חקלאות | דעה

הרפורמה בחקלאות: ביטחון המזון יגיע מתוך תחרות והתמקדות ביתרון היחסי שלנו

לאזרחי ישראל מגיע לצרוך מוצרי מזון בסיסיים כמו פירות וירקות במחיר הוגן • את החקלאות יש לקדם ע"י גידולים מתאימים וחדשנות

חקלאות / צילום: איל יצהר
חקלאות / צילום: איל יצהר

בימים האחרונים אני שומעת ללא הרף את הביטוי "ביטחון המזון" של מדינת ישראל, וכי הרפורמה בחקלאות תהרוס את אותו "ביטחון במזון" ולפיכך תפגע במדינת ישראל.

לביטחון המזון של מדינת ישראל יש מספר פנים. האחד - הזכות של כל אדם ליהנות ממזון בריא וטרי, במחירים הוגנים ובזמינות מלאה. יוקר המחיה המטפס בשנים האחרונות, אשר ודאי לא פסח על הסל המשפחתי של פירות וירקות, מחייב טיפול ממשלתי מעמיק בהיבטים התלויים בתכנון הממשלתי. אזרחי ישראל זכאים לצרוך באופן קבוע ובמחיר הוגן מוצרי מזון בסיסיים, ביניהם פירות וירקות, אף כאלה הנחשבים לצערי כיום "מותרות", כגון אוכמניות, דומדמניות, פירות יער ועוד מגוון מוצרים, לחלקם אין אפילו שמות בעברית, כי רוב הציבור הישראלי כלל לא מכיר אותם.

הפן הנוסף, מתייחס לכך שיש צורך בגידול מגוון של פירות וירקות בישראל כדי להתמודד עם שעת הדחק בו אומות העולם ימנעו מאתנו יבוא צומח לישראל. פן זה אף הוא מחייב התייחסות תוך התנהלות מאזנת שמסתכלת על עולם גלובלי מחד גיסא, בו מדינות תלויות זו בזו בהיבטים רבים, לרבות בייצור מזון, וזאת לעומת הצורך בעצמאות ייצור המזון במדינת ישראל.

ללא עיסוק בחדשנות, לא נוכל באמת להתמודד עם אתגר הביטחון במזון. אוכלוסיית מדינת ישראל גדלה והולכת, שינויי האקלים לא יפסחו עלינו, שטחי העיבוד החקלאי במדינת ישראל בסופו של יום הם מוגבלים, ורצון האזרחים לקבל סל מגוון כל טוב במחירים הוגנים היא דרישה בסיסית ולגיטימית.

התמודדות עם אתגרים אלה מצריכה חשיבה לאומית ממוקדת חדשנות, מחקר ופיתוח. לאחר שנים רבות, אנו מציעים להעביר תקציבי עתק באופן ישיר לחקלאי, שייתנו לחקלאי את הכלים להתמודד עם אתגרי החקלאות של 2021, בשביל החקלאי ולמענו.

לדוגמה אתגרי אקלים, אשר בהם יש לטפל במגוון פתרונות של מחקר ופיתוח כגון גידול באמצעות חממות, בכדי לדמות מזג אוויר תואם פרי, גידול על מצעים מנותקים, שימוש באנרגיה חסכונית ועוד פתרונות בפיתוח הם המפתח ליצירת חקלאות מתקדמת, בטוחה ועצמאית המנותקת מפגעי מזג אוויר, אשר תהווה, בין השאר, תשובה לאתגרי העולם בשנת 2021 ואילך.

בלי שינוי נישאר מאחור

בהשוואה שערכנו, הסתבר כי גידול תוצרת חקלאית במדינת ישראל הוא אולי חדשני ביחס למדינות מתפתחות כמו אפריקה, אך פחות חדשני ביחס לחלק מן המדינות מפותחות באירופה למשל. לשם הדוגמה, בהשוואה של תפוקות חקלאיות למטר שערכנו מול מספר מדינות OECD, הסתבר למשל כי כמות העגבנית המגודלות בישראל בממוצע לדונם היא כ-6,500 ק"ג בממוצע, לעומת כ-50,500 ק"ג בממוצע בהולנד. כמות המלפפונים בישראל לדונם עומדת על כ-9,900 ק"ג בממוצע, לעומת כ-68,000 ק"ג בממוצע בהולנד.

ללא חדשנות, שיטות גידול חדשות, ציפוף גידולים עקב משאבי הקרקע המוגבלים ועוד היבטים של חדשנות בחקלאות, מדינת ישראל תישאר מאחור, וזה מה שחלילה עשוי לגרום לפגיעה ולהיעלמות החקלאות הישראלית. שהרי ברור כי ללא חקלאות רווחית ומתקדמת, תוך חיסכון במשאבי אנרגיה ובעלויות - החלוצים של שנת 2030 עשויים למצוא עצמם עוסקים בתחומים אחרים.

הרפורמה אומנם מבקשת לאפשר יבוא זול יותר של פירות וירקות לישראל, דבר הנעשה תדיר במסגרת הסכמי הסחר של מדינת ישראל, או מכסות לקראת חגי ישראל ועוד. יחד עם זאת ובמקביל, מקודמת תוכנית לאומית לקידום חקלאות ישראל וחיזוקה, תוך הפיכתה גם לתחרותית ומתקדמת ברמה עולמית, וזאת לצד מנגנון שבודק תדיר את מצב כל ענף וענף. הכלים המוצעים בתוכנית, בנוסף על משאבים תקציביים חסרי תקדים, עונים על רשימת דרישות וצרכים שמופו בשנים האחרונות כדי לתת לחקלאות דחיפה אדירה.

גם כיום ישנו יצוא חקלאי מישראל - תמרים ואבוקדו, למשל, הם שיאני היצוא החקלאי מישראל. בין השאר בזכות פיתוח של טעמים ייחודיים, חיי מדף ארוכים, יופי הפרי ועוד. לשם מכוונת הרפורמה. אך חשוב להדגיש - הרפורמה בחקלאות אינה פריבילגיה, היא הכרח המציאות. בלעדיה כאמור לא תהיה פה חקלאות תוך שנים ספורות.

להתמקד ביתרון היחסי

כאשר מדינת ישראל ביקשה להוביל תחום, היא יצרה תוכניות לאומיות שהובילו להובלת מדינת ישראל, כדוגמת הסייבר בבאר שבע והתוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. התוכנית הלאומית לקידום חדשנות בחקלאות היא לב הרפורמה. המדינה משקיעה משאבים חסרי תקדים לקידום חדשנות, מחקר ופיתוח, קידום פריון, תוך רכש ציוד שיטות וחקלאות מקיימת. כל המשאבים האדירים לעיל, אשר לא היו שם ב-30 השנים האחרונות, יסייעו לחקלאות לעשות את הקפיצה הכל-כך נדרשת. כל זאת, תוך הוזלת יוקר מחיה לצרכנים וקידום תחרות.

ביטחון המזון של מדינת ישראל יעסיק אותנו הרבה בשנים הקרובות. עלינו להשתמש ביתרונות התחרותיים שלנו בכדי לייצר לעצמינו עצמאות ייצור מזון, שתישען לא על קרקע מוגבלת לעומת אוכלוסייה גדלה והולכת - אלא על התקדמות בגידולים מתאימים, תוך שימוש בכלים חדשניים בחיסכון אנרגטי.

הכותבת היא מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צרו איתנו קשר *5988