הסיבה שמגייסים צריכים להפסיק להסתכל ברשתות החברתיות

חשבונות של מועמדים ברשתות החברתיות מאפשרים למגייסים לקבל תשובות על כל השאלות שאסור להם לשאול בראיון, אבל התוצאה היא גיוס מוטה ומוטעה

מגייסים צריכים להפסיק להסתכל ברשתות החברתיות / צילום: Shutterstock
מגייסים צריכים להפסיק להסתכל ברשתות החברתיות / צילום: Shutterstock

מי לא מכיר את הנוהג הזה: מגיעים קורות חיים, ומיד רצים לגגל את השם ולחפש אותו ברשתות החברתיות, כדי לקבל קצת יותר מידע אישי. לפי סקר שערכה ב-2018 חברת  CareerBuilder, המתמחה בניתוח נתוני הון אנושי, 70% מהמעסיקים בודקים את הפרופילים של מועמדים כחלק מתהליך הגיוס, ו-54% דחו מועמדים בגלל מה שמצאו. 

מחקר שהתפרסם ב-Journal of Applied Psychology והוצג לאחרונה ב-Harvard Business Review (HBR), מסביר מדוע הנוהג הזה פסול - מבחינה אתית, חוקית וגם פרקטית. לטענת החוקרים, מעט מהמידע שמגייסים מוצאים ברשתות באמת מנבא את טיב הביצועים בעבודה. 

עוקפים שאלות שאסור לשאול

המחקר היה למעשה סדרה של שלושה מחקרים. הראשון בדק מה עמודי הפייסבוק של 266 מחפשי עבודה בארה"ב חושפים. הוא מצא שחלק משמעותי מהמידע המופיע בהם הוא מסוג המידע שאסור למגייסים לשאול בראיונות עבודה, כמו מין, מוצא, מוגבלויות, היריון, נטייה מינית, דעות פוליטיות ודת. רבים מהפרופילים כללו גם מידע שעשוי להדאיג מעסיקים פוטנציאליים, כמו סימנים לשימוש בשפה לא יפה, להימורים, לצריכת אלכוהול ולצריכת סמים. הבעיה, טוענים החוקרים, היא שפרקטיקות גיוס צריכות להתמקד בהתנהגות המועמדים בהקשר של עבודה בלבד.

המחקר השני בדק אם המידע שמגייסים מצאו ברשתות השפיע על הערכות המועמדים שלהם. הם ביקשו מ-39 מגייסים לעבור על עמודי פייסבוק של 140 מחפשי עבודה ולדרג עד כמה הם "בני גיוס". לאחר מכן השוו החוקרים את הדירוג לתוכן שהופיע בעמודי המועמדים. לפי המחקר, המגייסים הושפעו מגורמים לא לגיטימיים כמו סטטוס היחסים (נשואים ומאורסים קיבלו ציונים גבוהים יותר בממוצע מאשר רווקים), מין (לנשים היה יתרון) וגיל (מועמדים בוגרים יותר דורגו גבוה יותר) ודת (מועמדים שהביעו את אמונותיהם קיבלו ציון נמוך יותר). גורמים כמו שפה לא יפה, אלכוהול או סמים, אלימות והתנהגות מינית הורידו את הדירוג.

המחקר האחרון בדק אם החפירה ברשת בכלל השיגה את המטרה - גיוס אנשים מתאימים יותר. שתי קבוצות מגייסים התבקשו לדרג עובדים לאחר שצפו בפרופילים שלהם. קבוצה אחת עברה הכשרה שמטרתה לעורר מודעות להטיות אפשריות ולכוון את המגייסים להתמקד רק במידע רלוונטי, והקבוצה האחרת נדרשה לדרג ללא הנחיות נוספות. אף אחת מקבוצות המגייסים לא חזתה בדיוק את הביצועים או את כוונות העזיבה של עובדים שנבדקו. כך שגם הכשרה אינה פותרת את הבעיה.

פרקטיקה שמתחילה להשתנות

המאמר ב-HBR שהציג את המחקר הזה מציין את הרלוונטיות שלו לאור מחקר קודם שמצא ששליש מהמגייסים בארה"ב מבקשים ממועמדים גישה לעמודי הפייסבוק שלהם, ורוב המועמדים מסכימים. לפי המאמר, זה מתחיל להשתנות. יותר מ-20 מדינות בארה"ב אוסרות כעת על מעסיקים לבקש ממועמדים להציג את הפרופילים שלהם ברשת במהלך ראיון או לשתף בשמות המשתמש שלהם ובסיסמאות. האיחוד האירופי עשה צעד נוסף: הוא אוסר על מגייסים לצפות בעמודי הרשתות של מועמדים אלא אם כן אותו אדם מביע הסכמה מפורשת.

עד שיהיו כלים טובים יותר לדליית מידע רלוונטי מהרשתות, החוקרים מציעים למעסיקים לעמוד בפיתוי ופשוט לא להסתכל בפרופילים של המועמדים.