הניסוי שאמור להוציא לדרך את החיסון נגד קורונה לילדים מתעכב, ויש לא מעט סיבות

כש-53% מכלל המאומתים לקורונה הם תלמידים, זה לא מפתיע שהבידוד הפך למכת מדינה • בממשלה מתכוונים להחיות את פיילוט הכיתה הירוקה, שכולל בדיקות מהירות יומיומיות למי שנחשף לחולה, אבל לא בטוח שזה יביא לשינוי • בינתיים, הניסויים בחיסונים לילדים מתעכבים

תלמידים בבית הספר בימי קורונה / צילום: Shutterstock
תלמידים בבית הספר בימי קורונה / צילום: Shutterstock

חמישה ימי לימודים עברו על המגזר הכללי מפתיחת השנה, ונראה כי כל העולם בבידוד. המספרים הם קצת פחות קיצוניים מזה, אבל עדיין מטרידים. כ-144 אלף תלמידים נמצאים בבידוד, מתוך כ-2.4 מיליון תלמידים בכל מערכת החינוך, מגיל הגן עד גיל 18: 5.7% מכלל התלמידים. התלמידים מהווים מעל מחצית (53%) מכלל המאומתים.

את הפגיעה העיקרית סופגים ילדי בית הספר היסודי, כאשר בגילאי 6-12 היו יותר מ-20 מאומתים חדשים ל-100 אלף נפש ביום שני האחרון. הגילאים הצעירים יותר נדבקים פחות, שכבות 12-17 מחוסנות חלקית, ואילו בגילאי 16 ומעלה, בהם 81% מחוסנים, כמות המאומתים היא זניחה לעומת יתר התלמידים, הן בשל הגנת החיסון והן משום שהם נבדקים פחות, כי הם פטורים ממילא מבידוד.

במקביל, התחלואה במגמת בלימה. מספר המאומתים ירד בימים האחרונים, למרות ריבוי הבדיקות לקראת שנת הלימודים ולקראת החגים, לשם כניסה לאטרקציות בחג וכדי להוציא ילדים מבידוד. מספר החולים קשה נשאר יציב. הבלימה היא כנראה בזכות חיסון הדחף, כאשר נתונים שפרסם משרד הבריאות בימים האחרונים מראים פער משמעותי במאומתים לנפש (וגם בחולים קשה והנפטרים לנפש) בין המחוסנים במנת דחף לבין המחוסנים בשתי מנות ופער גדול עוד יותר מול הלא מחוסנים כלל. סיבה נוספת היא אולי דווקא ריבוי הבדיקות, שקוטעים שרשראות הדבקה. ישנה בלימה מסויימת בתחלואה גם בקרב לא מחוסנים.

אך עדיין, עם מספר של כ-680 חולים קשה, מערכת הבריאות מתקשה מאוד לפעול. לא ברור עדיין לאן מגמת התחלואה הולכת. ביומיים האחרונים נרשם מקדם R נמוך מ-1, שמעיד על תחילת דעיכת המגפה, בערך לקראת ההגעה למספר של 3 מיליון מחוסנים במנה שלישית (כרגע יש 2.7 מיליון), כפי שחזה פרופ' ערן סגל בכתבה שפורסמה כאן לפני כמה שבועות. קשה עדיין לסמוך באופן מלא על ה-R הזה, שמושפע מהשינויים הקיצוניים במדיניות הבדיקות עם פתיחת שנת הלימודים, אבל אם אפשר יהיה לשמור עליו, המגפה תדעך.

כל שינוי במדיניות הבידוד יכול לגרום לפגיעה בהישגים

מה עושים בינתיים? ההורים לתלמידי היסודי משוועים להקלה במדיניות הבידוד, אבל כל שינוי כרגע במדיניות המגבלות, יכול להביא לפגיעה בהישגים בתחום ה-R, ולהחזיר את המגפה למגמת התפשטות, ותוך זמן קצר לקריסה של מערכת הבריאות. המספר 800 חולים קשים נחשב לקו האדום שמעליו מערכת הבריאות כבר אינה מסוגלת לתפקד, והיינו מאוד קרובים אליו לפני תחילת קמפיין החיסון השלישי. אם R עולה ל-1.2, נהיה שם תוך שבוע אחד. לעומת זאת, אם ה-R באמת ירד מתחת ל-1 ויישאר ככה, נראה בהדרגה ירידה במספר החולים הקשים והקלה על מערכת הבריאות, ועל הצוותים השחוקים מאוד מכמעט שנתיים של מגפה, כאב ומוות יומיומי.

מתווה החינוך כולל אפשרות של "כיתה ירוקה", כלומר בדיקות מהירות יומיות של התלמידים שנחשפו למאומת, במקום יציאה לבידוד של שבעה ימים. ניסיונות ראשונים ליישם זאת במגזר החרדי הובילו לשיעורי הדבקה גבוהים בבתי הספר, ולביטול הפיילוט במקום הראשון שבו נעשה, והכיתות יצאו ללימודים בזום. במקביל, התברר כי בשיעורי התחלואה הקיימים, מתווה כזה של בדיקות מהירות יהיה יקר מאוד. זאת, גם על רקע הסקר הסרולוגי שהראה כי נכון לתחילת שנת הלימודים, כ-90% מהתלמידים עדיין אינם מוגדרים כמחלימים וחייבים בביצוע הבדיקות. נכון לתחילת שנת הלימודים, מדינת ישראל לא הצטיידה בכמות בדיקות מספקת כדי לבצע בדיקות מהירות יומיות ברמות התחלואה הנוכחיות, ונראה היה כי הרעיון ננטש.

בימים האחרונים עלתה האפשרות לשוב לרעיון הכיתה הירוקה והבדיקות המהירות היומיות, בגלל העול הגבוה של הבידודים. הפיילוט יחל מחדש אחרי החגים. ייתכן שמשרדי החינוך והבריאות מקווים כי עד שיהיה צורך להפוך את הפיילוט למציאות בשטח, החיסון השלישי כבר יביא לדעיכה מסויימת בתחלואה ובמקביל גם מספר המחלימים בבתי הספר היסודיים יעלה, וכך עלות מבצע הבדיקות תרד ויפתח העול הלוגיסטי בביצוע שלו. יש לציין כי ישנם הורים שלא מעוניינים כי ילדיהם יבדקו, ובכל זאת גם לא ירצו להתבודד אם הכיתה לומדת, ומשרד החינוך יצטרך להתמודד עם הטענות שלהם.

משרד הבריאות אף החל להפעיל ביישובים אדומים וכתומים את תוכנית "מגן חינוך" שמשמעותה בדיקות PCR שבועיות כדי לאתר מראש ילדים מאומתים ולקטוע שרשראות הדבקה. משרד הבריאות שוקל לתת תו ירוק ממושך לילדים הנבדקים בתוכנית זו, כדי לעודד את ההורים להצטרף אליה, וכדי להקל על העומסים בבדיקות האנטיגן המהירות של מד"א ואיכילוב וול.

בחטיבות ובתיכונים הלימודים ממשיכים כרגיל

בינתיים, בחטיבות הביניים ובתיכונים שבהם מעל 70% מחוסנים או מחלימים, הלימודים ממשיכים כרגיל. בבתי הספר היסודיים, תלמידים שהפכו מחלימים - שמספרם הולך ומתרבה אבל עדיין מדובר ברבע מהתלמידים ברוב מוסדות הלימוד - מתחילים בימים אלה ללמוד באופן פרונטלי בעוד התלמידים שלא נדבקו ונמצאים בבידוד ימשיכו ללמוד מרחוק.

נראה כי משרד החינוך שואף למצב שבו רוב התלמידים יהיו מחלימים, ואז פתורים מבידוד (אם כי לא בהכרח פתורים מתחלואה נוספת - מאז הגיע לחיינו זן הדלתא, כ-1% מהמאומתים בכל יום הם מחלימים). החיסרון בתוכנית הזו הוא כמובן שמחלימים הם קודם כל מאומתים, חלקם חולים, וחלקם אף חולים קשה - 1 מכל 2,000-3,000 ילדים מאומתים רשמית, שזה בערך 1 מכל 6,000 חולים "אמיתיים" על פי הסקר הסרולוגי, יחשבו חולים קשה.

גם בין החולים קל, ייתכנו תופעות של "לונג קוביד", שהן חמורות יותר ככל שהגיל עולה, אבל קיימות גם בילדים ובני נוער. ממחקר שנערך בבריטניה עליה כי מבין כ-1,700 ילדים בריטים שאומתו עם קורונה, כ-5% סבלו מתסמינים באופן יחסית ממושך, 28 ימים או יותר. פחות מ-2% סבלו מתסמינים לאורך 56 ימים או יותר. התסמינים שהתארכו אצל הילדים היו בדרך כלל: אובדן חוש ריח, כאב ראש, תחושת "ערפל" קוגניטיבית ועייפות חריגה. כל זה עוד לפני שקחנו בחשבון את ההשפעה של תחלואת הילדים על תחלואת מבוגרים ולכן על העומס במערכת הבריאות.

מתי יופיע חיסון לילדים?

ילדים מחוסנים לא יהיו חייבים בבידוד, וזה יכול להיות פתרון לסוגיה הזו, שאינו מחייב את כל הילדים לחלות. השאלה היא האם החיסון בטוח לילדים, לפחות כפי שהוא בטוח לבני הנוער, עבורם הוא כבר אושר. את הבטיחות יש לבחון מול התרומה היחסית שלו למניעת מחלה בקבוצת גיל זו. ילדים נדבקים פחות בקלות ממבוגרים, אבל ברמות התחלואה הנוכחיות הם בסיכון גבוה מאוד להידבק במערכת החינוך. הם חולים בדרך כלל קל, אך כאמור - יש גם יוצאי דופן, וגם בישראל בימים האחרונים שמענו על ילדים בריאים במקור, שחלו קשה בעקבות הידבקות בווירוס הקורונה.

אך כדי לשקול את הסיכונים בשני הצדדים יש תחילה לראות את היעילות של החיסון מול וריאנט הדלתא ואת פרופיל תופעות הלוואי הייחודי אצל הילדים, ואלה כרגע נתונים שמבוששים להגיע. החברות פייזר ומודרנה המפתחות את חיסוני ה-RNA לקורונה, דיברו על האפשרות כי עד סוף שנת 2021 כבר יהיו קיימים חיסונים לילדים, לכל הפחות לבני 5-12, אולי גם לצעירים יותר. אולם, כדי לעמוד בלוחות הזמנים הללו, היו החברות כבר אמורות לדווח על התקרבות לסיום הניסוי.

ישנם כמה דברים המעכבים את הניסוי. האחד הוא שהרשויות הרגולטוריות דרשו מספר גדול יותר של ילדים בניסוי מכפי שתוכנן תחילה. קשה לגייס ילדים לניסויים הללו, עוד יותר מכפי שקשה לגייס מבוגרים, שמוכנים להשתתף תמורת תשלום או מסיבות אלטרואיסטיות, אבל לא תמיד ינדבו את הילדים שלהם מאותם מניעים. רוב ההורים הכניסו לניסוי ילדים שיש להם גורמי סיכון לתחלואה קשה אם יחלו בקורונה, למשל ילדים עם סוכרת או אסתמה. לפעמים הורה כבר מסכים להכניס את הילד שלו לניסוי, אבל הילד לא מסכים בשום אופן לקבל את הזריקה.

בכל פעם שילד בניסוי הופך תסמיני, יש לבדוק אם הוא חלה בקורונה. אבל ילדים חולים במחלות נשימתיות רבות, ולכן צריכים הרבה יותר בדיקות ממבוגרים במהלך תקופת הניסוי. הילדים לא תמיד מסכימים בקליות להיבדק.

ה"וול סטריט ג'ורנל" מתאר גם בעיה לוגיסטית. פייזר אינה אורזת את החיסונים שלה מראש במנות קטנות, מתאימות לילדים, אלא מבקשת מאתר החיסון לעשות זאת. אתרי החיסון כבר עושים זאת עבור החיסונים למבוגרים, שמגיעים במנות המתאימות ל-5-6 אנשים. המחסנים צריכים לדלל את המנה ואז למשוך מן המבחנה את הכמות המתאימה. הכמות הדרושה לילדים היא קטנה בשליש, כך שיש למשוך מנות ל-18 ילדים בטווח זמן של כמה שעות עד שהמנה מפשירה. חיסון ילדים צפוי לקחת זמן רב יותר, כי קשה להם יותר להיענות לזריקה, כך שיש חשש לבזבוז מנות, והתהליך כולו הוא מאתגר, גם בניסוי וגם בעולם האמיתי. כשמדובר במנה שנייה אחרי שהילדים כבר עברו את תופעות הלוואי של המנה הראשונה, זה יכול להיות עוד יותר קשה.

ישנו עוד אתגר, והוא התוקף של חיסון הקורונה מול וריאנט הדלתא. ידוע כי חיסון לקורונה בשתי מנות ככל הנראה פוחת מבחינת יכולת ההגנה שלו, לכל הפחות מול וריאנט הדלתא, לאחר חצי שנה. אולם, עדיין לא ידוע בדיוק האם רמות ההגנה של שתי מנות מול וירוס הדלתא מיד אחרי מתן שתי המנות, הן כמו ההגנה שלו מול וריאנט האלפא אחרי שתי מנות, או פחות מכך. האם יוצע לילדים פרוטוקול שלוקח בחשבון מנה שלישית אחרי חצי שנה, כאשר מנה שלישית כזו טרם אושרה למבוגרים?

על פי ה"וול סטריט ג'ורנל", עדיין אפשרי כי התוצאות של הניסויים בילדים בני 5-12 בחיסון לקורונה של פייזר, יגיעו עד סוף ספטמבר, כך שעדיין ניתן יהיה לעמוד בלו"ז של הבאתן לשימוש עד סוף השנה. עבור ילדים צעירים יותר, כנראה יגיעו חיסונים רק במועד מאוחר יותר, והם גם אלה שחולים פחות. גם מודרנה מדברת על חיסונים לבני 6-12 עד סוף השנה הנוכחית, ולבני חצי שנה עד 6 בתחילת 2022.

כאשר החיסונים יאושרו לילדים, יהיה צורך לעודד את האוכלוסייה להתחסן. ההיענות לחיסון תלויה בין היתר בתוצאות הניסוי, בכמות המידע שנאסף בניסוי, ובאמון הציבור לגבי הרצינות שבה נשקלו התוצאות על ידי הרגולטורים השונים, והוועדות החיציוניות המייעצות להם. אולם, בעוד מי שמקבל את ההחלטה הם ההורים, מי שצריך להתחסן בפועל הם הילדים.

נראה כי ההיענות של הילדים, ולכן של המבוגרים, עשויה לעלות אם החיסון יינתן בצורה שלא בזריקה. מספר חברות עובדות על חיסונים בתרסיס, ואחרות, כמו חברת אורמד הישראלית, מפתחות חיסונים בבליעה. יש לחיסונים הללו פוטנציאל להיות בעלי יתרונות מבחינת כמות הווריאנטים שהם יכולים להגן מפניהם ובמקרה של החיסון דרך האף - אולי יתרון במניעת הדבקה, גם א-תסמינית. אבל מניעת הכאב יכולה להיות צעד ראשון מוצלח בהתאמה אישית של החיסונים לקהל היעד המיוחד הזה.

צרו איתנו קשר *5988