הציבור עייף, ולכן הסגר לא יעבוד - הגבלות רכות הן הפתרון

אזרחי ישראל רוצים לחזור לחיים נורמליים והממשלה חייבת לחשוב קצת אחרת • צריך לעבור לאמצעים "רכים" בטיפול בהתפרצות

אנשים מחוץ לבית בשבת בזמן הסגר השלישי / צילום: איל יצהר
אנשים מחוץ לבית בשבת בזמן הסגר השלישי / צילום: איל יצהר

הגל הנוכחי, הרביעי במספר, בתחלואה בקורונה מאכזב במיוחד. כבר הרגשנו שהמגפה מאחורינו. יצאנו ממצבים של ריחוק חברתי ועטיית מסכות וחזרנו לחיים של מפגשים חברתיים, סעודות משפחתיות גדולות וחגיגות, הופעות בחללים סגורים ופתוחים, ממש כמו פעם.

החזרה לשגרה הפיחה בכולנו תקוות גדולות והיא התאפשרה בזכות הצלחת מבצע החיסונים. מבצע החיסונים יצא לדרך בשיא הגל השלישי, חלק ניכר ממנו יצא לפועל כשבאופן רשמי הוטל הסגר השלישי. סגר זה כשל במיגור ההתפרצות שיוחסה לווריאנט הבריטי, זן האלפא, והסיבה המרכזית למיגור הגל השלישי הייתה הצלחת מבצע החיסונים.

למרות קריאות שונות שנקראו (ועדין מושמעות) שהמגפה לא תחלוף עד שכל אוכלוסיית העולם תחוסן, הייתה שאננות בקרבנו גם כששמענו על השתוללות המגפה בהודו. ההבטחה לחזרה לחיים הזכורים לנו נשבה כרוח רעננה במדינות מערביות רבות, ואז הגיע וריאנט הדלתא. עכשיו אותו מחולל מגפה בהודו אחראי לעלייה גדולה בתחלואה בעולם המערבי בכלל וישראל בפרט.

קשה להזין חרדה לאורך זמן

קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור. הציבור מותש ורוצה לחזור לחיים נורמליים. קשה להזין חרדה לאורך הרבה זמן. מאידך ישנו הנגיף שאיננו ממהר לנטוש וצפויה עלייה בתחלואה קשה ותמותה.

יש האומרים שכל שצריך הוא להשאיר את המצב "כרגיל" ואולי יקרה לנו מה שקרה לבריטניה - ירידה חדה במספר המקרים. גם בהודו למעשה המגפה הגדולה והמחרידה חלפה. נשאלת השאלה המשמעותית מה גרם לירידות הללו והדעות חלוקות.

יש הטוענים שבהודו המגפה פגעה למעשה בכל מי שיכלה, ולכן הגל חלף. יש הטוענים שההודים הטילו על עצמם מגבלות כדי להינצל מהמגפה ומהמחסור החמור במיטות אשפוז ובכך צמצמו הדבקה.

בבריטניה נטען שלמרות שרשמית יש חזרה לחיים "רגילים" ללא מגבלות (למעט מסכות) הרי שאחרי שטורניר היורו חלף, אנשים לא שבו לפקוד פאבים ומסעדות, ובעצם הם מטילים על עצמם מגבלות באופן וולונטרי.

בנוסף, ילדים יצאו לחופשות הקיץ ואין נסיעות משפחתיות כמו בעבר. וכמובן, יש המייחסים את הירידה בתחלואה להצלחת החיסונים. בימים האחרונים מגמת הירידה בבריטניה נבלמה, ונקווה שלא נחזה בחידוש העלייה בתחלואה. מדינה שלישית שהראתה עליה וירידה מהירות בכמות המקרים היא הולנד. ההולנדים מיחסים את העלייה המהירה להסרת המגבלות החברתיות ואת הירידה המהירה להשבתן.

הסגרים, הראשון והשני, בישראל היו יעילים מאוד בצמצום התחלואה והסגר השני היה יעיל מאוד בצמצום התמותה מקורונה. אבל הסגר השלישי לא צלח, לא בגלל שהעיקרון שגוי, אלא משום ששיתוף הפעולה של הציבור היה ירוד, בעיקר בשל עייפות פנדמית. קשה להאמין שכעת יהיה שיתוף פעולה גדול יותר מצד הציבור מאשר בינואר, ולכן קשה לדמיין מצב בו סגר נוסף יצליח במיגור הגל הנוכחי. הטלת מגבלות שהציבור לא ישתף איתן פעולה תחליש את הממשלה כגוף הקובע מדיניות להתמודדות עם המפה.

אכיפה נמרצת

אז מה אפשר לעשות? אפשר לעודד באופן נמרץ את אותם אלה שטרם התחסנו. גם אם החיסון לא מאוד יעיל במניעת הדבקה בזן הדלתא, יש בו כנראה יעילות מסוימת ויש לו יעילות לא מבוטלת במניעת תחלואה קשה. חשוב להגביל את ההתקהלויות בחללים סגורים היטב וחשוב להגביר את האוורור בחללים סגורים ובכלל זה בכתות לימוד.

חשוב לעודד אנשים לעבוד מהבית וחשוב מאוד להקפיד על עטיית מסכות. זו אולי נקודה שדורשת התעכבות. המסכות יעילות במניעת הדבקה, והן נחוצות בחללים סגורים ובהתקהלויות או במקומות צפופים בחוץ (למשל תורים לעליה לאוטובוס).

לאור חוסר ירידה במקדם ההדבקה, יש צורך בהגברת המאמצים לצמצום ההדבקה, כולל אכיפה נמרצת במרכולים, תחבורה ציבורית, קופות חולים, בתי חולים ובעצם בכל מקום שבו הסבירות להעברה באירוסול או בהדבקה טיפתית היא גבוהה. רוב המקומות האלה ממוזגים, כך שהחום בחוץ אינו מונע עטית מסכות.

אם ההולנדים צודקים - אפשר באמצעים "רכים" לשלוט בהתפרצות. יש להזדרז, כיוון שהתחזיות לתחלואה קשה ובעקבותיה תמותה לא מאפשרות זמן תמרון רב.

הכותבת היא חוקרת ומרצה בבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית ובבית החולים הדסה