הגיע הזמן לשינוי דרסטי בתכנון התשתיות העירוניות בישראל

בני דורנו חייבים לתכנן את הגידול האורבני בתוך "ראייה הוליסטית וברת-קיימא": לא מספיק לבנות עוד ועוד יחידות דיור, אלא קיים צורך מוחשי בשינוי דרסטי בתכנון התשתיות העירוניות בתחבורה והניקוז, מעבר לאנרגיות נקיות, מחזור וניצול של מי גשמים ועוד

תל אביב. יש צורך מוחשי בשינוי דרסטי בתכנון התשתיות העירוניות / צילום: גיא ליברמן
תל אביב. יש צורך מוחשי בשינוי דרסטי בתכנון התשתיות העירוניות / צילום: גיא ליברמן

בעשורים האחרונים אנחנו עדים בכל רחבי העולם לתהליך של גידול אורבני יוצא דופן. המשמעות של הגידול האורבני, שאינו פוסח על מדינת ישראל, היא שרוב אוכלוסיית העולם מתגוררת כיום בערים. על פי דוח שפורסם על-ידי האו"ם, מגמת העלייה צפויה להמשיך בעשורים הקרובים.

תהליך זה גורם לערים שלנו להיות צפופות יותר ולתשתיות העירוניות לשאת נטל רב יותר. המשתמע מנתון זה הוא קיטון ביכולות של הערים לעמוד מול אסונות הטבע וגידול בזיהום האוויר ובתחלואה במחלות הקשורות למערכת הנשימה.

גם שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית קשורים במידה רבה לגידול האוכלוסייה העירונית בעולם וכמובן, חלק מאסונות הטבע שהתרחשו לאחרונה מאיימים על כל תושבי הערים, גם של מדינת ישראל.

נתונים אלה מחייבים את בני דורנו לתכנן את הגידול האורבני בתוך "ראייה הוליסטית וברת-קיימא": לא מספיק לבנות עוד ועוד יחידות דיור, אלא קיים צורך מוחשי בשינוי דרסטי בתכנון התשתיות העירוניות בתחבורה והניקוז, מעבר לאנרגיות נקיות, מחזור וניצול של מי גשמים ועוד.

שינוי בהרגלי השימוש ברכב הפרטי ומעבר לתחבורה ציבורית, שימוש בכלים דו גלגליים וניצול אנרגיות נקיות כמו אנרגיית השמש (מוצר שקיים בישראל בשפע), ניצול מי הגשמים על-ידי איגום וניצולם למטרות שונות במקום שפיכתם לים דרך מערכות ניקוז, מהווים צעדים ראשוניים חיוניים על מנת לצלוח את המציאות החדשה.

לערים תפקיד מרכזי במאבק נגד שינויי האקלים

עיר ברת-קיימא היא כזאת שיודעת לשלב בין הצפיפות לבין גידול בשטחים הירוקים. העולם יודע לספק לא מעט דוגמאות טובות של ערים שמתוכננות ומתפתחות תוך השקעות רחבות היקף בתחומים אלה.

בתחום התחבורה למשל, ההולנדים מזמן החליפו את הרכב הפרטי באופניים ככלי תחבורה עירוני, כאשר שימוש ברכבים שמור לצרכים מסחריים ושימוש משפחתי בסופי השבוע. באמסטרדם ובכל הערים הגדולות ברחבי המדינה קיימות רשתות ענפות של רכבות קלות ואמצעי תחבורה ציבורית הפועלת בתדירות גבוהה מאד. לרשות תושבי ומבקרי העיר קיימים חניונים לאופניים בפריסה רחבה יותר מחניונים המיועדים לרכבים פרטיים.

אחת הדוגמאות הטובות בתחום ניהול מי נגר (מי הגשמים) היא העיר פרייבורג בגרמניה, בה שכונות רבות מרושתות בתעלות ניקוז פתוחות המובילות את המים אל עבר השטחים הפתוחים הנמצאים בכל שכונה ואל מאגרי מים הנמצאים באזורים רבים בסביבת העיר. אפשר לראות את אותן תעלות גם במרכז העיר במקביל לשבילי אופניים ומדרכות להולכי רגל.

מי מבעלי הרכב לא חולם על חניה מקורה בימים חמים? באיטליה הוקמו חניונים לרכבים בצידם של כבישים מהירים ואזוריים, שגגותיהם בנויים ממערכות פוטו-וולטאייות אשר מאפשרות הצללה לרכב תוך ייצור חשמל נקי בזכות אנרגיית השמש. בישראל, בה קיימים הרבה מאד שטחים המנוצלים לחניונים, אפשר לאמץ את הרעיון האיטלקי להפקת אנרגיה נקייה.

הדגש המרכזי בבואנו לתכנן שכונות חדשות חייב להתמקד בתכנון תשתיות עירוניות ברות-קיימא וחדשניות. אולי חשובה יותר מכל היא יצירת שיתוף פעולה אזורי בין רשויות צמודות או קשורות מבחינת הפיתוח האורבני.

תוכנית דומה אפשר להכין למטרופולין גוש דן, שתכלול ראייה כוללת לתל אביב, רמת גן, גבעתיים, בני ברק, בת ים ושאר הערים ובה ציפוף אורבני כמענה לגידול האוכלוסייה, יחד עם פיתוחים משותפים של מערכת התחבורה הציבורית ושבילי אופניים שיחברו את כל האזור. כמו כן, טיפול משותף של מספר רשויות באשפה ושפכים לצד יזמות אקולוגית, טיפוח והגדלת האזורים הירוקים הקיימים, יחד עם ניצול אנרגיות טבעיות (שמש ורוח), ניצול מי הגשמים ממוחזרים לשימושים עירוניים ועוד, יסייעו לנו להתמודד טוב יותר עם מפגעי הטבע.

הכותב הוא אדריכל ומתכנן ערים