הפתיעו השנה: איש לא ציפה להם אבל הם באו, הרעים והטובים

אמות המידה לבחירת איש השנה, או אשת השנה, הן תמיד סובייקטיביות. אני מציע לבחור אותם על יסוד ההפתעה שהם מנחילים: הם התחילו את השנה הרחק מאחור, לפעמים מאחורי מסך של אלמוניות, והם מסיימים אותה סמוך לפסגה. נובע מהם הסיכוי, או נובעת מהם הסכנה, של שינויים מפליגים במהלך ההיסטוריה של ארצותיהם.

האיש החזק בטליבאן

אנאס חאקאני
מדינה: אפגניסטן
שנת לידה: 1993
עוד משהו: נידון פעמיים למוות בכלא באפגניסטן

 אנאס חאקאני / צילום: Reuters, Handout

 

אנאס חקאקני הוא עכשיו האיש החזק של משטר הטליבאן, מופקד על ענייני הביטחון בכאבול הבירה. הוא היה ממארגני רשת הטרור המסיבית הקרויה על שם משפחתו. שלושה מאחיו חוסלו בידי האמריקאים. הוא הוחזק במאסר ארבע שנים, נידון למוות, אבל שוחרר בחילופי אסירים.

למחרת הניצחון הוא נטף צופים. בו עשויה להתגלם התשובה לשאלה אם הטליבאן של 2021 שונים מהותית מן הטליבאן של 2001, שאירחו את אוסמה בן לאדן וחגגו את הפלת המגדלים התאומים.

סיפור סינדרלה

חוסה פדרו קסטיליו
מדינה: פרו
שנת לידה: 1969 (גיל 51)
עוד משהו: מנהיג איגוד המורים בפרו לשעבר

 חוסה פדרו קסטיליו / צילום: Associated Press, Martin Mejia

חוסה פדרו קסטיליו, בן 51, היה בתחילת השנה מורה בבית ספר יסודי בעיירה זעירה (344 תושבים לפי מניין 2017) במורדות הרי האנדים של צפון פרו. בסוף יולי הוא הושבע לנשיא הרפובליקה. זה היה סיפור סינדרלה פוליטי יוצא דופן. הוא ניסה להיבחר לכהונה פוליטית רק פעם אחת, לפני 19 שנה, של ראש עיר, ונכשל.

קסטיליו שייך לאוכלוסייה המקורית של פרו, שנפלה תחת שלטון הספרדים במאה ה־16, שועבדה, נוצלה, הושפלה ונדחקה אל השוליים. "הארץ הזו קמה על זעתם של אבות־אבותיי", הוא אמר, "סיפורה של פרו המושתקת הוא סיפורי שלי".

האם המורה, שלא למד קרוא וכתוב, יוכל לנווט ארץ במשבר פוליטי, כלכלי, חברתי ורפואי? היוכל למלא את ציפיותיהם של ההמונים העניים והעייפים, אשר העלו אותו לשלטון (על חודו של קול)? האם אנשי השמאל הרדיקלי המקיפים אותו יצליחו להפנות את פרו בכיוון סוציאליסטי רדיקלי ואנטי־אמריקאי? אמריקה הלטינית כולה תתבונן בחיל ורעדה.

"הבוגד" שנבחר לנשיא

האקאיינדה היצ׳ילמה 
מדינה: זמביה
שנת לידה: 1962 (גיל: 59)
עוד משהו: שרד 8 ימים בבידוד בכלא ללא אוכל, מים ואור

האקאיינדה היצ׳ילמה ניסה חמש פעמים להיבחר לנשיא זמביה, במרכז־מזרח אפריקה. הפעם הששית נחשבה מלכתחילה לחסרת סיכוי, בייחוד לנוכח הליכותיו הסמכותניות של הנשיא המכהן, אדגאר לונגו, שהשתמש בצבא ובמשטרה כדי להצר את צעדיהם של יריביו.

ב־2017, היצ׳ילמה הואשם בבגידה במולדת, מפני שמכוניתו לא עצרה כאשר שיירת מכוניותיו של הנשיא חלפה על פניו. המשטרה פרצה אל משרדיו, היכתה את אנשיו, שדדה והרסה מכל הבא ליד. מחאות בינלאומיות חריפות הכריחו את המשטר לשחרר את היצ׳ילמה.

הוא ניצח בבחירות ברוב גדול. הנשיא המובס לונגו מחה תחילה על "זיוף", אבל פינה את מקומו.

מיד לאחר השבעתו, היצ׳למה אמר לבי.בי.סי, שהוא מצא את קופות המדינה ריקות. משימה כבדה מוטלת על כתפיו של האיש בן ה־59, אבל זמביה רשאית להתברך בתהליך הדמוקרטי שלה, שמעטים כמותו ביבשת אפריקה.