חוקרי האוניברסיטה העברית: אפשר להוריד את מקדם ההדבקה מתחת ל-1 עם התחסנות נוספת

החוקרים מעריכים כי התחסנות של עוד כחצי מיליון עד מיליון מבוגרים ונוער יכולה להביא לדעיכת המגיפה ללא מגבלות נוספות

חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ
חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ

קבוצת חוקרי האוניברסיטה העברית המנטרת את התחלואה בקורונה מתחילת דרכה, פרסמה היום הערכה לפיה: התחלואה הקשה בישראל ממשיכה לעלות; ניכרת השפעה חיובית של החיסונים על התפשטות המחלה ועל קצב הצטברות החולים הקשים ועל פי מודלים של המומחים, אפשר להביא לדעיכת המגיפה באמצעות המשך התחסנות.

החוקרים מצייינים כי: "ניכרים הבדלים בין התחלואה הקשה בגל הזה לגלים הקודמים, שאנו מפרשים כהשפעה של ההתחסנות. ניכר עיכוב משמעותי במגמת התחלואה הבינונית, קשה וקריטית בגל זה לעומת השנה שעברה. כרגע התמותה ומספר המונשמים קטנים מאוד".

מקדם ההדבקה, למרות שישראל היא כמעט ללא מגבלות, הוא בסביבות 1.4. הנתון הזה בהשוואה לעבר מרמז על מועילות החיסונים בעיכוב התפשטות המגיפה. החוקרים מסיקים מנתונים אלה כי התחסנות של חצי מיליון עד מיליון אשר נוספים יכולה להפחית את מקדם ההדבקה אל מתחת ל-1 ולבלום את המגיפה, כלומר המגיפה תלך ותדעך ללא מגבלות או עם מגבלות מעטות כפי שקרה בחודשים מרץ-יוני 2021.

קצת ההתחסנות היום הוא כ-2000-2500 איש המתחסנים בימי השבוע (ופחות מכך בסוף השבוע) והאוכלוסייה שעדיין לא התחסנה כוללת 1.11 מיליון איש, מהם 235 אלף מעל גיל 50, עוד כ-250 אלף בין גיל 30-50, כ-280 אלף בין 16-30, וכ-320 בין גילאי 12-15. ככל שיתחסנו מבוגרים רבים יותר, כך יפחת מספר החולים הקשים והנפטרים. התחסנות של הצעירים תוביל להפחתת התחלואה המתפשטת דרך בתי הספר והמסגרות החיסוניות והקיציות.

החוקרים מציינים כי במצב החיסונים הקיים, דוגמאות מן העולם מראות כי צמצום המגבלות עלול להביא דווקא לעליה במקדם ההדבקה, ולא ניתן יהיה לקיים שגרת חיים במצב זה. לכן ההמלצה היא להמשיך לעודד התחסנות של האוכלוסייה הלא מחוסנת, לצד הגברה של מגבלות "רכות" כגון התו הירוק.

מחברי הדוח הם: פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה.

קישור לדוח המלא