הגיע הזמן למחיקת הרישום הפלילי לבני הנוער ממוצא אתיופי

כאשר בני נוער מופלים לרעה, ערך השוויון אינו מתקיים • חובה עלינו, כחברה הדוגלת בערכים של שוויון ומתן הזדמנות שווה לכל אדם, לשים נושא זה במרכז הבמה ולקדמו ביתר שאת למען עתיד טוב יותר לכל נער, ולא משנה צבע עורו

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
השר לביטחון הפנים עמר בר-לב / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

שלום לך, השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב.

בטור זה אני מבקשת להאיר נושא חשוב ואולי מהחשובים ביותר.

אך בטרם ארד לרזולוציות ואפרט את הנושא שלשמו התכנסנו, מר בר-לב, כמי שסייע במאבקים חברתיים ומקדם אוכלוסיות שונות ושהנושא החברתי אינו זר לך- אני בטוחה שתפעל ברגישות ובהבנה שיש לשים דגש, ברמת המאקרו, על הזווית החברתית בתהליכים המשטרתיים.

יש לזכור כי המשטרה אינה מתנהלת בתוך בועה, אלא היא מתנהלת בתוך מסגרת של אזרחים ואזרחיות, ועל כן, יש לחזק שיתופי פעולה עם משרדי החינוך והרווחה ולבנות מערך ישיר בין גורמי המשטרה למערכות החינוך ובכך להפחית, ואף למנוע חיכוכים בין בני נוער לשוטרים.

במסגרת זו יש לקדם, ברמת המיקרו, תוכנית למחיקת רישומים משטרתיים ופליליים לבני נוער בכלל וליוצאי אתיופיה בפרט. ומדוע אני שמה פה דגש על בני נוער ממוצא אתיופי? כיוון שלצערנו הנתונים, כפי שהמדינה מציגה אותם, מראים שרוב תיקי הנוער הם שלהם.

ועל כך הסבר בהמשכו של הטור.

כמי שיזמה תוכנית למחיקת רישומים משטרתיים בכפרי הנוער, לכלל בני הנוער - אציין כבר בתחילתו של מאמר זה שהתוכנית אינה מורכבת לביצוע וההשלכות של מחיקת רישום על חייהם של בני הנוער שרובם ככולם מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות, הן עצומות ובלתי ניתנות לתיאור.

והרווח של מחיקתם, הוא לא רק של בני הנוער שתיקם נמחק והרישום אינו מלווה אותם כאות קין לכל חייהם, אלא הרווח הוא של כולנו כחברה.

בני נוער רבים מדי נאלצים לשאת את אותה אות קין המגיעה בדמות של רישום משטרתי/פלילי על עבירות יחסית קלות. רישום הפוגע בגיוסם לצה"ל ושילובם המיטבי בחברה.

מדובר באחד הנושאים האקוטיים ביותר, אשר מהווה פגיעה קשה בקהילת יוצאי אתיופיה בכלל ובבני הנוער בפרט.

תחום שחייב להיות ראשון במעלה וזאת בשל ההשלכות מרחיקות הלכת שיש לרישומים אלה - השלכות המשפיעות השפעה ישירה על עתידו של הנער ועל הזכות לשוויון, שלעיתים נמנעת מבני נוער ממוצא אתיופי, בשל שיטור יתר ותיקים פליליים הנפתחים נגדם ביתר קלות.

אדגיש כי זו אינה קביעה שלי, אלא של ועדה ציבורית, ועדת פלמור שהוקמה על ידי ממשלת ישראל.

זאת במסגרת החלטת ממשלה 1107 משנת 2016 שמסקנותיה היו חד משמעיות ודיברו על כך שישנו שיטור יתר כלפי קהילת יוצאי אתיופיה, הווה אומר תיקים רבים נפתחים שלא בצדק.

על מנת לסבר את האוזן, להלן הנתונים שהוצגו בדוח פלמור: 3.2% מכלל התיקים הפליליים שנפתחו בשנים 2014 ו-2015 - נפתחו נגד אזרחים יוצאי אתיופיה, אחוז כפול משיעורם באוכלוסייה (1.6%). ב-2015 3.5% מכלל כתבי האישום שהוגשו היו נגד אזרחים יוצאי אתיופיה.

עבור קטינים ממוצא אתיופי המצב קשה אף יותר - 7.6% מכלל התיקים שנפתחו ב-2015 היו נגדם. יותר מפי 3.5 מחלקם באוכלוסייה הכללית. המספר גדול אף יותר (ובמגמת עלייה) כאשר בודקים הגשת כתבי אישום נגד קטינים ממוצא אתיופי.

הצוות הממשלתי בראשות מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור, שבדק בזמנו את הנושא, עיין בתיקים משטרתיים ומצא כי "לא מעט מהתיקים מתחילים על רקע עניין פעוט - למשל בקשה להזדהות, בקשה לשפוך אלכוהול וכדומה", אך עד מהרה, כך עולה מהתיקים "מפגש זה מתדרדר ומסלים לאירוע אלימות ממשית, מעצר חשוד ופתיחת תיק פלילי". בין היתר נקבע כי שיטור יתר מוביל לפתיחת תיקים רבים נגדם בשיעור גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה.

אדגיש חזור והדגש, כי לתיקים אלו יש השפעה ישירה והרסנית על מסלול חייו של הנער. תיק כזה מונע ברוב המקרים את גיוסו של הנער לצבא ובכך פוגע ביכולת שלו להפוך לחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית.

ועדת פלמור למאבק בגזענות הינה תוצר של מחאה ציבורית של קהילת יוצאי אתיופיה והוקמה כתוצאה מהחלטת ממשלה 1107 משנת 2016.

דוח המלצות הוועדה גובש בעבודת מטה משותפת של נציגים בכירים של משרדי הממשלה, פעילים חברתיים יוצאי אתיופיה ונציגי אקדמיה, ומטרתו הייתה מתן מענה מקיף ותשתיתי לגזענות מוסדית המופנית כלפי יוצאי אתיופיה.

מרבית המלצות הדוח אומצו בשתי החלטות ממשלה - החלטה 1958 מחודש אוגוסט 2016, והחלטה 2254 מדצמבר 2016, העוסקת בהמלצות הנוגעות למשטרה.

רק 115 בקשות הוגשו במסגרת מתווה המאפשר את מחיקת הרישומים 

בשנת 2018 החליטו נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין ומשרד המשפטים, מתוך הכרה בבעיה, על מתווה המאפשר את מחיקת הרישומים הפליליים של בני נוער ממוצא אתיופי שהורשעו בעבירות של הפרות הסדר הציבורי. לצערנו הרב מתווה זה לא צלח.

ביום 3.1.2021 פורסמה כתבה בעיתון "הארץ" ובה נכתב כי במשרד המשפטים מגדירים את המתווה ככשלון.

בכתבה אף צוטטה עו"ד נוחי פוליטיס, מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים כאומרת "אני הולכת עם תחושת תסכול מהמתווה הזה, כי עם כל הרצון הטוב, עד כה הוא לא באמת הצליח".

עוד נאמר כי ההיענות למתווה הינה נמוכה מאוד - 115 בקשות בלבד הוגשו בשנתיים מאז תחילתו של ההליך. מבדיקה שערכו משרד המשפטים וארגונים שונים עולה כי חוסר ההיענות נובע מהחשש של הנערים להגיע לתחנת המשטרה בשל חוסר האמון במערכת.

לאור זאת, קיימת לנו החובה כחברה לקדם נושא זה ולפעול ליצירת מתווים אחרים היכולים לסייע, בקפיצה מעל חומת החשדנות הזו, ולצלוח את מחסום חוסר האמון - ובכך לעזור לבני נוער ממוצא אתיופי לממש את הזכות למחיקת תיק משטרתי ופלילי, ולקדם את שילובם המיטבי בחברה הישראלית.

מתווים אשר יהוו את דרך המלך לשינוי התפיסה והחשדנות הקיימת - ויאפשרו לנערים לממש את זכותם לקבלת הזדמנות שנייה. נושא השוויון וראיית כל אדם באשר הוא אדם הוא הבסיס לחברה ערכית ושוויונית, אך כאשר בני נוער מופלים לרעה ערך השוויון אינו מתקיים.

חובה עלינו, כחברה הדוגלת בערכים של שוויון ומתן הזדמנות שווה לכל אדם, לשים נושא זה במרכז הבמה ולקדמו ביתר שאת למען עתיד טוב יותר לכל נער, ולא משנה צבע עורו.

הכותבת היא מנכ"לית הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות ודוברת משרד הרווחה לשעבר

צרו איתנו קשר *5988