האם לפיד ובנט הטילו מס על הערק ולא על הוודקה?

התקציב החדש פוגע דווקא בערק ולא בוודקה? לא. והתקציב משנת 2013? גם לא • המשרוקית של גלובס

ההתנגדות של ש"ס למיסוי המשקאות המתוקים כחלק מהתקציב החדש הובילה לשורת התבטאויות, שיש מי שטענו כי נלוות אליהן גם רמיזות שהן מעבר לביקורת כלכלית או חברתית.

אריה דרעי, יו"ר ש"ס, אמר למשל כי בממשלה "מטילים מס על משפחות ברוכות ילדים שקונות לכבוד שבת שתייה מתוקה, במקום להטיל מס על שתייה שמזיקה הרבה יותר כמו וויסקי, וודקה יקרה ויין לבן". גם חבר מפלגתו, ח"כ מיכאל מלכיאלי, התייחס לנושא ברדיו 103FM ונשאל האם אין בכך "ניחוח גזעני".

"בוא נדבר רגע על הנתונים", הוא השיב למגיש גולן יוכפז בפתיח שבדיעבד הופך לאירוני. ואז הוסיף: "כשלפיד-בנט, שני הגאונים הגדולים, היו ב-2013, אתה יודע על מה הם הטילו מס מהראשונים? על הערק… למה? ככה כי הסתדר להם. עכשיו באו לפה ואמרו וויסקי וודקה לא יקבלו…. תסבירו לי למה ערק כן ו-וודקה לא?".

דבריו של מלכיאלי אכן דורשים הסבר. ראשית, הם יוצרים בלבול. התחושה היא שמלכיאלי מדבר על גזרות שמופיעות בתקציב הנוכחי, למרות שהוא מתכוון למסים שהוטלו בתקציב 2013. באתר ערוץ 20 למשל הפכו דבריו - "'למה העלו את המס על ערק ולא על הוודקה?'" - לכותרת ידיעה שעוסקת כולה בתקציב הנוכחי. ואם הכוונה היא אכן לתקציב 2013, כפי שאישר לנו גם דוברו של מלכיאלי, מדוע לדבר בהקשר זה על "לפיד-בנט" ולא על "לפיד-נתניהו"?

אחרי ששמנו את הסגנון המטעה בצד, נותרנו עם השאלה האם אכן ב-2013 הוטל מס על הערק ולא על הוודקה? התשובה הקצרה היא: לא. וכעת נרחיב. בתקופתו של לפיד כשר אוצר אכן שונתה שיטת המיסוי על משקאות אלכוהוליים. הדבר הראשון שצריך לדעת על השינוי הזה הוא שמדובר במהלך שנקבע בשנת 2010, כשש"ס הייתה חברה בממשלה. אז נקבע כי הרפורמה תיושם תוך ארבע שנים, כלומר ב-2014.

בדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שעוסק בשינוי שיטת מיסוי האלכוהול בישראל מוסבר כי עד לרפורמה התבססה שיטת המיסוי הזו על מנגנון מורכב, השונה מהנהוג במדינות מערביות רבות, שיצר בעיות שונות. התוצאה של השיטה הזאת "הייתה ששיעור המס המוטל על מוצרי אלכוהול שמחיריהם נמוכים יחסית היה נמוך ועמד על כ-45% עד 75% מערך המוצר, ואילו שיעור המס על מוצרי אלכוהול במחירים גבוהים יחסית נע סביב 120% מערך המוצר", נכתב בדוח. "שיטת מיסוי זו למעשה עודדה... צריכה של משקאות אלכוהוליים במחירים נמוכים יחסית".

הרפורמה, שאושרה בוועדת הכספים כשבראשה עמד ח"כ משה גפני מיהדות התורה, כללה מספר מטרות מוצהרות, ביניהן "צמצום השפעות שליליות של צריכת אלכוהול" ו"פישוט הליכי גביית המס". ב-2013, כשלפיד נכנס לתפקידו כשר אוצר, הוא היה צריך להגדיל את הכנסות המדינה, וקיבל שתי החלטות בסוגיה: להקדים את יישום הרפורמה בכחצי שנה, ולהעלות עוד יותר את מס הקנייה שהיה אמור להיות מוטל בשיטה החדשה. במקום 84 שקל לליטר כוהל, 105 שקל לליטר (החל מ-2015 חזר התמחור ל-85 שקל).

הצעד הזה אכן זכה בתקשורת לכינוי "מס הערק", אך כמובן שהוא ייקר את מחירם של כל משקאות האלכוהול הזולים (מלבד בירה ויין שלהם הוא לא נוגע), ביניהם גם משקאות וודקה מהקטגוריה הזולה. איך הוא השפיע על שוק האלכוהול? הנושא נבדק בדוח מאוחר יותר של מרכז המחקר של הכנסת, מ-2016. מהנתונים שמופיעים שם עולה כי בין 2009 ל-2015 ירד משקלם של משקאות האלכוהול הזולים מכ-76% מהשוק לכ-30% ממנו.

במקביל, משקל קבוצת המשקאות היקרים ביותר עלה מכ-3% לכ-36% (בתווך ישנה גם קבוצה נוספת של מחיר בינוני). אגב, כל המשקאות הללו, הזולים והיקרים (כמו הוויסקי שהוזכר גם הוא על ידי מלכיאלי), ממוסים על ידי המדינה - לפני הרפורמה ואחריה - גם במס קנייה, וגם במכס במקרה של יבוא.

ומה קרה באופן פרטני לערק ולוודקה? לפי הנתונים, צריכת הערק ירדה ב-44% בין 2009 ל-2015 ואילו צריכת הוודקה נפגעה אפילו יותר וצנחה ב-48%.

בשורה התחתונה: דבריו של מלכיאלי אינם נכונים. שינוי שיטת המיסוי של משקאות אלכוהולים אינה נוגעת כלל לתקציב הנוכחי, ומקורה ברפורמה שאושרה בתקופה שבה ש"ס הייתה בממשלה, כשלפיד רק הקדים את מועד יישומה. הרפורמה גרמה לייקור כל משקאות האלכוהול הזולים, ולא שמה דגש מיוחד על הערק או החריגה את הוודקה.

תחקיר: יונתן כיתאין

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: מיכאל מלכיאלי
מפלגה: ש"ס
תוכנית: שבע-תשע, 103FM
תאריך: 3.8.2021
ציטוט: "לפיד-בנט הטילו מס על הערק כי הסתדר להם. למה ערק כן, ו-וודקה לא?"
ציון: לא נכון

ההתנגדות של ש"ס לתוכנית המיסוי של משקאות מתוקים הובילה לשורת התבטאויות שיש מי שטענו כי נלוות אליהן גם רמיזות שהן מעבר לביקורת כלכלית או חברתית. אריה דרעי, יו"ר המפלגה, אמר למשל כי בממשלה "מטילים מס על משפחות ברוכות ילדים שקונות לכבוד שבת שתייה מתוקה, במקום להטיל מס על שתייה שמזיקה הרבה יותר כמו וויסקי, וודקה יקרה ויין לבן". חבר מפלגתו, ח"כ מיכאל מלכיאלי, נשאל ב-103FM האם אין בכך "ניחוח גזעני"? הוא השיב כך: "בוא נדבר רגע על הנתונים… כשלפיד-בנט, שני הגאונים הגדולים, היו ב-2013, אתה יודע על מה הם הטילו מס מהראשונים? על הערק… למה? ככה כי הסתדר להם. עכשיו באו לפה ואמרו וויסקי וודקה לא יקבלו…. תסבירו לי למה ערק כן, ו-וודקה לא?".

דבריו של מלכיאלי יוצרים בלבול. התחושה היא שמלכיאלי מדבר על גזרות שמופיעות בתקציב הנוכחי, זה הרי ההקשר שבו נאמרו הדברים של דרעי. למרות זאת, בפועל הוא מתכוון למסים שהוטלו בתקציב 2013 כפי שגם הזכיר בחטף בדבריו. את הבלבול אפשר לראות למשל בידיעה בנושא שעלתה בערוץ 20. הידיעה כוללת דברי ביקורת של פוליטיקאים שונים על התקציב שאושר בממשלה, אך הכותרת שלה היא דבריו של מלכיאלי: "'למה העלו את המס על ערק ולא על הוודקה?'".

אלמנט מבלבל נוסף קשור בשימוש בביטוי "לפיד-בנט" בהתייחס לתקציב מ-2013. אמנם, גם לפיד וגם בנט היו חברים באותה ממשלה, אך בעוד לפיד היה אחראי לשינוי המיסוי כשר האוצר, לא ידוע לנו על קשר של נפתלי בנט לסוגיה. לעומת זאת, ראש הממשלה באותה ממשלה, בנימין נתניהו, לא הוזכר על ידי מלכיאלי.

פניה לדוברו של מלכיאלי, אבי יוספי, הניבה שני לינקים לכתבות מ-2013 בנושא, כך שאפשר להבין שהח"כ אכן התכוון לתקציב ההיסטורי. שאלות נוספות בנושא לא נענו על ידי הדובר.

האם ב-2013 הוטל מס על הערק ולא על הוודקה?

בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שעוסק בשינוי שיטת מיסוי האלכוהול בישראל מוסבר כי עד לשנת 2010 התבססה שיטת המיסוי הזו על מנגנון מורכב, השונה מהנהוג במדינות מערביות רבות, שיצר בעיות שונות. התוצאה של שיטה זאת "הייתה ששיעור המס המוטל על מוצרי אלכוהול שמחיריהם נמוכים יחסית היה נמוך ועמד על כ-45% עד 75% מערך המוצר, ואילו שיעור המס על מוצרי אלכוהול במחירים גבוהים יחסית נע סביב 120% מערך המוצר", נכתב בדוח. "שיטת מיסוי זו השפיעה ישירות על מחירי המשקאות ולמעשה עודדה... צריכה של משקאות אלכוהוליים במחירים נמוכים יחסית".

בתחילת 2010, כשש"ס הייתה שותפה בקואליציה, אישרה ועדת הכספים, שבראשה עמד משה גפני מיהדות התורה, רפורמה במיסוי האלכוהול שכללה מספר מטרות מוצהרות, ביניהן "צמצום השפעות שליליות של צריכת אלכוהול" ו"פישוט הליכי גביית המס". יישום הרפורמה היה אמור לצאת לפועל רק בראשית 2014, אך כפי שמוסבר בדוח של מרכז המחקר והמידע לפיד כשר אוצר החליט להקדים את היישום לאמצע 2013. בנוסף, הוא החליט להעלות בחדות את מס הקנייה שעליו הוחלט בשיטה החדשה: מ-84 שקל לליטר כוהל ל-105 שקל לליטר (ב-2015, לאחר שכחלון מונה לשר אוצר, הוא שימר את הרפורמה, אך הוריד את המיסוי חזרה לרמה שתוכננה במקור בתוספת עליית המדד, כך שהמס נקבע על 85 שקל לליטר כוהל).

הרפורמה הובילה לכך שמחיר משקאות האלכוהול הזולים, שביניהם גם הערק, עלו בצורה משמעותית, והיא אף זכתה לכינוי התקשורתי "מס הערק". אך המס לא הוטל רק על הערק והוא ייקר את מחירם של כל משקאות האלכוהול הזולים, ביניהם גם משקאות וודקה מהקטגוריה הזולה ומשקאות אלכוהליים זולים אחרים (המיסוי אינו רלוונטי לבירה וליין).

בדוח מאוחר יותר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מ-2016, נבדק כיצד השפיע השינוי במיסוי על צריכת משקאות האלכוהול השונים. הבדיקה נעשתה על סמך נתוני סטורנקסט, וכללה רשתות שיווק בלבד, ללא חנויות המתמחות באלכוהול. הנתונים הראו כי בין 2009 ל-2015 ירד משקלם של משקאות האלכוהול הזולים, שמחירם 75 שקלים ומטה, מכ-76% מהשוק לכ-30% ממנו. משקל קבוצת המשקאות היקרים ביותר (100 שקל ויותר) עלה מכ-3% לכ-36% (בתווך ישנה קבוצה נוספת של מחיר בינוני).

בכל מקרה חשוב להדגיש כי גם על קבוצת המשקאות היקרים, שעימם נמנה למשל הוויסקי שמלכיאלי הזכיר בדבריו, מוטל - לפני ואחרי הרפורמה - מיסוי, הכולל גם "מס קנייה" וגם מכס במקרה של יבוא.

בדוח מופיעים גם נתונים פרטניים לגבי הערק והוודקה. הנתונים מלמדים שבעקבות הרפורמה צריכת שני סוגי המשקאות ירדה בחדות, כשלמעשה, בין 2009 ל-2015, צריכת הוודקה נפגעה יותר. זו ירדה בכ-48% בעוד שצריכת הערק ירדה רק ב-44%. אם בודקים באופן מצומצם יותר, כך שיבודד את מועד השינוי במס, מגלים שבין 2012 ל-2015 צנחה צריכת הוודקה בכ-40% בעוד שצריכת הערק צנחה בכ-50%.

לסיכום: שינוי שיטת המיסוי של משקאות אלכוהולים אינה נוגעת כלל לתקציב הנוכחי, ומקורה ברפורמה שאושרה בתקופה שבה ש"ס הייתה בממשלה, כשלפיד רק הקדים את מועד יישומה. הרפורמה גרמה לייקור כל משקאות האלכוהול הזולים, ולא שמה דגש מיוחד דווקא על הערק או החריגה דווקא את הוודקה. לכן דבריו של מלכיאלי לא נכונים.