השריפה בהרי ירושלים: לחקלאים שנפגעו מובטח פיצוי ממשלתי?

שר החקלאות עודד פורר טוען כי המדינה מבטיחה לחקלאים שנפגעו מהשריפה בהרי ירושלים פיצוי. אבל זה לא נכון כרגע • המשרוקית של גלובס

השריפה הגדולה בהרי ירושלים פגעה קשות בחלק מהחקלאים באזור. "נזקים עצומים מהשריפה האחרונה", הגדירה זאת אסתי פרז בכאן ב', בפתח ראיון עם שר החקלאות עודד פורר. "ללולים, לכרמים, ליקבים לשטחי חקלאות… איפה אתם הממשלה, איפה אתה שר החקלאות, יכולים לעזור?". פורר מיהר להשיב כי "בוודאי שלנזקי רכוש יש קרן על נזקים, אותה קרן מס רכוש שמסייעת". ובהמשך הראיון חזר והדגיש שוב כי אותה "קרן מס רכוש" קיימת בדיוק בשביל "העזרה המיידית".

האם בדיוק בשביל שריפה מהסוג שראינו קיימת "קרן מס רכוש"? למרות הביטחון שהפגין השר בדבריו, המציאות מעט מורכבת יותר. חוק מס רכוש וקרן פיצויים חוקק בשנת 1961 וקבע תקנות שונות הקשורות בין היתר לפיצוי אזרחים. על פי החוק, הוקמה קרן מיוחדת ממנה ישולמו כספים לישראלים שרכושם ניזוק. אלא שהחוק מתייחס רק לנזקים שנגרמו כתוצאה ממלחמה או מבצורת.

מהו נזק מלחמה? סעיף 35 לחוק מסביר, כי מדובר ב"נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב, או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל", במישרין או בעקיפין.

האם השריפה בהרי ירושלים עונה על ההגדרה הזאת? נכון לעת שבה נתן פורר את תשובתו, לא הייתה לכך כל אינדיקציה, ובוודאי שלא קביעה רשמית. לפי נציב כבאות והצלה, דדי שמחי, שצוטט באמצעי התקשורת, "השריפה פרצה כתוצאה ממעשה ידי אדם", אך לא ברור אם בזדון. "אם זו רשלנות, או פזיזות... או הצתה - אנחנו לא יודעים", הוא סיכם. מאוחר יותר פורסם בכלי תקשורת שונים כי במשטרה "מתחזקת ההערכה שהשריפה נגרמה מהצתה מכוונת", אך כמובן שגם מכאן ארוכה הדרך עד להכרזה רשמית כי מדובר ב"פעולת איבה".

למעשה, גם השר פורר מסכים שזהו המצב. "אם יוכרז כי מדובר בהצתה על רקע לאומני, יינתן פיצוי ממס רכוש", נמסר לנו מלשכתו. "מבירור שערך משרד החקלאות, הכרזה כזו לא ניתנה נכון לעכשיו, והפיצוי ממס רכוש תלוי בכך".

אז מה ניתן לעשות כדי לפצות את החקלאים במקרה שלא תוכח הצתה על רקע לאומני? יש עוד כמה אופציות שאותן לא הזכיר השר בדבריו. אחת מהן, היא הכרזה של הממשלה על "אסון טבע", לפי חוק פיצוי נפגעי אסון טבע משנת 1989. צעד כזה ננקט בעבר במספר אירועים יוצאי דופן וזיכה חקלאים בפיצוי. אפשרות נוספת היא שהחקלאים יקבלו פיצוי מ"הקרן לנזקי טבע", חברת ביטוח ממשלתית שעם בעלי המניות שלה נמנים ארגונים חקלאיים מרכזיים. עם זאת, הקרן בדרך כלל אינה מבטחת נזקי שריפות, אלא במקרים חריגים ובפוליסות המורחבות. כרגע לפחות, נראה שרוב החקלאים יצטרכו להסתמך על הביטוח הפרטי שעשו.

בשורה התחתונה: דבריו של פורר אינם נכונים. לחקלאים שנפגעו מהשריפה לא מובטח פיצוי מקרן מס רכוש, וזה יינתן להם רק אם יוכח כי השריפה פרצה כתוצאה מהצתה לאומנית. ייתכן כי החקלאים יוכלו לקבל פיצוי מהמדינה גם במסלולים אחרים, כפי שנעשה בעבר במספר אירועים חריגים.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: עודד פורר
מפלגה: ישראל ביתנו
תאריך: 16.8
ציטוט: "בוודאי שלנזקי רכוש יש קרן על נזקים, אותה קרן מס רכוש שמסייעת"
ציון: לא נכון

במהלך ראיון לאסתי פרז בתכנית "בחצי היום" ברשת ב' ביום שני, התייחס שר החקלאות עודד פורר לשריפת הענק שהשתוללה בהרי ירושלים, והבטיח כי לחקלאים שנפגעו מהדליקה תינתן תמיכה ממשלתית מיידית. "בוודאי שלנזקי רכוש יש קרן על נזקים, אותה קרן מס רכוש שמסייעת", הסביר פורר, ולאחר כמה משפטים חזר והדגיש כי בדיוק בשביל "העזרה המיידית" קיימת אותה "קרן מס רכוש".

בדקנו האם אכן תפקידה של קרן מס הרכוש של ממשלת ישראל לפצות כל אזרח שנפגע מנזקי שריפה.

פורר התייחס בדבריו לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, שחוקק בשנת 1961 וקבע תקנות שונות הקשורות למיסים המוטלים על רכוש וכן לפיצוי אזרחים. על פי החוק, הוקמה קרן מיוחדת ממנה ישולמו כספים לישראלים שרכושם ניזוק. אלא שהחוק מתייחס אך ורק לנזקים שנגרמו כתוצאה ממלחמה או מבצורת. בסעיף 35 לחוק מוסבר כי נזק מלחמה משמעו "נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל", במישרין או בעקיפין.

אלא שעד כה, ובטח בצהרי יום שני בעוד הלהבות עדיין מאכלות את העצים במורדות הרי ירושלים, לא קבע אף גורם רשמי בישראל כי השריפה הענקית הוצתה על רקע לאומני, או כחלק מפעולת איבה, או בכלל שהוצתה בזדון. ביום שני בערב, שעות לאחר ההתבטאות של פורר, אמר נציב כבאות והצלה דדי שמחי כי "השריפה פרצה כתוצאה ממעשה ידי אדם. אם זו רשלנות או פזיזות, אם זה זדון או הצתה - אנחנו לא יודעים".

נתיב אלטרנטיבי לפיצוי חקלאים הוא הכרזה על אסון טבע, במסגרת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע משנת 1989. אך בעוד שבעבר היו אירועים יוצאי דופן בהם המדינה נקטה בדרך זו ופיצתה חקלאים שניזוקו, לרוב עובדי ענף החקלאות נאלצים להסתמך על ביטוחים פרטיים, או על הקרן לנזקי טבע. הקנ"ט היא חברת ביטוח ממשלתית המורכבת מגופים ממשלתיים וארגונים חקלאים, כמו התאחדות חקלאי ישראל, מועצות ייצור, התאחדות האיכרים ועוד. הקרן, עם זאת, לרוב אינה מבטחת נזקי שריפות, אלא במקרים חריגים ובפוליסות המורחבות.

מלשכתו של השר פורר נמסר שאכן, "אם יוכרז כי מדובר בהצתה על רקע לאומני, יינתן פיצוי ממס רכוש. מבירור שערך משרד החקלאות, הכרזה כזו לא ניתנה נכון לעכשיו, והפיצוי ממס רכוש תלוי בכך. בנוגע למבנים חקלאיים, מדובר בנזקי אש שאמורים להיות מבוטחים בביטוח האלמנטרי הפרטי למי מהחקלאים שרכש פוליסת ביטוח, היות ואינם כלולים בפוליסה של הקרן לנזקי טבע (קנ"ט). עם זאת, מבנים מסויימים אכן נכללים לעיתים בהרחבת הפוליסה של קנ"ט כנגד נזקי אש כגון חממות, פלחה, משתלות וצמחי נוי.

בעבר, במקרים חריגים כגון אסון הכרמל והשריפה במבוא מודיעין, ניתנו פיצויים על פי החלטת ממשלה או נהלים מיוחדים של משרד האוצר, אולם מוקדם לקבוע כעת, האם כך יהיה במקרה הנוכחי. משרד החקלאות, השירותים הווטרינריים, ומחוז השפלה וההר, יימצאו בשטח בימים הקרובים וייצרו קשר עם החקלאים".

אם כן, עוד מוקדם מאוד לקבוע מה גרם להתפרצות האש והאם מדובר בטרור לאומני העונה על הגדרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים. לכן, דבריו של פורר, כאילו חקלאים באזור ירושלים שרכושם נפגע מהשריפה "בוודאי" יפוצו מקרן הפיצויים, אינם נכונים.