קו המשווה | פרשנות

הסנאט מאשר טריליון דולר לתשתיות, אך בשמאל רוצים עוד שלושה וחצי

הסכמה דו־מפלגתית נדירה מאוד בוושינגטון שתוכל לאפשר חקיקה לשיקום ולשדרוג של התשתית הקורסת בארה"ב • אבל השמאל הדמוקרטי לא יאשר אותה אלא אם כן הסנאט יקצה עוד 3.5 טריליון למלחמה בעוני, לבריאות ולאיכות הסביבה

יו"ר הבית ננסי פלוסי בסוף השבוע, וושינגטון / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite
יו"ר הבית ננסי פלוסי בסוף השבוע, וושינגטון / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite

החדשות הכלכליות מן הקונגרס היו מפתיעות, כמעט לא צפויות. והן היו מבורכות במיוחד בשבוע שבו החדשות הרפואיות החמירו מיום ליום. 67 סנאטורים, מתוך מאה, תמכו בפתיחת דיון על חוק רחב ממדים לשיקום התשתית של ארה"ב, טריליון דולר ויותר.

כדי ש־67 סנאטורים יעשו יד אחת צריך לקרות משהו שוושינגטון חדלה לראות זה כבר: הסכמה החוצה גבולות מפלגתיים. הבית העליון של הקונגרס האמריקאי חצוי שווה בשווה בין דמוקרטים לרפובליקאים, 50־50. סגנית הנשיא הדמוקרטית, המחזיקה בתואר (נטול הסמכויות, בדרך כלל) של "נשיאת הסנאט", היא המוסמכת להכריע כאשר יש תיקו. אבל אפילו 51 קולות אינם מספיקים ברוב המקרים. נחוץ רוב מיוחס של 60. באווירה של קיטוב ושל איבה, אין דבר סביר פחות מרוב מיוחס.

אבל רוב כזה קרם עור וגידים בסוף השבוע שעבר. לא, היוצרות לא התהפכו. הקיטוב בעינו עומד. אבל שיתוף הפעולה הוא פרי ההילולים של "עצרת פותרי הבעיות", קבוצה קטנה של מתונים משתי המפלגות, שהתארגנה בתחילת השנה. היא נועדה להמחיש לאמריקאים, ששליחיהם בוושינגטון אינם מכורים לחלוטין להתנצחויות מפלגתיות, והם מסוגלים לעשות עבודת חקיקה לטובת שולחיהם.

 
  

אובמה רצה וגם טראמפ

שיקום התשתית הוא פרויקט, הנמצא על הפרק הפוליטי זה 10 שנים לפחות. ברק אובמה רצה בו; דונלד טראמפ רצה בו; ג'ו ביידן רוצה בו. הצורך בשיקום ידוע לכל משתמש: מנמלי התעופה, עבור דרך מסילות הברזל, הגשרים, הדרכים הבין־עירוניות, רשת החשמל, רשת המים, האינטרנט, התשתית האמריקאית מתפוררת. הבעיה היא שהארנק היה קפוץ, חצי הקונגרס לא היה מוכן לשלם, והמערכת נעדרה תחושה של בהילות. מגפת הקורונה שינתה הרגלי תקצוב, המחישה את חומרת המשבר, והגדילה את ציפיות המצביעים לשינוי של התנהגות פוליטית.

אף על פי כן, מה שקרה כאן היה מעניין וחשוב. שליש הרפובליקאים בסנאט תמכו בפתיחת הוויכוח. הם עשו כן לא סתם בשם חופש הוויכוח, אלא מפני שהם השתכנעו כי בסוף הוויכוח עומדת הצעת חוק שבה הם יוכלו לתמוך מבלי לסטות מעקרונותיהם.

למרבה החשיבות, אחד התומכים היה מנהיג הסיעה הרפובליקאית בסנאט, מיץ׳ מקונל, ותיק קרבות, שאמר רק באחרונה כי משימתו העיקרית היא "להכשיל את סדר יומו של ביידן". מקונל הכשיל סדרי יום דמוקרטיים בהצלחה מיוחדת במינה תחת הנשיא אובמה, ולא הייתה כל סיבה לפקפק ברצינות כוונותיו גם הפעם. יתר על כן, דונלד טראמפ, השולט ללא מצרים במפלגה הרפובליקאית, הביע התנגדות נחרצת לחוק המוצע. הוא קרא לו "סוציאליסטי" (מלת גנאי חמורה במיוחד בימין האמריקאי) ו"מתנה נפלאה לביידן".

אף על פי כן 17 רפובליקאים לא שעו לנשיא לשעבר. במינוח הפוליטי האמריקאי קשה לחשוב על צירוף מספרים הראוי יותר לאפיון הנכסף "דו־מפלגתי". מפלגות מתיימרות לדו־מפלגתיות כאשר הן מגייסות שניים־שלושה חברים מהמפלגה היריבה. הפעם מתחוללת התגייסות מסיבית. אין צורך להסיק מסקנות מפליגות מדיי מן הסטייה מן הציווי הטראמפיסטי, אבל ברור שהיא גילתה פוטנציאל כמעט נשכח של מתינות ושל פרגמטיות.

מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר (ימין), ומנהיג הסיעה הרפובליקאית בסנאט, מיץ' מקונל, אוכלים צהריים בקפיטול בוושינגטון / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite
 מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר (ימין), ומנהיג הסיעה הרפובליקאית בסנאט, מיץ' מקונל, אוכלים צהריים בקפיטול בוושינגטון / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite

ההסכם כמעט ירד מהפסים שוב

אי־ודאות עדיין שורה על התהליך. הוא כמעט ירד מהפסים ב־24 השעות שלאחר ההודעה על ההסכמה. הסיבה היתה שהתגלו פתאום סעיפים לא־מוסכמים בנוסח שהגיש מנהיג הרוב הדמוקרטי, צ׳אק שומר. שומר, כמו כל מנהיג של קואליציה מתנדנדת, מיהר לפייס את המתלוננים.

שני שומרי הסף של "פותרי הבעיות" הם סנאטור רפובליקאי ממדינת אוהיו, רוב פורטמן, שהיה לפנים השר הממונה על התקציבים בממשל בוש הבן, וקריסטן סינמה, סנאטורית דמוקרטית ממדינת אריזונה. פורטמן יפנה בשנה הבאה את מקומו, מה שמשחרר אותו משיקולים אלקטורליים. סמכותו בענייני כספים נהנית מהערכה ניכרת בין עמיתיו. סינמה חשודה בעודף מתינות בשורות השמאל הדמוקרטי. בעיניהם היא מחבלת ביוזמות חברתיות רדיקליות. זה נכון כשלעצמו, אבל היא לא היתה נבחרת לסנאט מטעם מדינה עם נטיות ימניות ברורות אלמלא הצליחה לשכנע את הבוחרים באריזונה שהיא אינה נמצאת בכיסו של השמאל.

השמאל, שלא רצה בביידן מלכתחילה, נרגן. הוא אינו רוצה לבזבז זמן על עודף של חישובים טקטיים ושל פשרות. הוא מאמין, שלדמוקרטים יש עכשיו יותר כלים ממה שהיו להם מאז 2010, כדי ליזום חקיקה חברתית וכלכלית נועזת. הדמוקרטים שולטים בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס, גם אם הרוב שלהם קטנטן. סביר שהרוב הזה יאבד בבחירות של אמצע הקדנציה, בעוד 15 חודשים. צריך אפוא למהר מאוד.

משקלם של הרדיקלים גדול בבית הנבחרים יותר מאשר בסנאט. ואף אמנם יושבת ראש הבית, ננסי פלוסי, הדמוקרטית החזקה ביותר בקונגרס, הודיעה שהיא לא תביא את החוק הדו־מפלגתי להצבעה אלא לאחר שהסנאט יאמץ חבילה נפרדת של חוקי הקצאות, לביעור העוני, לשיפור מערכת הבריאות ולטיפול בסביבה. היא נועדה להגיע ל־3.5 טריליון דולר.

אין כל סיכוי שאיזשהו רפובליקן יתמוך בחוקים האלה. חוקי הקצאות פטורים מן הצורך ברוב מיוחס, אבל אימוצם בסנאט יצריך התגייסות של כל 50 הדמוקרטים. זו תהיה משימה קשה. סינמה הנ"ל, ואולי עוד אחד או שניים, יסרבו לתמוך, ובזה יקיץ הקץ על החוק. לא זו בלבד שהרפובליקאים יכשילו את סדר יומו של הנשיא, אלא שבמפלגה הדמוקרטית תפרוץ מהומה ניכרת, לרעת סיכוייה בבחירות הבאות.

ארה"ב שמעה ביום ה׳ שעבר, שכלכלתה צמחה ברבעון השני של השנה ב־6.5% (בשקלול שנתי), והשתוותה לרמתה מלפני משבר הקורונה. סטטיסטית, זו אולי ההתאוששות המהירה והמרשימה ביותר בתולדות ארה"ב.

אבל עוד לפני החמרת משבר הדלתא, הכלכלנים העריכו שזו תהיה הקפיצה הרבעונית הגדולה האחרונה. לנוכח התפשטותו של וריאנט הדלתא, הסיכוי עכשיו הוא של צמיחה אטית אפילו יותר.

פוליטיקה של ימי מגפה

ביום ו׳, המרכז לפיקוח על מחלות מדבקות (CDC) חידש את הנחיות החירום של השנה שעברה לעטיית מסיכות במקומות סגורים. ההנחה הזו אמנם אינה יכולה להיאכף בזירה הארצית, אבל היא משנה את מצב הרוח ואת רמת הציפיות.

את דעתה של CDC שינו גילויים על התפרצות הווריאנט בין מחוסנים בפרנסיסטאון, אתר קיט פופולרי במדינת מסצ׳וסטס, במהלך פגרה עתירת משתתפים ורבת הילולות של ארבעה ביולי. החל משבת בבוקר, חובת העטייה של מסיכות במקומות סגורים חלה על כל בני שנתיים ומעלה בוושינגטון הבירה. אפילו חודש לא עבר מאז "הכרזת העצמאות" של הנשיא ביידן מנגיף הקוביד.

פרדוקסלית, פסימיות יכולה דווקא לעזור לחוקי ההקצאות של ביידן. פסימיות ופחד הניבו את ההקצאות הגדולות של תחילת השנה שעברה. אכן, משונה מאוד היא הפוליטיקה של ימי המגפה.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

צרו איתנו קשר *5988