מציגים את עצמכם בשם חיבה? דעו שזה משפיע על איך שתופסים אתכם

מחקרים מראים שמי שמשתמש בשמות חיבה נתפס אומנם כטיפוס כיפי ופופולרי, אך כפחות מצליחן, ופחות אתי לעומת מי שמוצג דרך שמו הרגיל. ועוד לא דיברנו על שמות ארוכים מדי • על המשמעות של שמות פרטיים בשוק העבודה

לשם החיבה יש השפעה לאופן שבו תיתפסו / צילום: Shutterstock
לשם החיבה יש השפעה לאופן שבו תיתפסו / צילום: Shutterstock

אמ;לק: תקציר המחקר ב–4 משפטים

1. השערת המחקר: לשם הפרטי שניתן לנו (ואף לראשי התיבות שלנו) יש השפעה גדולה על הדרך בה אנחנו נתפסים ומוערכים על ידי אחרים. 

2. הניסוי: סדרה של ניסויים השוותה את הצורה שבה אנשים מעריכים אנשים אחרים על בסיס השם (קל/קשה לאיות, ארוך/קצר). ביחס למשתנים כמו אכפתיות/אתיות/הצלחה.

3. בין המסקנות: שמות שקשה לאיית גורמים להעריך פחות את בעל השם. בעלי שמות לא פופולריים נתפסו כחרדים יותר, ונושאי השמות הפופולריים נתפסו כשמחים יותר.

4.צידה לדרך: מודעות יכולה לעזור - האם השם שלנו ארוך "מדי" או קשה לאיות? האם אנחנו מגבשים דעה על אנשים על בסיס מידע שאיננו רלוונטי, כמו שמם?

ריבקי וג'ינאן, סבטלנה ועדי, שמואל ואנדריאה נכנסו לבר, או הגיעו לראיון עבודה, או עלו לשיחה בזום. למרות שזה נשמע כמו התחלה של בדיחה - השאלה המעניינת שעולה היא כיצד כל אחד מהשמות האלה - שם "עדכני" יותר או פחות, ארוך או קצר, נפוץ או לא, גברי או נשי - ישפיע על ההתנהגות שלהם ושל הסובבים אותם. האם וכיצד משפיע עלינו השם שניתן לנו?

מחקרים בשפה ובפסיכולוגיה בחנו לאורך השנים זוויות שונות של הנושא. לדוגמה, מה הרגשות ששמות שונים מציפים כלפי בעל השם - עוינות, שמחה, אושר, חרדה וכדומה, או האם שמות מסויימים גורמים לנו להעריך את נושאי השם כיותר או פחות אטרקטיבים - יותר או פחות "מצליחנים", "בריאים", "אתיים", "חמים", ו"שמחים". יש אפילו מחקר שמצא קשר בין ראשי התיבות של השם שלנו (כולל השם האמצעי, הנפוץ מאוד בארה"ב) - כאשר הוא מקטלג שמות על פי היותם בעלי הקשר "חיובי" (Jim O. Young לדוגמא זה JOY), "שלילי" (Bard A. Dillen לדוגמא זה BAD) ו"נייטרלי" - ובוחן את הקשר שלהם לתוחלת החיים של נושא השם.

המחקר מצא שגברים עם ראשי תיבות "חיוביים" יותר, חיים 5.4 שנים יותר מאלה עם ראשי תיבות "נייטרליים"; נשים עם ראשי תיבות "חיוביים" חיות 3.4 שנים יותר, גברים עם ראשי תיבות "שליליים" חיים 2.8 שנים פחות, אולם לנשים עם ראשי תיבות "שליליים" תוחלת חיים זהה לנשים עם ראשי תיבות "נייטרלים". זהו ממצא יוצא דופן שאי אפשר להסבירו דרך מאפייני מגדר, גזע, מצב סוציו-אקונומי וכדומה.

מחקר מקיף בחן לאורך שבעה ניסויים שונים מאפיינים מרכזיים של שמות, וכיצד הם משפיעים על תפיסתו של נושא השם על-ידי אחרים. המחקר התמקד בניתוח השמות על פי חלוקה לשמות גבריים מול נשיים, שמות חיבה מול שמות רגילים, שמות עם איות מיוחד לעומת איות סטנדרטי, ושמות ארוכים לעומת שמות קצרים.

בניסוי הראשון, עם מדגם של 165 אנשים, התגלו המשתנים המרכזיים שעל בסיסם אנחנו מעריכים אנשים על פי שמם: אכפתיות/אתיות, פופולריות/כיף, הצלחה, וגבריות־נשיות.

בניסוי השני, עם מדגם של 274 אנשים, נמצא שבעלי שמות גבריים נתפסים כפחות אכפתיים/אתיים, יותר מצליחנים, ובאופן טבעי כיותר גבריים מבעלי שמות נשיים.
בניסוי השלישי, עם מדגם של 289 אנשים, נמצא שמי שמשתמש בשמות חיבה נתפס כפחות מצליחן, יותר פופולרי/כיף, ופחות אכפתי/אתי לעומת מי שמוצג דרך שמו הרגיל.
בניסוי הרביעי, עם מדגם של 378 משתתפים, נמצא ששמות יוניסקסיים (היכולים לשמש גם גבר וגם אישה) השפיעו באופן שונה על נשים וגברים. ספציפית, שמות כאלה גרמו לגברים להיתפס כיותר פופולריים/כיפיים ופחות גבריים בהשוואה לשימוש בשם גברי טיפוסי. לעומת זאת, נשים עם שמות כאלה נתפסו כיותר פופולריות/כיפיות, יותר גבריות ופחות אכפתיות/אתיות מאשר נשים שהשתמשו בשם נשי טיפוסי.

בניסוי החמישי, עם מדגם של 145 משתתפים, התגלה באופן גורף כי אנשים עם שמות שאנחנו לא רגילים לאיית קיבלו הערכות שליליות יותר.

בניסוי השישי, עם מדגם של 620 משתתפים, התגלה כי עבור גברים, שמות ארוכים יותר גרמו להערכה חיובית יותר בהקשר של אכפתיות/אתיות, הצלחה, אך פחות גבריות ופופולריות/כיפיות.

הניסוי השביעי והאחרון, בקרב 137 איש, גילה כי אנשים עם שמות לא פופולריים או לא מקובלים נתפסו כחרדים (חוששים) יותר, ולעומתם אלה עם שמות פופולריים ומקובלים נתפסו כשמחים ו"חיים" יותר.

חשוב להיות מודעים לסוגייה משני היבטים. גם לגבי השם שלנו עצמנו, במידה והוא עונה על אחד הקריטריונים שזוהו במחקרים שלעיל, ניתן לעשות התאמות כמו לקצר שם ארוך "מדי", לא להשתמש בשם חיבה בריאיון עבודה או בעת הצורך להתאים את השם לתרבות מקומית.

אולם חשוב יותר להיות מודעים לאופן שבו יש לשמות השפעה תת-מודעת עלינו, באופן שבו אנחנו מגבשים דעה על אנשים ושופטים אנשים על בסיס מידע שאיננו רלוונטי. דעה מוקדמת על אופי, בהתבסס על שם שניתן לאדם על ידי הוריו, יכולה להיות הרסנית ולגרום לנו לטעות בשיקול הדעת. בנוסף, דעה מוקדמת זו יכולה להיות פוגענית כלפי אנשים מתרבות גיאוגרפית או חברתית שונה ובכך לפגוע ביכולנו ליצר סביבה מגוונת ומכילה לכולם. 

פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com

צרו איתנו קשר *5988