הממשלה הצהירה רבות על חשיבות המאבק במשבר האקלים, וכעת הגיע המבחן: מימוש ההבטחות בתקציב המדינה. תקציב המשרד להגנת הסביבה יגדל לכ־340 מיליון שקל לשנה לפעילות השוטפת של המשרד ולכך יתווספו לראשונה 625 מיליון שקל לשנתיים עבור תוכנית למאבק במשבר האקלים - סכום גבוה כמעט פי שניים מתקציב הבסיס של המשרד.
אך לצד כמה מנגנונים חדשים שיעזרו לישראל להתמודד עם משבר האקלים, דווקא בזירה המקומית התקציב גם פוגע ביכולתו של המשרד להגנת הסביבה להילחם בזיהום אוויר ובמפגעים סביבתיים שונים. האם תקציב המדינה וחוק ההסדרים הם בגדר בשורה או שיש להתייחס אליהם עם קורטוב של מלח? אלו הדברים שכדאי לשים לב אליהם.
כלכלה דלת פחמן עד 2050
באיחור ניכר משאר העולם, ממשלת ישראל הגישה בסוף השבוע את התחייבויותיה לאו"ם במסגרת אמנת האקלים והיא כוללת תוכנית להפחתת פליטות הפחמן ב-85% עד לשנת 2050. התוכנית עצמה לא מעוגנת בחוק, אבל בתקציב המדינה יש מספר מנגנונים שנועדו לאפשר למדינה להגיע ליעדים שהציבה לעצמה. בין המנגנונים נמנות השקעות גדולות יותר בתחבורה הציבורית, והשקעה באנרגיה מתחדשת דרך משרד האנרגיה, שבשנים האחרונות התמקד בעיקר בגז הטבעי והמזהם.
כדי לממש את מפת הדרכים לכלכלה דלת פחמן, הממשלה תציג תוכנית רחבה למאבק במשבר האקלים, במסגרתה יאוגמו תקציבים שנצבעו במסגרת התקציב המשרדי ממשלה רבים למאבק במשבר האקלים. בסך הכל, לפי ההערכות, תקצה הממשלה כ-2 מיליארד שקל לתוכניות האקלימיות של המשרדים השונים. האם התקציבים שקיבלו המשרדים הנוספים מספקים? ראשית כל, התקציב המלא טרם פורסם, ולכן בשלב זה לא ברור האם מדובר בהקצאת תקציב נוספת או בסעיפים שתוקצבו בין כה אך נצבעו בגוון ״ירוק״.
שנית, יש מי שמאותת כי גם בסכומים הראשונים שפורסמו - אין די. בעוד שישראל חייבת לעבור מהפכה תחבורתית כדי להדביק את הפערים עם העולם ולחשמל את תשתיות התחבורה, משרד האנרגיה יעמיד בשנים הקרובות 60 מיליון שקלים לטובת הקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים. לדברי איתן פרנס, מדובר בסכום שלא משקף את הצרכים. שכן "במדינות שמקדמות את התחום מתמקדים בהקמת רשתות טעינה מהירות, כדי לספק טעינה גם למי שאין לו מטען בבית שהן יקרות ומצריכות גם עיבוי תשתיות חשמל. התקציבים שדרושים לפרישת רשתות טעינה מהירה ופיתוח הרשת הרבה יותר משמעותיים מהסכום שאושר. התקציב יאפשר פרישה מוגבלת של טעינה מהירה וידרוש השלמה בתכניות פיתוח שימומנו מתעריף החשמל".
כך או כך, למרות כל אלו המילה האחרונה היא לא התקציב, אלה אופן הפעולות בשטח והקצב שלהן, שצריך לצמצם את הפער המשמעותי בין ישראל לעולם ולהסיר במהירות חסמים כמעט בכל זירה המונעים התקנה מסיבית של פאנלים סולריים, או מעבר לתחבורה חשמלית. אמלא פעילות נחושה בנושא, שוב תחמיץ ישראל את השגת היעדים הצנועים שהציבה לעצמה.
מס הפחמן והתייקרות החשמל
לאור המלצות ה- OECD וכלכלנים רבים ובהם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, נכלל לראשונה בחוק ההסדרים מנגנון למיסוי פחמן, הצעד הנחשב לאחד האפקטיביים ביותר בהתמודדות עם הפחתת הפליטות הנדרשת במסגרת המאבק להגבלת עליית הטמפרטורה הגלובלית ומיתון השפעות משבר האקלים. המנגנון החדש יהווה כלי משלים ליישום תוכנית הממשלה להפחית את פליטות גזי החממה ב-85% עד שנת 2050, והוא יופעל בהדרגה. דלקים פוסיליים ימוסו: פחם, נפט, גז, מזוט, פטקוק, וגפ"מ ימוסו בשיעורים משתנים, בהתאם לתכולת הפחמן בהם ולרצון למתן את התייקרות מחירי החשמל. החשמל יתייקר בכ-5% ולא בכ-10% כפי שקבעה ההצעה המקורית, לאחר שמשרדי הממשלה סיכמו כי הפנמת העלות החיצונית של הפחמן בגז הטבעי תוגבל כדי למתן את ההתייקרות. עיקר עליית המחיר תוטל על המזוט והגפ"מ, כאשר מנגנון הפחמן גם לא יכלול מיסוי על המתאן הנפלט בעת הפקת הגז הטבעי, ולכן לא ישקף את העלות האקלימית והסביבתית על השימוש בגז במלואה.
לפי מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, "המס יהפוך את האנרגיה המתחדשת לכדאית יותר, גם אם מדובר בהפנמה הדרגתית של עלויות הפחמן. זה מס שישנה את המשוואה, ויהפוך את האנרגיה המתחדשת למשתלמת לא רק בשטחים הפתוחים אלא גם בדו שימוש. זהו כלי שובר שוויון". אך באיגוד האנרגיה הירוקה, מזהירים שדווקא אותו מנגנון מדורג - מקנה יתרון לדלקים מזהמים בטווח הקצר, שכן הם מתומחרים בחסר. לפי מנכ"ל האיגוד, איתן פרנס, "ההחזר על ההתייעלות או ייצור עצמי סולארי פחות אטרקטיבי בלי מס פחמן. לכן, לאחר שבשנים אחרונות התחום סבל מהזנחה ורגולציה משתנה חדשות לבקרים, אנו מצפים ממשרד האנרגיה ובייחוד מרשות החשמל לאפשר בתקופת המעבר אסדרות שלוקחות זאת בחשבון ומייצרות תיקון שיאפשר צמיחה בתחום האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית, זאת עד לכניסה מלאה של מס הפחמן למשק בישראל".
כמה תרוויח המדינה מהמס? לפי חישוב של פירמת היעוץ BDO, בשנת 2028 תגבה המדינה 1.8 מיליארד שקלים כתוצאה ממס הפחמן - מיליארד שקלים בשל התייקרות חשבונות החשמל, ו-800 מיליון עבור שאר הדלקים.
החלשת המשרד להגנת הסביבה
המשרד להגנת הסביבה נחל תבוסה בניסיון להסיר מעליו דרישות של משרדי האוצר וראש הממשלה, שיש בהן את היכולת להחליש משמעותית את כוחו מול הגופים המזהמים עליהם הוא מפקח.
נכון להיום הפקידות המקצועית במשרד להגנת הסביבה הקובעת היתרי פליטה לעסקים מזהמים, שחלקם נמצאים בסמוך לריכוזי אוכלוסייה, כמו תחנות דלק. ההיתרים קובעים עד כמה עסק יכול לזהם את הסביבה, ואילו אמצעים עליו ליישם כדי למנוע מטרדי ריח או זיהום אוויר כבדים. הרפורמה ברישוי עסקים קובעת כעת כי מעל המשרד להגנת הסביבה יוצב מנגנון השגה בו יהיו חברים גורמים ממשרדים אחרים, שיוכלו להורות למשרד לשנות את היתר הפליטה. זאת, לאחר השיח בין המשרד לעסקים המזהמים והליך שיתוף הציבור.
כדי לאזן זאת, במשרד להגנת הסביבה יחלו במהלך של קביעת תקנות לעסקים על פני מפרטים אחידים הקובעים היום את היתרי העסקים השונים.
לצד הרפורמה ברישוי עסקים, גם רשות הרגולציה, שלפי התכנון אמורה לשמש "רגולטור-על" של כלל משרדי הממשלה, מאיימת על סמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה. בארגוני הסביבה חוששים שהקמת רשות רגולציה שתוכל להתערב בהחלטות או בהיתרים של המשרד להגנת הסביבה תוביל לתעדוף אינטרסים צרים של בעלי עסקים, ובסופו של דבר הציבור ישלם עלויות חיצוניות של תחלואה הנגרמת מזיהום אוויר
השרה זנדברג נאבקה במהלך ולבסוף, הצליח המשרד להחריג מרפורמת הרגולציה כמה סוגיות, כך שהרשות תפעל רק בנוגע לתקנות ולא חקיקה ראשית. במקום שהרשות תבטל חקיקה של תקנות או של שר או משרד, בעיקר חקיקות משנה - היא ראשית כל "תרים דגל אדום" ותצהיר שישנו נטל רגולטורי כבד. השרה להגנת הסביבה תוכל להעלות את הנושא לוועדת שרים לרגולציה, ואם הוועדה לא תחליט בתוך חצי שנה, הדרישה של הגנת הסביבה תיכנס לתוקף.
המס על הכלים החד פעמיים
ישראל שוברת שיאים בשימוש בכלים חד פעמיים מזהמים: אם באירופה צריכת כלי הפלסטיק החד פעמיים מוערכת בכ-1.5 ק"ג בשנה לנפש, בישראל מדובר על 7.5 ק"ג לנפש בשנה. כדי להילחם בשימוש הבזבזני בכלים המזהמים שצריכתם הוכפלה בעשור האחרון, מעתה ואילך ימוסו הכלים החד פעמיים עד כדי הכפלת מחירם, ורכישתם תזרים לקופת האוצר כ-800 מיליון שקל בשנה. זהו מס שמטרתו הוא 'המזהם ישלם', ולמרות שהמוטיבציה לחקיקתו היא הפחתת השימוש במוצרים המזהמים - לא בטוח שצריכתם תוקטן. לפי סקר שבוצע במרכז הבינתחומי תחת ד"ר אסנת ליפשיץ, הביקוש לכלים חד-פעמיים ביחס למחיר הינו קשיח או קשיח לחלוטין בקרב הרוכשים.
למרות שהמס הוא שיקוף חשוב של הנזק הסביבתי לצרכנים, שמעתה ירגישו את הפגיעה בסביבה בכיס, במדינות אחרות בעולם יישמו צעדים אפקטיביים יותר: הוצאה מהחוק של חלק מהכלים החד פעמיים. כך למשל נעשה בהודו, ניו זילנד, ועוד. לשם הצלחת המהלך, יצטרכו במשרד להגנת הסביבה לבצע מהלכים משלימים כמו איסור הכנסה של כלים חד פעמיים לשמורות טבע וחופי ים, ולשאוף לאיסור מכירה של חלקם בדומה למדינות אחרות. כמוכן, נכון לעת עתה, כלים ביבוא אישי מאתרים דוגמת אלי אקספרס לא ימוסו, אך מדובר בצעד שנבדק על ידי רשות המיסים והמשרד להגנת הסביבה.
המאוכזבים שנותרו מחוץ לתקציב, למרות ההבטחות
*פינוי התחנה המרכזית - תושבי אזור התחנה המרכזית בתל אביב, הנאבקים שנים רבות כדי לפנות את המטרד הבריאותי והסביבתי הגדול מחצר ביתם והעתקת הקווים למסופים אחרים, לא ימצאו ישועה בתקציב המדינה. פינוי התחנה המרכזית איננו מתוקצב, אך משרד התחבורה יוכל להקצות לכך כסף מתקציבו בהמשך, לאחר שיסתיימו כיפופי הידיים מול עיריית תל אביב על חלקה בפינוי שמוערך בכ-150 מיליון שקלים. עד סוף 2021, צריך משרד התחבורה להודיע לנצבא האם הוא מאריך את החוזה מולה או לא, כך שהחודשים הקרובים יקבעו האם אכן תפונה התחנה המרכזית עד סוף 2023 או האם התחנה הגורמת לזיהום אוויר חריג בדרום תל אביב, תיוותר במקומה לעוד שנים ארוכות.
פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה
למרות שמדובר בהתחייבות של הממשלה מתוקף ההסכמים הקואלציוניים, תקציב המדינה וחוק ההסדרים לא קובעים מסגרת ליישום המלצות ועדת המנכ"לים לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, ולא מתקצבים מנהלת שתפעל לתחילת התהליך הארוך והסבוך, שצפוי להימשך עשור או יותר. למרות שדווקא תקצוב הנושא בחוק ההסדרים והתקציב יכול היה לזרז קדימה את הנושא הנמצא בקווי היסוד של הממשלה, נכון לעכשיו, נראה כי לא תהיה התקדמות בעניין עד לאיוש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, וכי זהו אתגר גדול שהממשלה תדרש לו מיד עם סיום חוק התקציב וההסדרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
