חלון ההזדמנויות של החינוך הממלכתי החרדי נפתח

למשפחות חרדיות אשר מעוניינות בחינוך ממלכתי חרדי אין כיום ייצוג פוליטי - הן שבויות בין הפוליטיקה החרדית השמרנית לבין המפלגות שאינן חרדיות, אשר חלקן חוששות לאבד את ההון הפוליטי החרדי אשר עשוי להקים ממשלות ולהפילן

בית ספר חרדי / צילום: Shutterstock
בית ספר חרדי / צילום: Shutterstock

"'מוסד חינוך ממלכתי חרדי'" פירושו - מוסד חינוך רשמי שניתן בו חינוך ממלכתי חרדי, הסעיף הקצר הנזכר לעיל עשוי להוות בשורה חשובה לציבור החרדי ולמערכות היחסים בין המדינה לאוכלוסייה החרדית.

אם תצליח הממשלה להוסיפו לסעיף ההגדרות בחוק חינוך ממלכתי היא תפתח את הדלת לקבוצות חרדיות רבות אשר מעוניינות בחינוך חרדי שיש בו לימודי יסוד לצד לימודי קודש ברמה גבוהה. אם הממשלה אכן מעוניינת לשלב חרדים בשוק העבודה - הרחבת ההזדמנויות החינוכיות העומדות בפני חרדים תהיה דרך הרבה יותר יעילה לכך מאשר מדיניות של שלילת קצבאות מאברכים שהמדינה השלימה לאורך השנים עם הפגיעה בזכותם לחינוך ולא פעלה כדי לאפשר להוריהם חינוך ציבורי חרדי.

זרם החינוך הממלכתי החרדי (להלן ממ"ח) הוקם בשנת 2013, בתקופה בה המפלגות החרדיות לא היו חלק מהממשלה. הוא מונה נכון להיום כ-60 בתי ספר ומעל 100 גני ילדים. עד להקמת הממ"ח לא עמדה בפני רובה הגדול של האוכלוסייה החרדית אפשרות ללמוד בחינוך ציבורי מותאם לתרבות החרדית.

יוצאי דופן הם בתי ספר של חסידות חב"ד שפועלים כבר שנים ארוכות כבתי ספר רשמיים במסגרת זרם החינוך הממלכתי-דתי. מטרת הקמת הממ"ח היתה לייסד בתי ספר חרדיים בהם נלמדים לימודי חול לצד לימודי הקודש ולהסדיר את האחריות הציבורית לפעולתם.

ממחקר שעורך בימים אלה שי קציר, שכותב דוקטורט בהנחייתי, בבתי ספר ממ"ח לבנים עולה כי נעשה מאמץ רב לאתר ולהכשיר מורים למקצועות יסוד, כי מורים שלא הייתה להם הכשרה אקדמית ותעודת הוראה משלימים את החסר וכי צוותי ההוראה מקבלים הדרכה סדירה במקצועות היסוד ממדריכים מקצועיים של משרד החינוך. בתי ספר המשתייכים לממ"ח שותפים גם במגוון פעילויות ותוכניות חינוכיות הקשורות בין היתר בקידום למידה משמעותית, במרחבי למידה חדשניים ובטיפוח תלמידים מצטיינים.

החינוך הממלכתי חרדי מעולם לא עוגן בחוק או בחוזר מנכ"ל

הממ"ח הוקם בהחלטת ממשלה ועד היום לא עוגן בחוק ואף לא בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך או בנוהל אחר. ממחקרינו הנזכר לעיל עלה כי מוסדות חינוך חרדיים חוששים להצטרף לזרם הממ"ח כל עוד החובות והזכויות של הממ"ח אינן מעוגנות בחקיקה וכפופות ל"מצב הרוח" של המערכת הפוליטית בישראל, כמו גם לתעדוף של בעלי משרות בכירות במשרד החינוך אשר מתחלפים אחת לכמה שנים.

בהיעדר חקיקה אין הבטחה ברורה כי המדינה והרשויות המקומיות תהיינה מחויבות למימונם ולתשתיותיהם של מוסדות ממ"ח. אין גם מחוייבות של המדינה כי לכל הורה חרדי תעמוד זכות לשלוח את ילדיו לממ"ח, בדומה לזכות הקיימת להורים המעוניינים בחינוך ממלכתי-דתי. לחקיקה תפקיד חשוב ביציבות ובעקביות של המדיניות, בפרט בהקשר הישראלי של אי-יציבות פוליטית והיעדר גוף לאומי א-פוליטי שתפקידו לעצב וליישם רפורמות ארוכות טווח בחינוך.

משרד החינוך נמנע מלעגן את הממ"ח בחקיקה מתוך רצון לפעול מהר ובשקט ולהימנע מהעלאת הממ"ח לסדר היום הציבורי. אכן, רוב חברי הכנסת החרדים התנגדו בחירוף נפש בשנים האחרונות להרחבת הממ"ח ורשויות מקומיות חרדיות סירבו להקמת ממ"חים בתחומיהן. כיום, ברוב המקרים הקמתם של מוסדות ממ"ח תלויה בגורמים בתוך הציבור החרדי שיהיו מוכנים לעמוד בקשיים הבירוקרטיים הכרוכים בהקמת בית ספר או בשינוי מעמד של בית ספר קיים ולהסתכן בהתנגדויות פנימיות. מדיניות ללא חקיקה המבוססת על הנחה ש"ששקט תעשייתי" מונע התנגדויות אינה משיגה את מטרותיה. היא מותירה את הרחוב החרדי לקולות המתנגדים לממ"ח ואלו יוצרים לחץ רב על מקבלי ההחלטות בבתי הספר החרדיים המבקשים להצטרף לממ"ח ועל ההורים.

ההצדקות לעיגון הממ"ח בחוק ולחיזוקו הן כבדות משקל. הממ"ח הינו אלטרנטיבה לא כופה לחינוך החרדי המוכר שאינו רשמי אשר המדינה כמעט ואינה מפקחת עליו. אלטרנטיבה זו הכרחית נוכח ההעדפות המשתנות בחברה החרדית, אשר באות לידי ביטוי במגוון תחומי חיים.

רפורמת הממ"ח נוצרה לאחר שנים בהם נכשלה המדינה לכפות לימודי יסוד במערכת החינוך החרדי והיא הדרך המעשית היחידה להרחיב באופן משמעותי את האפשרויות החינוכיות בקהילה החרדית.

הצדקה נוספת לחיזוקו של הממ"ח קשורה בהפליה העדתית הרווחת ברבים מבתי הספר החרדיים. קיומה של אלטרנטיבה מכילה היא חיונית על מנת להקטין את הלחץ החברתי הכבד המוטל על משפחות חרדיות אשר איום הדחייה של מוסדות החינוך מעצב את אורחות חייהן ואת ההחלטות שהן מקבלות במגוון תחומים.

החינוך הממלכתי חרדי הוא אינטרס של המדינה כולה

יתרה מכך, רפורמת הממ"ח יוצאת דופן בכך שהיא מחזקת את החינוך הציבורי. הרציונל העומד ביסוד רפורמת הממ"ח מנוגד לתהליכי ההפרטה המאפיינים את מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות, אשר מעצימים את אי-השוויון בין ילדות וילדים ממשפחות מבוססות לכאלה ממשפחות מעוטות משאבים. תהליכים אלו הושפעו רבות מהצורך הפוליטי לחזק את החינוך החרדי, אשר בא לידי ביטוי בהסדרים המשפטיים המקנים לבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים תקציבים ציבוריים נכבדים. גם שיקולים כלכליים מצדיקים את עיגון הממ"ח בחוק. לאור העובדה כי כ-19% מהתלמידים במדינה כיום הם חרדים, הממ"ח אינו אינטרס רק של המשפחות החרדיות המעוניינות ללמוד בו אלא של החברה כולה.

בפני הממשלה עומד חלון הזדמנויות שספק אם יחזור שוב. יש לעגן בחקיקה את הממ"ח, לצד זרמי החינוך האחרים הקבועים בחוק חינוך ממלכתי. בנוסף, יש לעגן בחקיקה מועצה מקצועית עצמאית שתעמוד בראש הממ"ח, בדומה למועצת החינוך הממלכתי-דתי. למשפחות חרדיות אשר מעוניינות בממ"ח אין כיום ייצוג פוליטי. הן שבויות בין הפוליטיקה החרדית השמרנית לבין המפלגות שאינן חרדיות, אשר חלקן חוששות לאבד את ההון הפוליטי החרדי אשר עשוי להקים ממשלות ולהפילן. הגיע העת לתת קול למשפחות הללו ולייצר מדיניות המשקפת את התהליכים התרבותיים המתרחשים בתוך הקהילה החרדית במקום לדכא אותם.

הכותבת היא חברת סגל בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך באוניברסיטת חיפה

צרו איתנו קשר *5988