, הוא היה זכאי גם להנחה בארנונה (278 שקל בחודש), "סיוע אפשרי בשכר דירה" (890 שקל) וסבסוד מעונות יום ומשפחתונים (1390 שקל, הסעיף שאותו רוצה ליברמן לבטל כעת). כלומר, תמיכה ישירה של 850 שקל ועוד תמיכה עקיפה שיכולה להגיע בתנאים מסוימים לכ-2,550 שקל (באוצר מוסיפים לתמיכה העקיפה גם קצבת ילדים, 917 שקל, אך אנחנו בחרנו שלא לכלול אותה בחישוב משום שקצבאות כאלה ניתנות לכל הורה בישראל ללא תלות בעיסוקו).

ומה מקבל לפי האוצר אותו אברך ממקורות שאינם כספי מדינה? 1,012 שקל מהישיבה שבה הוא לומד (שמקורם בתרומות), ועוד 436 שקל שמקורם ב"העברות מהקהילה". כלומר, לפי החישוב הזה, האברך הממוצע מקבל מדי חודש, בתמיכה ישירה ועקיפה, כ-4,850 שקל, כשמתוכם 3,400 שקל, 70% מהסכום הזה, מגיעים מקופת המדינה.

אלא שלפי ד"ר מלאך החישוב הזה הוא בעייתי, בעיקר בגלל שהוא מניח את ההנחות המרחיבות ביותר: כל הילדים הם עד גיל 3; כל האמהות גם עובדות, אבל גם במשכורת נמוכה שמצדיקה סבסוד מעונות; התמיכה בשכר דירה היא המקסימלית האפשרית ועוד. במילים אחרות, החישוב הזה עשוי להיות נכון אם רוצים להראות מהי התמיכה המקסימלית ממנה יכול ליהנות משק הבית שהאב בו הוא אברך, אך לא ניתן להשתמש בו כדי לגזור מסקנות לגבי כלל אוכלוסיית האברכים.

החישוב שמציג ד"ר מלאך הוא שמרני יותר. ראשית, לדבריו, הסכום המעודכן שמקבל אברך מהמדינה עומד כעת על 700-750 שקל בחודש (נתוני האוצר נכונים ל-2019). אל התמיכה הישירה הזאת אפשר להוסיף גם תמיכה עקיפה: הנחות בארנונה, בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, סבסוד מעונות יום ועוד, שאותם מעריך ד"ר מלאך בכ-750 שקל נוספים מדי חודש. וכמה כסף מקבל כל אברך מ"העשירים בארה"ב" שהזכיר כהן, כלומר מתרומות? ההערכה של מלאך זהה לזאת של האוצר ועומדת על כ-1,000 שקל בחודש.

אם נסכום את הנתונים נגלה שלפי החישוב הזה לכיסו של האברך הממוצע נכנסים מדי חודש כ-1,750 שקל, כשהמדינה אחראית לכ-42% מהסכום. אם נוסיף לחישוב גם את התמיכה העקיפה, נקבל שהמדינה אחראית לכ-60% מהסכום, שהם כ-1,500 שקל בחודש. לא בדיוק גרושים כמו שטען כהן, אבל עדיין רחוק מה-90% שהזכיר קריב. "אכן הצדק עמכם", מסר לנו הח"כ כשפנינו אליו עם הנתונים. "אמירתי בשידור נאמרה בלהט הוויכוח במענה לטענה שהמימון של הישיבות מגיע בעקרו מתרומות פרטיות. רוב המימון של הישיבות מגיע מהקופה הציבורית… אך לא מגיע לכדי 90%".

 
  

בשורה התחתונה: הדברים שאמר ח"כ קריב בשידור אינם נכונים. גם אם מצמצמים את הבדיקה לקבוצת האברכים, וכוללים בה גם את התמיכה העקיפה מהמדינה, היקף התמיכה מסתכם בכ-60% מסך הכנסת האברך, ולא מגיע ל-90%.

תחקיר: טלאור שמש

לבדיקה המלאה לחצו כאן

מפלגה: העבודה

תכנית: אופירה וברקוביץ', קשת 12

תאריך: 16.07.21

ציטוט: "90% מתקציבי הישיבות מגיעים מהמדינה"

ציון: לא נכון

הכנסת מבחן כושר השתכרות כתנאי לקבלת סבסוד למעונות-יום עוררה שיח רחב יותר על עלות המוסדות התורניים, תלמידי הישיבות והאברכים למדינה. בתכנית "אופירה וברקוביץ'" מה-16.07.21 התראיינו יחד ח"כ הרב גלעד קריב ממפלגת העבודה וישראל כהן, עיתונאי חרדי. תחילת הראיון נגעה בחילוקי הדעות על אופי היהדות ומידת היהדות בזרמים השונים. הרב קריב, שהינו מהזרם הרפורמי, תקף את החרדים על כך שכופים על אחרים את יהדותם ושאין חופש דת אמיתי ליהודים במדינת ישראל. בתגובה תקף אותו חזרה כהן שאמר שרואים התבוללות בקרב יהדות הגולה הרפורמית, שמובילה את היהדות כולה להתכלות ולהתרסקות וקרא לרפורמים "פייק יהדות".

משם המשיך הראיון לפער בין עבודה ללימודי תורה, כאשר המנחה, אייל ברקוביץ', אמר כי לראייתו אדם צריך לקום בבוקר, ללכת לעבודה ולאחר מכן להתפנות לעיסוקיו, בין היתר ללימוד תורה, ושמבחינתו הבעיה היא שבזרמים החרדים לימודי תורה נחשבים לעבודה והכסף למחייה מגיע מהכוללים. על כך ענה לו ישראל כהן: "אתה יודע כמה המדינה נותנת? מאות שקלים - גרושים. רב הכסף מגיע מהעשירים מארה"ב". ח"כ קריב תיקן אותו בנחרצות ואמר: "לא נכון, זה פשוט שטויות. 90% מתקציבי הישיבות מגיעים מהמדינה. אתה טועה".

 לא היה פשוט להבין את הסכומים המוחלטים שמקבלים המוסדות התורניים. אמנם הכסף שמגיע מהמדינה מוגדר בתקציב תחת תחום תמיכות בנושאי יהדות בסעיף משרד החינוך (20.49.02), ועומד על 1.26 מיליארד ש"ח סך הכל. לעומת זאת, הסכומים שמקבלים אותם מוסדות שלא מהמדינה פחות שקופים. לכן נעזרנו בד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית לחברה החרדית במכון הישראלי לדמוקרטיה ובדוח של אגף הכלכלן הראשי באוצר שפורסם בדצמבר 2019.

נתחיל מהבחנה בסיסית בין ישיבות וכוללים - שניהם נכללים תחת ההגדרה "מוסדות תורניים מעל גיל 18", כאשר בחור ישיבה הינו בחור דתי שאיננו נשוי והולך ללמוד בישיבה, המקיימת לימודי תורה בתנאי פנימייה. מרגע שאותו בחור התחתן הוא נקרא "אברך" ועובר ללמוד בכולל, שהוא ישיבה לתלמידים נשואים, אליו הם מגיעים מביתם בבוקר ועוזבים אותו לביתם בערב. גם סכום התקציב שמקבל תלמיד ישיבה לעומת אברך והאופן בו הוא מקבל אותו משתנים בין המוסדות. בחור ישיבה מקבל מהמדינה תמיכה של כ-400 ש"ח בחודש, שנכנסים ישירות לתקציב הישיבה על מנת שתוכל להלין אותו, להאכיל אותו ובאופן כללי לכלכל את שהותו בפנימייה. כלומר, מדובר בסוג של מלגה ואת הכסף בחור הישיבה אינו רואה בפועל. לעומת זאת, התמיכה החודשית שניתנת לאברך מהמדינה היא 700-750 ש"ח, כמעט כפול, ואילו הסכום מגיע ככסף לאברך עצמו. אמנם הוא עובר דרך הכולל ש"משלם" לאברך אבל בסופו של דבר הוא מקבל כסף ישירות לשימושו האישי.

ח"כ קריב טען כי מדובר ב-90% ומנגד, ישראל כהן אומר שמדובר בגרושים. האמת, כך נראה, היא איפשהו באמצע. "תמיכות מתרומות (מחו"ל ומישראל) עומדת על כ-1,000 שקלים בממוצע לאברך וכמחצית מכך לישיבות", אומר ד"ר מלאך. כלומר, סך התמיכה באברך ממקורות שונים מסתכמת ב-1750-1700 ש"ח ובבחור ישיבה בכ-900 ש"ח בחודש. לפי נתון זה, החלק היחסי של תמיכת המדינה באברך הינו כ-41% מסך המלגה שהוא מקבל ושיעור התמיכה התקציבית של המדינה לבחור ישיבה הינו מעט גבוה יותר - 45%. לדברי ד"ר מלאך: "אם נוסיף לסכומי המלגה גם את ההנחות שאברך מקבל בארנונה ובדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות (כ-500 שקלים) ובהנחות במעונות יום (250 שקלים) והנחות נוספות, הסכום עולה לתמיכה עקיפה של כמיליארד שקלים נוספים. בחישוב זה שיעור התמיכה המדינתית עומד על 62.5%". עוד הוא הוסיף כי "בכל מקרה, איך שלא מסתכלים על זה, זה לא מגיע ל-90%".

 אחוזי התמיכה הגבוהים ביותר מתקבלים אם מסתמכים על דוח האוצר, שמחשב בצורה רחבה את מה שניתן להגדיר "תמיכה עקיפה" - אותה הוא מחשב על בסיס ממוצע של ארבעה ילדים לאברך. בחישוב כזה, מעבר לתמיכה הישירה של 850 שקלים בחודש אותה קיבל כל אברך ב-2019, הוא היה זכאי גם להנחה בארנונה (278 שקל בחודש), "סיוע אפשרי בשכר דירה" (890 שקל) וסבסוד מעונות יום ומשפחתונים (1390 שקל, הסעיף שאותו רוצה ליברמן לבטל כעת). כלומר, תמיכה ישירה של 850 שקל ועוד תמיכה עקיפה שיכולה להגיע בתנאים מסוימים לכ-2,550 שקל (באוצר מוסיפים לתמיכה העקיפה גם קצבת ילדים, 917 שקל, אך אנחנו בחרנו שלא לכלול אותה בחישוב משום שקצבאות כאלה ניתנות לכל הורה בישראל ללא תלות בעיסוקו). ומה מקבל לפי האוצר אותו אברך ממקורות שאינם כספי מדינה? 1,012 שקל מהישיבה בה הוא לומד (שמקורם בתרומות), ועוד 436 שקל שמקורם ב"העברות מהקהילה". כלומר, לפי החישוב הזה, האברך הממוצע מקבל מדי חודש, בתמיכה ישירה ועקיפה, כ-4,850 שקל, כשמתוכם 3,400 שקל, 70% מהסכום הזה, מגיעים מקופת המדינה.

אלא שלפי ד"ר מלאך החישוב הזה הוא בעייתי, בעיקר בגלל שהוא מניח את ההנחות המרחיבות ביותר: כל הילדים הם עד גיל 3; כל האמהות גם עובדות, אבל גם במשכורת נמוכה שמצדיקה סבסוד מעונות; התמיכה בשכר דירה היא המקסימלית האפשרית ועוד. במילים אחרות, החישוב הזה עשוי להיות נכון אם רוצים להראות מהי התמיכה המקסימלית ממנה יכול ליהנות משק הבית שהאב בו הוא אברך, אך לא ניתן להשתמש בו כדי לגזור מסקנות לגבי כלל אוכלוסיית האברכים. 

על פניו, נראה כי אין הגיון להסתכל על תקציבי המוסדות התורניים כסכום התמיכות שמקבלים תלמידיהם, אך כשמסתכלים על חלוקת התקציב ניתן לראות כי 99.5% ממנו הולך לתמיכות ותשלומי העברה ורק 0.5% מיועד לרכש וקניות. גם משיחתנו עם ד"ר מלאך עולה כי אין תמיכה בתפעול הישיבות והכוללים אלא הסכום מחושב לפי תלמיד. אין זה אומר שמשרד החינוך, או המשרד לשירותי דת (שאיננו מתקצב מוסדות חינוך שונים וביניהם ישיבות וכוללים אך כן מתקצב גופים אחרים הקשורים לדת), אינם מתקצבים כלל מוסדות דתיים באופן ישיר לתמיכה בפעילותם השוטפת. אלא שהמוסדות המקבלים תמיכה תפעולית הם לרוב גרעינים תורניים (לא שייכים לזרם החרדי), ועדי ואיגודי ישיבות וגופים דתיים שאינם חינוכיים (כמו מרכזי מורשת יהדות למיניהם).

תמיכת המדינה במוסדות התורניים נמצאת במגמת עלייה חדה לאורך השנים (ניתוח לפי ביצוע בפועל של התקציב): כ-15 מיליון ש"ח בשנת 2004 (השנה הראשונה ממנה ישנם נתונים גלויים) ועד קצת יותר מ-1.25 מיליארד ש"ח ב-2019. ישנן כמה נקודות ציון מעניינות בטווח השנים הזה: בתקציב 2008 רואים קפיצה של יותר מפי 240 בביצוע תקציב המוסדות התורניים לעומת שנת 2006 (6 מיליון ש"ח לעומת 168 מיליון ש"ח), כאשר זוהי הפעם הראשונה שהתקציב עובר את 100 מיליון השקלים. זוהי גם הפעם הראשונה במסגרת השנים הללו בה גם סיעת ש"ס וגם סיעת יהדות התורה היו חברות בממשלה. גם בתקציב 2009 רואים עליה בסדרי גודל של מאות אחוזים, כשהתקציב חוצה את רף מיליארד השקלים לשנה. שינוי הכיוון מגיע בשנת 2013, כאשר ממשלת ישראל ה-33 עולה לשלטון והסיעות החרדיות נותרות באופוזיציה. הממשלה, שהחלה את כהונתה במרץ 2013, העבירה את תקציב המדינה לשנים 2013-2014 ביולי באותה השנה ובו תקציב המוסדות התורניים קוצץ בכרבע כל שנה (850  מיליון ש"ח ב-2013 660 מיליון ש"ח ב-2014). עם זאת, בממשלה הבאה, ממשלת ישראל ה-34, חזרו סיעות ש"ס ויהדות התורה לקואליציה והתקציב קפץ חזרה למעל מיליארד ש"ח בשנה.  

בתגובה לפניית המשרוקית ולהצגת הנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה ושל דוח אגף הכלכלן הראשי, חזר בו ח"כ הרב גלעד קריב: "אמירתי בשידור נאמרה בלהט הוויכוח במענה לטענה שהמימון של הישיבות מגיע בעיקרו מתרומות פרטיות. אכן הצדק עמכם. רוב המימון של הישיבות מגיע מהקופה הציבורית, להערכתי מעל 60 אחוזים, אך לא מגיע לכדי 90%".  

לסיכום, תקציבי המוסדות התורניים מעל גיל 18, הכוללים הן את הישיבות והן את הכוללים, לא מגיעים תחת החישוב המקל ביותר אפילו לכדי שני-שלישים מהסכום הכוללים, כאשר שאר הסכום מגיע רובו ככולו מתרומות. לכן, דבריו של ח"כ קריב אינם נכונים.

צרו איתנו קשר *5988